טעם הריקוד של אהרן ומרים לפני הוריהם בנישואין

[אלדר בריל]

כתב הרמב"ן: "בשמחתם, כי על ידי זה יגאלו ישראל" (בלידת משה)

מדוע מבאר כך, ולא פשוט ששמחו על שהוריהם נישאו שוב?

[הרואה]

שמחה סתם אין צורך לחז"ל לספר לנו. אם סיפרו כנראה שיש בזה יותר מכך.

[נהר שלום]

כתב הרמב"ן: "בשמחתם, כי על ידי זה יגאלו ישראל" (בלידת משה)

מדוע מבאר כך, ולא פשוט ששמחו על שהוריהם נישאו שוב?

שמות רבה פרשה א' פיסקא כב
וַתֵּתַצַּב אֲחֹתוֹ מֵרָחֹק למה עמדה מרים מרחוק אמר רבי עמרם בשם רב לפי שהיתה מרים מתנבאת ואומרת עתידה אמי שתלד בן שיושיע את ישראל כיון שנולד משה נתמלא כל הבית אורה עמד אביה ונשקה על ראשה אמר לה בתי נתקימה נבואתך היינו דכתיב (שמות טו כ) ותקח מרים הנביאה אחות אהרן את התף אחות אהרן ולא אחות משה אלא שאמרה נבואה זו כשהיא אחות אהרן ועדין לא נולד משה וכיון שהטילוהו ליאור עמדה אמה וטפחה לה על ראשה אמר לה בתי והיכן נבואתך והיינו דכתיב ותתצב אחותו מרחוק וגו' לדעת מה יהא בסוף נביאותה ורבנן אמרין כל הפסוק הזה על שם רוח הקודש נאמר ותתצב על שם (ש"א ג, י) ויבא ה' ויתיצב אחותו על שם (משלי ז ד) אמור לחכמה אחותי את מרחוק על שם (ירמיהו לא ב) מרחוק ה' נראה לי לדעת מה יעשה לו על שם (ש"א ב, ג) כי אל דעות ה' {וכל הענין}:

[אביר הרועים!]

עיי' ב"ב קכ. שמפרש שם רשב"ם טעם זה ומשמע שהוצרך הטעם מדוע עשה שמחה כבנישואין ראשונים (שהושיבה באפריון עיי"ש)

[מה שנכון נכון]

התבקשתי להכניס:

ונראה ליישב הערת המקשה, ע"פ המשך לשון הרמב"ן שם, שאהרן היה קטן מאד, וצ"ל שהקב"ה נתן שמחה בליבו, בדרך ניסית, וא"כ הכרח הוא שהשמחה היתה בעיקרה לצורך מרומם, ועיי"ש היטב לשונו ותבין שמדוייק היטב.

[איש חסידות והלכה]

שמעתי ישוב או מהגרי"ז או מהגרשש"ק לקושיה בנוסח השבע ברכות מקדש וכו' ע"י חופה וקידושין וצ"ב והרי קידושין קודם חופה ויש מן המיישבים שהיה טעות גירסה והאמת היא חופה בקידושין והרה"י הנ"ל תירץ שיש מן המצוות עליהם צוו במרה וחידש דחופה היא מצווה ממרה והראייה לזה היא הגמ' בסנהדרין שמרים ואהרון רקדו לפני החופה וכו' נמצא מבואר הנוסח ע"י חופה אשר התחדשה בתחילה וקידושין מבואר יפה והוא נוגע לנידון האמור

[בברכה המשולשת]

שמעתי ישוב או מהגרי"ז או מהגרשש"ק לקושיה בנוסח השבע ברכות מקדש וכו' ע"י חופה וקידושין וצ"ב והרי קידושין קודם חופה ויש מן המיישבים שהיה טעות גירסה והאמת היא חופה בקידושין והרה"י הנ"ל תירץ שיש מן המצוות עליהם צוו במרה וחידש דחופה היא מצווה ממרה והראייה לזה היא הגמ' בסנהדרין שמרים ואהרון רקדו לפני החופה וכו' נמצא מבואר הנוסח ע"י חופה אשר התחדשה בתחילה וקידושין מבואר יפה והוא נוגע לנידון האמור

כמדומני שאפשרות הגירסא חופה בקידושין נדונה כבר בב"י ע"פ הראשונים