"בפרך" - "בקשיו"

[ארזי הלבנון]

שמות (א׳, יג): וַיַּעֲבִ֧דוּ מִצְרַ֛יִם אֶת־בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל בְּפָֽרֶךְ׃

אונקלוס: וְאַפְלָחוּ מִצְרָאֵי יָת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּקַשְׁיוּ:

מניין לאונקלוס לפרש את מילת 'פרך' כקושי? שמא מתוך ההקשר? אולי הרב פוזן העיר על כך?

[סעדיה]

שמות (א׳, יג): וַיַּעֲבִ֧דוּ מִצְרַ֛יִם אֶת־בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל בְּפָֽרֶךְ׃

אונקלוס: וְאַפְלָחוּ מִצְרָאֵי יָת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּקַשְׁיוּ:

מניין לאונקלוס לפרש את מילת 'פרך' כקושי? שמא מתוך ההקשר? אולי הרב פוזן העיר על כך?

עי' ברש"י על אתר.

[ארזי הלבנון]

שמות (א׳, יג): וַיַּעֲבִ֧דוּ מִצְרַ֛יִם אֶת־בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל בְּפָֽרֶךְ׃

אונקלוס: וְאַפְלָחוּ מִצְרָאֵי יָת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּקַשְׁיוּ:

מניין לאונקלוס לפרש את מילת 'פרך' כקושי? שמא מתוך ההקשר? אולי הרב פוזן העיר על כך?

עי' ברש"י על אתר.

עיינתי גם לפני כן.
השאלה חוזרת גם על 'מפרכת', מה זו המילה הזו? מלשון מה?
האם יש לשורש המילה עד במקרא?

[עזריאל ברגר]

א. כמדומני שזו מילה יחידאית במקרא שאין דומה לה, אבל היא עצמה מופיעה כמה פעמים (כגון בסוף פרשת בהר בדיני עבדים) ובכל מקום מתרגם אונקלוס "בקשיו".
ב. מעניין שגם "ואם תלכו עמי קרי" מתרגם אונקלוס "ואם תהכון עמי בקשיו".
ג. ע"ד ההלצה י"ל ששניהם סוגים של אגוזים...

[סעדיה]

השאלה חוזרת גם על 'מפרכת', מה זו המילה הזו? מלשון מה?

מפרכת היא מלשון 'פירכא' שבדברי חז"ל שמשמעו שבירה כמו 'מוללין מלילות ומפרכין קטניות' (ביצה י"ב:).

[געצל אזולאי]

השאלה חוזרת גם על 'מפרכת', מה זו המילה הזו? מלשון מה?

מפרכת היא מלשון 'פירכא' שבדברי חז"ל שמשמעו שבירה כמו 'מוללין מלילות ומפרכין קטניות' (ביצה י"ב:).

איפכא מסתברא: 'פירכא' שבדברי חז"ל היא מלשון 'פרך' שבמקרא, וכפירש"י שהוזכר לעיל: "המפרכת את הגוף ומשברתו".
ואין זה אומר שיש כאן מחלוקת בין תרגום אונקלוס לפירוש רש"י, דרש"י מפרש את המילה ואונקלוס מפרש את תוכנה, וק"ל.

[מה שנכון נכון]

מצאנו לכאו' גם משמעות הפוכה למלה זו: והנה אנחנו מאלמים אלמים, בתרגום הנקרא יונתן "מפרכין פירוכין". ובב"ר פ"א "ר' הונא בשם בר קפרא פתח תאלמנה שפתי שקר וגו', אתפרכן אתחרשן אשתתקן, אתפרכן היך מה דאת אמר והנה אנחנו מאלמים אלומים". וכתב בערוך ע' פרך שהוא מל' קשירה. ועע"ש בפירוש הנקרא רש"י ובעץ יוסף.

[ארזי הלבנון]

השאלה חוזרת גם על 'מפרכת', מה זו המילה הזו? מלשון מה?

מפרכת היא מלשון 'פירכא' שבדברי חז"ל שמשמעו שבירה כמו 'מוללין מלילות ומפרכין קטניות' (ביצה י"ב:).

יישר כח.
אם כי נראה להיפך, ש'פירכא' נלמדה מ'פרך' שבתורה. כך או כך, לדבריך המילה היא 'עצמאית' ונלמדת מהקשרה שבתורה.

[ארזי הלבנון]

מצאנו לכאו' גם משמעות הפוכה למלה זו: והנה אנחנו מאלמים אלמים, בתרגום הנקרא יונתן "מפרכין פירוכין". ובב"ר פ"א "ר' הונא בשם בר קפרא פתח תאלמנה שפתי שקר וגו', אתפרכן אתחרשן אשתתקן, אתפרכן היך מה דאת אמר והנה אנחנו מאלמים אלומים". וכתב בערוך ע' פרך שהוא מל' קשירה. ועע"ש בפירוש הנקרא רש"י ובעץ יוסף.

לענ"ד 'מפרכין פירוכין' שבאונקלוס אינו שייך ל'פרך' שבפרשתנו, מהסיבה הפשוטה שאונקלוס לא כתב אותה בפרשתנו. ואז שוב אני חוזר למחשבה שמדובר על מילה 'עצמאית' שנלמדה מההקשר הכללי בלבד.

[מה שנכון נכון]

לא הבנתי. דברתי על משמעת שורש זה (בארמית?), והבאתי מהנק' יונתן (שכאן תרגם בפרך כאונקלוס) ומהמדרש ומהערוך.
ומאידך לשון פריכה - שבירה מלא בכל התלמוד.

[ארזי הלבנון]

לא הבנתי. דברתי על משמעת שורש זה (בארמית?), והבאתי מהנק' יונתן (שכאן תרגם בפרך כאונקלוס) ומהמדרש ומהערוך.
ומאידך לשון פריכה - שבירה מלא בכל התלמוד.

יישר כח!
מחילה, אני זה שלא הבין מקודם.

[געצל אזולאי]

מצאנו לכאו' גם משמעות הפוכה למלה זו: והנה אנחנו מאלמים אלמים, בתרגום הנקרא יונתן "מפרכין פירוכין". ובב"ר פ"א "ר' הונא בשם בר קפרא פתח תאלמנה שפתי שקר וגו', אתפרכן אתחרשן אשתתקן, אתפרכן היך מה דאת אמר והנה אנחנו מאלמים אלומים". וכתב בערוך ע' פרך שהוא מל' קשירה. ועע"ש בפירוש הנקרא רש"י ובעץ יוסף.

על דרך סקילה וכיו"ב שהמילה מתפרשת לשני צדדים הפכיים (יש לזה מקור, אאל"ט בפירש"י על החומש).

[מעט דבש]

רשב"ץ על הגדה של פסח:

ויתנו עלינו עבודה קשה כמו שנאמר ויעבידו מצרים את בני ישראל בפרך. ותרגומו (אונקלוס שמות א, יג) בקושיו עבודה שהיא מפרכת הגוף בחמר ובלבנים ובכל עבודה בשדה את כל עבודתם אשר עבדו בהם בפרך (שמות א, יד) כדי שיכחישו גופם ויתמעט לחותם ולא יזרעו ויתמעטו. ... ויש מפרשים בפרך מלשון פרכת מחיצה שהיו מפרישין אותם מנשותיהם וכן גבי עבד לא ירדנו בפרך לעיניך להפרישו מאשתו. ולשון רבותינו הוא לשון קושי כמו שאומרים (קידושין יג.) 'פריך רב אחאי' וכיוצא, פירוש 'הקשה':

[סעדיה]

השאלה חוזרת גם על 'מפרכת', מה זו המילה הזו? מלשון מה?

מפרכת היא מלשון 'פירכא' שבדברי חז"ל שמשמעו שבירה כמו 'מוללין מלילות ומפרכין קטניות' (ביצה י"ב:).

יישר כח.
אם כי נראה להיפך, ש'פירכא' נלמדה מ'פרך' שבתורה. כך או כך, לדבריך המילה היא 'עצמאית' ונלמדת מהקשרה שבתורה.

ברור, התכוונתי שזו אותה משמעות של 'פריכה' בלשון חז"ל, והם למדוהו או מפסוק דנן או שכך היא בפי המדברים בלשוה"ק/ארמית.

[לענין]

רשב"ץ על הגדה של פסח:

ויתנו עלינו עבודה קשה כמו שנאמר ויעבידו מצרים את בני ישראל בפרך. ותרגומו (אונקלוס שמות א, יג) בקושיו עבודה שהיא מפרכת הגוף בחמר ובלבנים ובכל עבודה בשדה את כל עבודתם אשר עבדו בהם בפרך (שמות א, יד) כדי שיכחישו גופם ויתמעט לחותם ולא יזרעו ויתמעטו. ... ויש מפרשים בפרך מלשון פרכת מחיצה שהיו מפרישין אותם מנשותיהם וכן גבי עבד לא ירדנו בפרך לעיניך להפרישו מאשתו. ולשון רבותינו הוא לשון קושי כמו שאומרים (קידושין יג.) 'פריך רב אחאי' וכיוצא, פירוש 'הקשה':

איקלע לידי קובץ נפלא (המצ"ב) 'ליקוטים לאגדת פסח', מתורתו של הח"ר יהונתן ולק ב"ר ברוך בעריכת הרב אהרן מושקוביץ, מתוק ומרתק ממש (הובטח שם שזה יצורף לחצי גבורים י"א, עבר קציר כלה קיץ וגו').
בתוך הדברים איתא -

ב.PNG (28.91 KiB) נצפה 5418 פעמים

הרב המהדיר מעיר 'לא הבנתי כוונת דבריו', ולכשעצמי ברור לי שהן הן הדברים שהביא כאן ידידנו מעט דבש בשם הרשב"ץ, וכיו"ב אי' גם בפי' רש"י להגדה -

ג.PNG (108.58 KiB) נצפה 5418 פעמים

והשתא דאתינא להכי אעיר עוד אחת בהנ"ל.

ד.PNG (36.4 KiB) נצפה 5418 פעמים

והעיר המהדיר -

ה.PNG (10.72 KiB) נצפה 5418 פעמים

אך הנה 'בצאת ישראל' ו'לא לנו' מזמור אחד הוא, וכמ"ש לדוגמא בכתר ארם צובא, וא"כ הפרקים קיד-קטו חד נינהו.

ליקוטים לאגדת פסח, פסח תשע''ח.pdf

(490.21 KiB) הורד 293 פעמים

(היות והקובץ מופץ ברשות המחבר העליתיו)

[ביקורת תהיה]

מניין לאונקלוס לפרש את מילת 'פרך' כקושי?

תהליך התגיירותו כלל לימוד השפה העברית באולפן.