(שופטים ה, כד) מנשים באהל תבורך. גדולה עבירה לשמה ממצוה שלא לשמה, וזה מאמהות [יעויין רש"י נזיר (כג, ב) ובתוספות ראש הוריות (י, ב)]. ויתכן דהאמהות כוונו להעמיד שנים עשר שבטים, ועל מצות פריה ורביה לא הוזהרו נשים, לכן נקראת "מצוה שלא לשמה". אבל יעל, במלחמות מצוה גם נשים מצוות כמבואר סוף סוטה (מד, א) 'אפילו חתן מחדרו וכלה מחופתה', לכן נקראת עבירה לשמה ודו"ק.
במה דברים אמורים במלחמת הרשות אבל במלחמת מצוה הכל יוצאין אפילו חתן מחדרו וכלה מחופתה. אמר רבי יהודה במה דברים אמורים במלחמת מצוה אבל במלחמת חובה הכל יוצאין אפילו חתן מחדרו וכלה מחופתה.
ברייתא כלשון רבינו. אלא דקשה וכי דרך הנשים לעשות מלחמה דקתני וכלה מחופתה, והא כתיב כל כבודה בת מלך פנימה . וי"ל דה"ק כיון דחתן יוצא מחדרו כלה יוצאה מחופתה שאינה נוהגת ימי חופה. ואפשר דבמלחמת מצוה הנשים היו מספקות מים ומזון לבעליהן וכן המנהג היום בערביות.
יצא חתן מחדרו וכלה מחופתה - אפי' החתן שהיה לו לשמוח עם אשתו יצא מחדרו, וכן הכלה תצא מבית חופתה והוא החדר שזכר, או פי' מחופתם מהחליים והעדיים שחופפין עליה בימי החתונה וכלם יהיו באסיפה.
ואומר יצא חתן מחדרו וכלה מחופתה. מיכן אמרו, אפילו חכם מישראל שהוא כמשה רבינו וחסיד כאהרן אחיו לא יאמר, הואיל והריני בתוך ביתי, שלום עליך נפשי, אלא יצא ויכנס עם הציבור בצער, עליו הוא אומר יצא חתן מחדרו וכלה מחופתה.
וכ"כ בתפארת ישראל על המשניות בסוטה שם.כלה מחופתה. משמע דגם נשים יוצאות למלחמה וחדוש הוא. ואולי אינן יוצאות אלא לבשל ולאפות וכדומה לצורך הגברים אנשי המלחמה.
וכלה מחופתה. מכאן נראה שאף על האשה מוטל חיוב זה, ואין ספק שאין זה אלא לעשות כמו שעשה האשה לאבימלך (שופטים ט, נג), או כשרח בת אשר לשבע בן בכרי (שמואל ב' כ, טז – כב) או כיהודית לאולי"פרנו בימי חשמונאים, אבל לא שתתחייב לצאת לעמוד בקשרי המלחמה בכלי זין כמו האנשים, ואף אם יודעת בעצמה שיכולה לעמוד כנגד האויב נראה בעיני שלא היו מניחים אותה לצאת, דסוף סוף אשה היא דדעתה קלה ולבה מהסס בדבר קל, ושמא תתחיל לנוס ותחילת נפילה ניסה.
וכן הוא בתרגום יונתן בשופטים (ה, כו).ידיה שלחה בכישור. זו יעל שלא הרגה את סיסרא בכלי זיין, אלא ביתד בכח ידיה, ומפני מה לא הרגתו בכלי זיין, לקיים מה שנאמר לא יהיה כלי גבר על אשה.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 35 אורחים