פורום אוצר החכמה

בתנחומא ויחי ח' (יא) ''התחיל אומר בלחש ברוך שם וכו' '' והגאון הבקי ר' יעקב שור ב'בעי חיי' ויחי הקשה, שבפסחים נו א' נראה שרק מתקנת חכמים החלה אמירתו בלחש, ויעקב עצמו אמרו בקול, אמנם ציין לדברים רבה ואתחנן ב' לה שהגי' 'ואמר בלחישה' ולפ"ז מצא מקור לדברי הר"מ (פ"א מק"ש ה"ד) שאומר בלחש, "ולמה כן מסורת בידינו שבשעה שקיבץ יעקב אבינו וכו' '' והכס"מ עמד שאי"ז שייך לפסחים, ומובן שמקור הרמב"ם מהמדרש רבה (או מהתנחומא כאן). ע"כ קצור דבריו.
אמנם צ"ב למה יעקב אמר בלחש, הלא הטעם לאומרו בלחש משום שלא אמרו משה. (ודוחק לומר שחשש משום שיתקנאו בו המלאכים).
ויל"ע

בגמרא שם הרי מובא עוד טעם לאמירתו בחשאי (פסחים נו, א) 'אמרי דבי רבי אמי משל לבת מלך שהריחה ציקי קדירה אם תאמר יש לה גנאי לא תאמר יש לה צער התחילו עבדיה להביא בחשאי'. וטעם זה נכון הוא גם לגבי יעקב אבינו.
ביאור הדברים ישנו בספרים על פי הסוד, עיין מהר"ל רוח חיים פרק ג משנה ב, ובנפש החיים שער ג פרק יא

מעלעב''ע, ראיתי שבתרגום יונתן שם כ' שיעקב אמר אמן יהא שמיה רבא וכו'.
האמנם איש''ר הוא תרגום של בשכמל''ו?

יהודי טבעי כתב:בגמרא שם הרי מובא עוד טעם לאמירתו בחשאי (פסחים נו, א) 'אמרי דבי רבי אמי משל לבת מלך שהריחה ציקי קדירה אם תאמר יש לה גנאי לא תאמר יש לה צער התחילו עבדיה להביא בחשאי'. וטעם זה נכון הוא גם לגבי יעקב אבינו.
ביאור הדברים ישנו בספרים על פי הסוד, עיין מהר"ל רוח חיים פרק ג משנה ב, ובנפש החיים שער ג פרק יא

אני הנבנתי את זה לא בתור עוד טעם אלא משל לכל מה שנתבאר לעיל

וע"ע ספר מגיד מישרים פרשת וישב מהדורא קמא.

חיימשה כתב:מעלעב''ע, ראיתי שבתרגום יונתן שם כ' שיעקב אמר אמן יהא שמיה רבא וכו'.
האמנם איש''ר הוא תרגום של בשכמל''ו?

יש לר' אשר וייס פי' יפה על זה

פרשת ויחי

כששמע יעקב את בניו הקדושים מקדשים ומיחדים את שמו הגדול ית' ענה ואמר "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד", מה פשר אמירה זו עומקה ורומה?
הנה בחגיגה [י"ג ע"ב] איתא "כתוב אחד אומר "שש כנפים שש כנפים לאחד", וכתוב אחד אומר "וארבעה פנים וארבע כנפים לאחת", לא קשיא כאן בזמן שבהמ"ק קיים כאן בזמן שאין בהמ"ק קיים". וידוע מכתבי האריה"ק דששת התיבות "בשכמל"ו" כתובים על ששת כנפי מלאכי עליון "שית תיבן כנגד שית גדפין".
ופירש הגר"א [סוף שנות אליהו זרעים] דכנפי המלאכים שנתכסו ונתקפלו הם שתי הכנפים האמצעיות, הכנפים שכתוב בהם "כבוד מלכותו", ולכן אנו מתפללים בתפלת החג "גלה כבוד מלכותך עלינו", גלה את כנפי המלאכים שנתכסו ע"י חורבן הבית ונזכה שוב לעבודת ביהמ"ק להקריב קרבנות לשמך הגדול.
ועל דרך זה פירש הבן איש חי בספרו בן יהוידע בחגיגה שם את הכתוב "כבוד מלכותך יאמרו וגבורתך ידברו", דלעת"ל כאשר כולם יראו וידברו את גבורת ה' אז "כבוד מלכותך יאמרו", אז יתגלו כנפי המלאכים האמצעיות, הכנפים שעליהם נכתב "כבוד מלכותו".
אמנם בספר אוהב ישראל להרה"ק מאפטא (פר' וישב) כתב דהכנפים שנתכסו ונתקפלו הם הכנפים שתיבותיהם "לעולם ועד", כנפים אלו באתכסיא הן עד שיתגלה כבודו יתברך לעת"ל, (אך בשם רבו הגדול הרה"ק ר' אלימלך מליזנסק בעל נועם אלימלך הביא כדברי הגר"א, עי"ש, ולכאורה נחלקו בכך אמוראי שם אם השתים אומרים שירה נתכסו או השתים שבהם מכסות רגליהם עי"ש ודו"ק).
נמצאנו למדים דהפסוק "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד" בזמן הזה באתכסיא הוא, וזה הטעם שאנו אומרים פסוק זה בלחש, דעדיין לא הגיעה השעה, אבל לעת"ל שיתגלה כבוד מלכותו בכל הארץ יהדהד פסוק זה בכל העולם כולו ויתמלא כל הארץ כבודו. אמנם בדברי חז"ל מצינו שתי טעמים שפסוק זה נאמר בלחש, בפסחים [נ"ו ע"א] אמרו דכיון שיעקב אמרה ומשה לא אמרה אנן אמרינן בלחש. אך הטור בסימן תרי"ט הביא מן המדרש (דב"ר ואתחנן) "כשעלה משה לרקיע שמע מלאכי השרת שהיו מקלסין להקב"ה "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד", והורידו לישראל, משל למה הדבר דומה לאדם שגנב חפץ נאה מתוך פלטרין של מלך ונתנו לאשתו וא"ל אל תתקשטי בו אלא בצנעא בתוך ביתך, לכן כל השנה אומרים אותה בלחש, וביוה"כ אומרים אותה בפרהסיא כיון שאנו כמלאכים".
ברם נשמת היהודי משתוקקת לזעוק ולהריע "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד" בקולי קולות, למען יתגדל ויתקדש שמו הגדול והקדוש בעולמו, ואיך נעצור ברוחנו לומר פסוק זה בלחש לחשים, ולבי אומר לי דעל זה אמרו (שבת קי"ט ע"ב) כל האומר יהא שמיה רבא מברך וכו' בכל כחו קורעין לו גזר דינו", תיבות אלו יהא שמיה רבא וכו' הלא הם הם ממש "בשכמל"ו", כמבואר בתרגום ירושלמי בפרשתינו, דבגמ' אמרו דיעקב אבינו אמר "ברוך שם וכו'", ובת"י איתא שאמר יש"ר וכו', והיינו הך, תחת שנבצר ממנו לומר "בשכמל"ו" בקול גדול ובכל כחנו, אומרים אנו "יש"ר" בקול גדול, במלא כוחנו.

חיימשה כתב:מעלעב''ע, ראיתי שבתרגום יונתן שם כ' שיעקב אמר אמן יהא שמיה רבא וכו'.
האמנם איש''ר הוא תרגום של בשכמל''ו?

ראה 'אמת ליעקב' להגר"י קמינצקי, פ' ואתחנ [אאל"ט], ביאור ארוך ע"ז

ביקש יעקב לגלות לבניו קץ הימין, ונסתלקה ממנו שכינה. אמר: שמא חס ושלום יש במטתי פסול, כאברהם שיצא ממנו ישמעאל, ואבי יצחק שיצא ממנו עשו. אמרו לו בניו: שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד. אמרו: כשם שאין בלבך אלא אחד - כך אין בלבנו אלא אחד. באותה שעה פתח יעקב אבינו ואמר: ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד

האם מבואר כאן על ישמעאל ועשיו שלא היה בליבם אחד?

יפה. אפשר. אך לא מוכרח. יתכן כי אילו היה פסול היה לו שייכות אל האמונה, וזה ענו שלא.
ישמעאל עבד ע''ז כמבואר בחז''ל. עשיו נשיו ודאי עבדו.