על שום שלא הספיק בצקם של אבותינו להחמיץ. הקשו המפרשים איך יתכן שזהו הטעם לאכילת מצה, והרי נצטוו באכילת מצה בעודם במצרים. ונאמרו בזה כמה דרכים:
א. הרי"ד, השבלי הלקט, האבודרהם בשם ר' יוסף הקמחי פירשו שהקב"ה רואה את העתיד וצפה את החיפזון שיהיה בצאתם ממצרים, ולכן ציוה אותם באכילת מצה על שם העתיד.
ב. האברבנאל (זבח פסח), והברוך שאמר פירשו שהמצה שנצטוו בה במצרים לא היתה מאותו טעם שנצטוו עליה לדורות, כי במצרים נצטוו במצה זכר לגלות ולעינוי וכנאמר בתחילת ההגדה 'הא לחמא עניא די אכלו אבהתנא בארעא דמצרים', אמנם המצה שנצטוו בה לדורות היה זכרון לחפזון בזמן הגאולה, ולכן אמר 'מצה זו שאנו אוכלים על שום מה'.
ג. הליל שימורים פירש שהציווי לאכול מצה במצרים לא היה מטעם 'שלא הספיק', אלא מטעם חובת קרבן הפסח, וכמו 'לחמי תודה' שנאכלים יחד עם קרבן התודה.
פלגינן כתב:מצאתי אצלי:על שום שלא הספיק בצקם של אבותינו להחמיץ. הקשו המפרשים איך יתכן שזהו הטעם לאכילת מצה, והרי נצטוו באכילת מצה בעודם במצרים. ונאמרו בזה כמה דרכים:
א. הרי"ד, השבלי הלקט, האבודרהם בשם ר' יוסף הקמחי פירשו שהקב"ה רואה את העתיד וצפה את החיפזון שיהיה בצאתם ממצרים, ולכן ציוה אותם באכילת מצה על שם העתיד.
ב. האברבנאל (זבח פסח), והברוך שאמר פירשו שהמצה שנצטוו בה במצרים לא היתה מאותו טעם שנצטוו עליה לדורות, כי במצרים נצטוו במצה זכר לגלות ולעינוי וכנאמר בתחילת ההגדה 'הא לחמא עניא די אכלו אבהתנא בארעא דמצרים', אמנם המצה שנצטוו בה לדורות היה זכרון לחפזון בזמן הגאולה, ולכן אמר 'מצה זו שאנו אוכלים על שום מה'.
ג. הליל שימורים פירש שהציווי לאכול מצה במצרים לא היה מטעם 'שלא הספיק', אלא מטעם חובת קרבן הפסח, וכמו 'לחמי תודה' שנאכלים יחד עם קרבן התודה.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 94 אורחים