''וקח לי שני גדיי עיזים'' רש"י:משלי, ואינם גזל, שכך כתב לה יצחק בכתובתה ליטול שני גדיי עיזים בכל יום''
ויש לתמוה, וכי מאכלה של רבקה שני גדיי עיזים בכל יום?
ונראה בס"ד, שאברהם התחיל במידת החסד, ויצחק בנו כבר המשיך אותה וקבע אותה בתוך תחומי החיים לדבר קבוע, ועל כן, בתוך כתובתה כתב לה שני גדיי עיזים שתקח מזה להכנסת אורחים, ומה נפלא הדבר שקבע את זה בכתובתה כשאר חיובים שחייב לה, שזה הפך לחלק מחלקי החיים. ודו"ק!