מפרשי האוצר - גירסת נסיון
חיפוש גוגל בפורום:

אמירת 'ויתן לך וגו' במוצאי שבת

ביאורים ועיונים, חדושים ובירורים, בתורה בנביאים בכתובים ובתרגומים, ובמפרשיהם, ראשונים ואחרונים, ויבינו במקרא.
אריה הכהן
הודעות: 180
הצטרף: ה' דצמבר 22, 2016 11:37 pm

אמירת 'ויתן לך וגו' במוצאי שבת

הודעהעל ידי אריה הכהן » ש' נובמבר 18, 2017 11:43 pm

בפרשתינו נאמר (פרק כז'): שיצחק בירך את יעקב: וְיִֽתֶּן־לְךָ֙ הָאֱלֹקים מִטַּל֙ הַשָּׁמַ֔יִם וּמִשְׁמַנֵּ֖י הָאָ֑רֶץ וְרֹ֥ב דָּגָ֖ן וְתִירֹֽשׁ:
בתפוצות ישראל נהוג לומר במוצאי שבת את 'ויתן לך וגו' (בראשית כז' כח') שהם פסוקים של ברכה לסימן טוב, כדי שיתברכו במעשה ידיהם בתחילת ימי השבוע, מנהג זה כבר הוזכר בספרי הראשונים (עי' בספר כל בו סי' מא'. ובספר ארחות חיים, לרבי אהרן הכהן מלוניל, ובספר אבודרהם, סדר מוצ"ש). ומובא ברמ"א (סי' רצה', ע"ש במ"ב), ובפירושי סידור התפילה לרוקח (לרבינו אלעזר מגרמיזא, מבעלי התוספות - קז') כתב: אומרים בקול רם ויתן לך האלקים, לפי שהשבוע נכנסת ואומרים פסוקים טובים וברכות ושלומות ונחמות, ועוד מדכתיב (ישעיה נה' יב'): כי בשמחה תצאו ובשלום תובלון. (עי' בספר מטה משה, לרבי משה מפרעמסלא, תלמיד המהרש"ל, סי' תקא') כתב בספר סדר היום (לרבי משה אבן מכיר, ריש מתיבתא בעין זיתון שבצפת, י"ל בשנת שנ"ט) כתב, נוהגין לקרוא פסוקים של ברכה (במוצ"ש) כמו 'ויתן לך וגו'. וכל המוסיף הרי זה משובח, מפני שתחילת השבוע צריך להראות עניני טובה וברכה, וסימנא מילתא. ובסידור יעב"ץ כתב, אומרים (במוצ"ש) 'ויתן לך וגו', והם פסוקים של הרבה ברכה והצלחה לסימן טוב בתחילת השבוע שיתברכו במעשה ידיהם, ע"ש. וכבר כתב בעל המשנה ברורה (סי' רח"צ, שעה"צ ג' – באה"ד): דהרי נוהגין העולם לאמר 'ויתן לך', ע"ש.
עד כמה מנהג זה היה נפוץ מאוד בעם ישראל אנו מוצאים בספרי הראשונים והאחרונים שכתבו באלו מוצאי שבת אומרים 'ויתן לך' ואלו מוצאי שבתות אין אומרים.כגון מוצאי שבת שחל בו יום טוב (סידור רש"י סי' תלד'. מהרי"ל הלכות תפילת יו"ט). והטעם כתב בפרי מגדים (משב"ז, סי' רצג'), מפני שברכה על משא ומתן ביום טוב לא שייך. ובמוצאי יום טוב לחול כתב בפרי מגדים (סי' תצא') שאין אומרים 'ויתן לך'. וכן תשעה באב שחל במוצאי שבת כתב בספר כל בו ומביאו הרמ"א (סי' תקנ"ט סעי' ב') שאין אומרים 'ויתן לך'. וביאר במשנה ברורה (שם ס"ק ט') הטעם, שאין זמנו בתשעה באב. ואילו במוצאי שבת חול המועד כתבו הפוסקים (פרי מגדים, משב"ז סי' רצה'. באר היטב סי' תצא' ס"ק א') שאומרים. ואמנם בספר כל בו (סי' נז') כתב שאין אומרים במוצאי שבת חול המועד 'ויתן לך וגו'. ובספר אליהו רבה (או"ח סי' תצ' ס"ק ח') על דבריו, וכן מסתבר דהוה זה כיום טוב דאסור במלאכה. בספר ערוך השולחן (סי' רצה') כתב, אבל במוצאי שבת חול המועד, אין נכון לאומרם כלל שאינם ימי מלאכה והוא זלזול לחול המועד. ולגבי יום הכיפורים שחל בשבת האם אומרים 'ויתן לך' במוצאי, כתב המרדכי (יומא סי' תשכז'): ואם חל בשבת אומר פסוקים ויתן לך (עי' מ"ב סי' תרכ"ד ס"ק ה'). וליל ראש השנה שחל במוצאי שבת כתב השערי תשובה (סי' תר'), שאין אומרים 'ויתן לך', ע"ש טעמו. ויום טוב שחל בשבת, במוצאי שבת (ויום טוב) לחול, אומרים ויתן לך (אליהו רבה סי' תצא' ס"ק א'). ופורים שחל במוצאי שבת כותב בספר כל בו (סי' מה'), שאין אומרים 'ויתן לך'. אמנם הרמ"א (סי' תרצ"ג ס"ק ב') כתב, שאומרים 'ויתן לך' (עי' בשער הציון שם ב'). ובמוצאי שבתות שסופרים בהם ספירת העומר לאחר מכן אומרים 'ויתן לך וגו' (מ"ב סי' תפט' ס"ק מא', וע"ש בשער הציון מט').
אלא שנחלקו המנהגים מתי אומרים 'ויתן לך וגו', וכאן המקום לבאר הענין, כמו שמצינו שבליל שבת היו עושין קידוש בבית הכנסת (עי' שו"ע הל' שבת סי' רסט') כמו כן מצינו שעושין הבדלה במוצאי שבת בבית הכנסת (עי' שו"ע סי' רצה' סעי' א'), והאם אומרים 'ויתן לך וגו' קודם הבדלה בבית הכנסת או לאחמ"כ, בזאת אין אנו דנים עתה, אלא האם אומרים ויתן לך קודם הבדלה בבית או לאחמ"כ, דבספר כל בו (סי' מא') כתב לומר זה אחר הבדלה. וכ"כ בספר אבודרהם (שם). וכן הוא בספר המנהגים (לרבי אייזיק טירנא). וכן בספר מאמר מרדכי (סי' רצו' ס"ק ב') כתב, מנהג פשוט בינינו לומר אחר הבדלה שבבית פסוק ויתן לך, ע"ש. אמנם הרמ"א (סי' רצה') שהביא מנהג זה אחר הלכות ערבית של מוצאי שבת קודם הלכות הבדלה, משמע שאומרים זה קודם הבדלה. וכן כתב בלבוש (סי' רצה' ס"ק ד' – באה"ד) שכך נוהגין. וכן הוא בפרי מגדים (משב"ז סי' רצה'. ועי' בביאור הלכה סי' רצה' בד"ה אבל). וכ"כ בשער הציון (סי' רח"צ ג'). ובספר בן איש חי (ש"ב, פ' ויצא, כה') כתב, ונוהגים לומר פסוקים של ויתן לך כל אחד בבואו לביתו, אך רבינו האר"י ז"ל, היה מנהגו לאומרם בעת ההבדלה על הכוס (וכ"כ בשערי תשובה סי' רצה'). אמנם בספר כף החיים (סי' רצה' ס"ק יב') כתב, שהאר"י ז"ל היה נוהג לאומרם אחר הבדלה, ע"ש. (נכתב בס"ד ע"י א. פלשניצקי)

חזור אל “מקרא ותרגום”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: היכלי שן ו־ 12 אורחים