הודעהעל ידי לענין » ב' נובמבר 20, 2017 8:47 am
ראשית ייש''כ למגיבים ולעונים, וגם למי שחשב ולא היתה לו תשובה.
לסיכום, צריך לעשות כאן איזה 'שילוב' בין תמנת חרס לבית שמש, והשאלה היא איך ולמה.
א. איש גלילי רצה לומר שאין כאן הכוונה לבית שמש של יהודה, אלא לתמנת חרס שבהר אפרים, אלא שגם זו האחרונה נקראה לעיתים בית שמש, אלא שזה גופא צ''ע מה הסיבה שהלכו מפלישתים עד אפרים ו'דילגו' על כל יהודה שבדרך, כאשר תמה אי''ג בעצמו.
ב. חלמיש צור רצה לומר שהכוונה לתמנה שבגבול יהודה - דן, וגם זו יכולה להקרא תמנת חרס במקביל למה שנקרא גם בית שמש, ואין הכוונה לזה לתמנת חרס שבהר אפרים. מה שקשה הוא אם כן, מנ''ל להרי''ד ז''ל שמיירי בתמנה ולא בבית שמש סתמא בלי קשר לתמנה או תמנת חרס, לענ''ד ביארנו לעיל שבהקשר של 'יהושע בית השמשי' שסבר הרי''ד שהוא יהושע בן נון (וכדהוכחנו זה מדכתב הרי''ד לפירושו רק על הפס' 'יהושע בית השמשי' ולא על בית שמש שנזכרה קודם) הוצרך לומר שתמנת חרס יכולה להקרא גם בית שמש, אך אם לא בזו עסקינן, ולאו בתמנת חרס של יהושע מיירי, א''כ למה להוציא בית שמש זו מפשוטה, באותה מידה יכל הרי''ד לומר שזו נקראה 'חברון' או 'צפת'.
ג. מעניין לציין לדברי רמ''ד ואלי ב'מושיע חוסים', 'שדה יהושע בית השמשי - אולי שיהושע הזה היה גלגול יהושע בן נון שהוא ממש בחינת ארון האלקים, כי פני יהושע פני לבנה' (ולכאו' הכוונה ש'בית' השמשי, הכוונה ללבנה שמקבלת את אורה ומושפעת מהשמש), והנה לנו עוד מקום שבנקודת העומק שוה הפשט עם הסוד.
בברכת התורה