דֶבֶר ומגפה- חילוק במשמעות

[ר_חיים_הקטן]

מהו החליוק במשמעות בין המילים דֶבֶר ומגפה?

[איש גלילי]

מגפה היא לשון מכה, ומשמעותה כל מכה שלא תהא (עיין רש"י שמות ז כז ד"ה נגף).

[חלמישצור]

"דוד נתן בהם מגפה, שנאמר ויתן ה' דבר בישראל" (דברים רבה, מהד' ליברמן, שופטים, יא; וכן בפסיקתא רבתי, מהד' איש שלום, פיסקא י, כי תשא, ד"ה ד"א כי תשא ח'). ובמצודת ציון, חבקוק ג, ה, 'דבר. מגפה'.

[כדכד]

נראה שהרב איש גלילי התכוון שדבר הוא שם של מחלה מידבקת מסויימת ואילו מגפה הוא שם כללי למכות כאשר דבר היא אחת מהן. מה שהרב חלמיש צור העלה זה שדבר היא סוג של מגפה וזה אינ ו סותר לדבריו

[ביקורת תהיה]

'דֶּבֶר' מתרגם אונקלוס 'מוֹתָא', ו'מַגֵּפָה' – 'מוֹתָנָא'. מה ההבדל בין 'מוֹתָא' ל'מוֹתָנָא'?

[הוגה]

ילקוט ראובני, פראג ת"כ, ערך מגפה אות ב:

כתב הרמב"ן ספירה רביעית של טומאה נקראת גע"ש כל"ה כו', ונגד מדה זאת אמר דוד המלך ע"ה (תהלים צא ו) מדבר באופל יהלוך כו', כי משם הדבר בא לעולם. ולפיכך דבר ומגפה אינם שוים, כי ענין המגפה יותר מהדבר, שהדבר הוא כל ששלשה מתים יוצאים בג' ימים בעיר המוציא מאתים או ג' מאות רגלי, והמגפה הוא שמתו בשעה כ"ד אלף דכתיב (במדבר כה ט) ויהיו המתים במגפה וכו'. אבל אילו כיתות כשמתחילין לעשות רע, כשישראל חוזרים בתשובה ומתחילין להתענות ולעשות תרועה, מיד שבים אילו כיתות למקומן, שמתייראים מן התרועה, כמו שעושים בראש השנה כדי לערבב השטן, כמו כן בדבר כששולט, מיד חוזר בתרועה. והמגפה שבאה ממדת הגבורה עליונה, אינה חוזרת למקומה בזה, כי אם בקטורת, דכתיב (במדבר יז יב) ויתן הקטורת ויכפר על העם, ומיד ותעצר המגפה:

והוא באורך בספר ילקוט ראובני על התורה פרשת וישלח, ווילהרמרש דארף תמ"א (מדף סד ע"א עד דף סה ע"ג, יעוש"ב).
ועל פי זה ידוקדק לשון הרמב"ם הל' תענית פ"א

(א) מצות עשה מן התורה לזעוק ולהריע בחצוצרות על כל צרה שתבא על הצבור שנאמר (במדבר י') על הצר הצורר אתכם והרעותם בחצוצרות כלומר כל דבר שייצר לכם כגון בצורת ודבר וארבה וכיוצא בהן זעקו עליהן והריעו: (ב) ודבר זה מדרכי התשובה הוא שבזמן שתבוא צרה ויזעקו עליה ויריעו ידעו הכל שבגלל מעשיהם הרעים הורע להן ככתוב (ירמיהו ה') עונותיכם הטו וגו' וזה הוא שיגרום להם להסיר הצרה מעליהם:

הנה כתב "כגון בצורת ודבר... והריעו", ולא כתב 'מגיפה'. ולהאמור בדברי הילקו"ר מובן, ש'הדבר' מסתלק על ידי הזעקה והתרועה, אבל המגיפה "שבאה ממדת הגבורה עליונה אינה חוזרת למקומה בזה כי אם בקטורת".
וכן מדרש שיר השירים המובא כאן נקט 'דבר' ב"מ.
ומובא בקצרה בספר קהלת יעקב (לבעל מלא הרועים) השמטות לערך ג

געש כלה, הקליפה הנקרא כלה געש, והיא מגעשת ומרעשת הארץ ורוצה לעשותה כלה, וממנה בא דבר ומגיפה בעולם, ועליו אמר דוד (תהלים צ"א ג') מדבר הוות, והוא נקרא בתורה (בראשית לו לה) הדד בן בדד, ונראה מסידור הספירות שם בילקוט ראובני פרשת וישלח שבחינה זו הוא חסד דקליפה, וכן מבואר בפרדס בשער היכלי התמורות:

[נוטר הכרמים]

מצינו בזה דברים בתשובת חוות יאיר סימן קצז, וז"ל,

ולולי קרא דנאמר מדבר באופל יהלך אמינא דמלת דבר אינו מיוחד על מכת המגפה הידוע רק על כל חולה הממית ומדבק מאיש לאיש ומבית לבית ובמשנה דתענית ארז"ל איזה דבר עיר המוציאה ת"ק רגלי וכו' ש"מ שכל מיתת בני אדם רבים בזמן קצר חוץ לטבע נקרא דבר וגם על זה אמרו דבר בעיר פזר רגליך דזיל בתר טעמא מש"כ מלת מגפה אינו רק ענין מכה שענינה המגפה האמיתית שנולדה מכה עיפושית במקום אחד והיא ארסית ונמשכת לכל האברים והדמים כענין הנני נוגף גבולך [ע' פי' רש"י שם וצ"ע לשון מגפה דגבי עגל ומרגלים לדרז"ל] וכמו כי יגוף שור שכל אלו אין פירושם רק הכאה ודחיפה במקום אחד מן הגוף ולכן גבי מיתת הבהמות שאינם מדרכן להיות מכה מתראות במקום מיוחד נאמר דבר כבד מאד. עכ"פ נראה דיש איזה חילוק ביניהם מדשני קראי בדיבורייהו גם מצלינן אתרווייהו כלה דבר ומנע מגפה וחכם אחד רצה לומר דדבר אחד הם רק מגפה קשה וכבד מאד כמ"ש ויהיו המתים במגפה כ"ד אלף והשבתי לו א"כ איפכא מיסתברא שבימי דוד נפלו מהבקר עד עת מועד ע' אלף איש ואמר ויתן ה' דבר וגו' אלא ע"כ אין לחלק ביניהם בזה.

וראה עוד בתשובה לא נודעה למי בתוך צרור תשובות מחכמי ספרד בדין קטלנית שנד' בקובץ מוריה (עח - עט, עמ' ז-ח).

[נוטר הכרמים]

כעת ראיתי שיש ע"ז גם בסידור תפילה למשה (יברוב) בשם הגרח"ק שליט"א שמגיפה זה יותר מדבר וכל השאר המנויים באבינו מלכינו כי זה מחלה המתפשטת כמבואר בתענית כא, ועל כן מבקשים מנע מגיפה מנחלתך, מכל הסביבה.

[דרופתקי דאורייתא]

שמעתי מג"א כי "דבר" הוא מיתה מבלי חולי לפני כן. אלא נופל ומת ללא סיבה הנראית לעין.
וכעת ל"י המקור לזה.
וכעת העירוני כן לתפא"י אבות פ"ה מ"ח, וצ"ע מקורו.

[שבע]

האריך בכך בספר "מושיע חוסים" (לרבי אברהם יגל, ונציה שמ"ז, דף ה, א)

ראינו שנאות לנו לפרש תחילה חלופי המלות והשמות שנהגו לקרא בשם מכת פורענות זאת מהדבר, ומצאנו היות שלשה, והם: מגפה, ומשחית, ודבר...

העליתי את הספר באשכול סמוך
https://forum.otzar.org/viewtopic.php?f=73&t=49812&p=608288#p608288

[שמר]

התעוררתי, מדוע בא"מ אומרים אצל דבר - כלה, אולם במגיפה אומרים - מנע.

וכן צ"ב מדוע אצל דבר נאמר - מבני בריתך, ובמגיפה נאמר - מנחלתך.

[שמר]

'דֶּבֶר' מתרגם אונקלוס 'מוֹתָא', ו'מַגֵּפָה' – 'מוֹתָנָא'. מה ההבדל בין 'מוֹתָא' ל'מוֹתָנָא'?

בת"י (תהלים מז, ד) תרגם דבר - מותנא.

[ביקורת תהיה]

בת"י (תהלים מז, ד) תרגם דבר - מותנא.

viewtopic.php?f=46&t=48156&hilit=%D7%AA%D7%A8%D7%92%D7%95%D7%9D+%D7%9B%D7%AA%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9D

[במסתרים]

ילקוט ראובני ערך מגפה אות ב:

כתב הרמב"ן

והוא באורך בספר ילקוט ראובני על התורה פרשת וישלח מדף סד ע"א עד דף סה ע"ג

ושם בשם הרמב"ן שקיבל מרבינו החסיד ז"ל.

איה מקומו בכתבי הרמב"ן ומי הוא החסיד?