מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

עשרת הדברות - אופן חלוקתן

ביאורים ועיונים, חדושים ובירורים, בתורה בנביאים בכתובים ובתרגומים, ובמפרשיהם, ראשונים ואחרונים, ויבינו במקרא.
בן אדם
הודעות: 431
הצטרף: ג' ינואר 10, 2017 6:15 pm

עשרת הדברות - אופן חלוקתן

הודעהעל ידי בן אדם » ש' פברואר 03, 2018 11:23 pm

אנסה להציג כאן קצת מההתלבטויות שלי כבר כמה שנים, ואולי יועיל מישהו בטובו לעזרני:

כריתת הברית בין ה' לבין עמו ישראל בהר סיני התקיימה באמצעות עשרת הדברות ששמעו מפי הגבורה, ועליה מושתת שאר כל חלקי התורה, כמו שהאריכו המפרשים בזה. החלוקה של הדברות למנין עשרה מצינו כבר בתורה עצמו (בלשון 'עשרת הדברים'), פעם אחת בספר שמות גבי לוחות שניות "ויכתוב על הלוחות את דברי הברית עשרת הדברים", וכן בספר דברים פעמיים, אחד בלוחות ראשונות "ויגד לכם את בריתו אשר צוה אתכם לעשות עשרת הדברים ויכתבם על שני לחות אבנים", ואחד בלוחות שניות "ויכתב על הלחת כמכתב הראשון את עשרת הדברים אשר דבר ה' אליכם בהר מתוך האש ביום הקהל".
אלא שבפרטן אין אתה מוצא אלא תשע לכאורה, ומקובל לחלק את הדברות לעשרה, ע"י חלוקת משפט אנכי ולא יהיה לך לשתים.
אמנם מצד שני, הרי הדיבור "אנכי ה' אלוקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים" אינו ציווי, ולא נאמר בה לשון ציווי, אילו היה נאמר "תאמינו שאנכי ה' אלקיך" ניחא, והכוונה היה שהחיוב היא להאמין, אבל לא זה מה שכתוב, יש כאן משפט שמספרת עובדה קיימת, שאנכי המדבר אליכם היא אלוקיכם שהוציאכם ממצרים. ובפשוטו אין כאן אלא הקדמה, שכיון שכן שאנכי ה' אלקיך לכן "לא יהיה לך אלוהים אחרים על פני".
ויש שיגידו ש'דברות' אין הכוונה 'מצוות', לכן שפיר יש לחלק באמצע מצוה זו, אע"פ שאין כאן חלוקה של שני מצוות. אלא שהדבר תמוה ביותר, שלמה הדבר דומה, כמו שאם תחלוק בין 'כבד את אביך ואת אמך' לבין 'למען יאריכו ימיך' ששני דברות הם, או בין 'זכור את יום השבת לקדשו' ו'כי ששת ימים עשה ה' את השמים ואת הארץ', הרי כיון שנושא אחד הם וחדא מיתלי תליא בחברתה, אין לזה שום הבנה לחלק ביניהם.
איברא, שבעיון בספר התורה מצינו שהמסורת שלנו חילק את הדברות באופן שונה, שהרי בתורה יש פתח בין כל דיבור ודיבור, ואכן בין אנכי ללא יהיה לך אין שום הפסק, אבל בין 'לא תחמוד אשת רעך' ו'לא תחמוד בית רעך' יש בה הפסק. ולפ"ז נמצא שעשרת הדברות מחולקים כך:
א. אנכי ה'
ב. לא תשא
ג. זכור את יום השבת
ד. כבד את אביך
ה. לא תרצח
ו. לא תנאף
ז. לא תגנוב
ח. לא תענה ברעך
ט. לא תחמוד בית רעך
י. לא תחמוד אשת רעך
ובביאור הדבר נראה פשוט ביותר, כשם ש"לא תגנוב" ו"לא תנאף" שני לאוין הן, כך 'לא תחמוד אשת רעך' היא כעין שלב מקדים ללאו דלא תנאף (שהיא לאו דאשת איש ולא שאר עריות), ואילו 'לא תחמוד בית רעך' היא כעין לאו דלא תגנוב. ומה גם, שבספר דברים מחלק אותם בשמות גם, האחד בשם 'לא תתאוה' והשני בשם 'לא תחמוד', ומשמע קצת ששניהם שונים בעיקרם.

בקיצור, השאלה שלי על המקובל היא בשתים, א' איך אפשר לחלק אנכי ולא יהיה לך כאשר אנכי אינו אלא הקדמה ללא היה לך ולא נאמר בה שום ציווי אלא עובדה קיימת, ב' למה אכן אין מחלקים בין שני ה'לא תחמוד', הרי בכתיבת ספר תורה אנו מחלקים כן!
ולסיום אוסיף עוד תמיהה, שלכאורה טעם העליון שאנו קוראים בציבור היא לפי חלוקת הדברות ולא לפי חלוקת הפסוקים, וכמו שביארו הראשונים, ושם לא נשאר בידינו אלא 9 ותו לא, שהרי גם אנכי ולא יהיה לך מקשר ביחד, וגם לא תתאווה ולא תחמוד אינו מחלק לשתים.

חברא
הודעות: 468
הצטרף: ה' מרץ 26, 2015 8:00 pm

Re: עשרת הדברות - אופן חלוקתן

הודעהעל ידי חברא » ש' פברואר 03, 2018 11:52 pm

בן אדם כתב:הדיבור "אנכי ה' אלוקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים" אינו ציווי, ולא נאמר בה לשון ציווי, אילו היה נאמר "תאמינו שאנכי ה' אלקיך" ניחא, והכוונה היה שהחיוב היא להאמין, אבל לא זה מה שכתוב, יש כאן משפט שמספרת עובדה קיימת, שאנכי המדבר אליכם היא אלוקיכם שהוציאכם ממצרים. ובפשוטו אין כאן אלא הקדמה, שכיון שכן שאנכי ה' אלקיך לכן "לא יהיה לך אלוהים אחרים על פני".

מחלוקת ראשונים (הבה"ג והרמב"ם) היא, אם למנות 'אנכי ה' אלקיך' כמצוה או לא. עיין רמב"ן בהשגותיו על ספר המצות לרמב"ם מ"ע א, וכן בל"ת ה.

אבל לא משום הטענה שהעלית, שעל כך פירשו רבותינו שאכן יש כאן צווי:
רמב"ן שמות כ, א
הדבור הזה מצות עשה, אמר אנכי ה', יורה ויצוה אותם שידעו ויאמינו כי יש ה', והוא אלהים להם, כלומר הווה, קדמון, מאתו היה הכל בחפץ ויכולת, והוא אלהים להם, שחייבים לעבוד אותו. ואמר אשר הוצאתיך מארץ מצרים, כי הוצאתם משם תורה על המציאות ועל החפץ, כי בידיעה ובהשגחה ממנו יצאנו משם, וגם תורה על החדוש, כי עם קדמות העולם לא ישתנה דבר מטבעו, ותורה על היכולת, והיכולת תורה על הייחוד, כמו שאמר (לעיל ט יד) בעבור תדע כי אין כמוני בכל הארץ. וזה טעם אשר הוצאתיך, כי הם היודעים ועדים בכל אלה:


ומי שאינו מונה זאת, הוא מטעם אחר "שאין מנין תרי"ג מצות אלא גזירותיו יתעלה, שגזר עלינו לעשות, או מנענו שלא נעשה , אבל האמונה במציאותו יתעלה שהודיע אותה אלינו באותות ומופתים ובגילוי השכינה לעינינו, הוא העיקר והשורש שממנו נולדו המצות, לא ימנה בחשבונן" (רמב"ן, מ"ע א).

בן אדם כתב:איברא, שבעיון בספר התורה מצינו שהמסורת שלנו חילק את הדברות באופן שונה.

מה המקור שחלוקת הפרשיות היא חלוקה לפי דיברות?

בן אדם כתב:ולסיום אוסיף עוד תמיהה, שלכאורה טעם העליון שאנו קוראים בציבור היא לפי חלוקת הדברות ולא לפי חלוקת הפסוקים, וכמו שביארו הראשונים, ושם לא נשאר בידינו אלא 9 ותו לא, שהרי גם אנכי ולא יהיה לך מקשר ביחד, וגם לא תתאווה ולא תחמוד אינו מחלק לשתים.

viewtopic.php?p=175803#p175803

בן אדם
הודעות: 431
הצטרף: ג' ינואר 10, 2017 6:15 pm

Re: עשרת הדברות - אופן חלוקתן

הודעהעל ידי בן אדם » א' פברואר 04, 2018 12:21 am

חברא כתב:
בן אדם כתב:הדיבור "אנכי ה' אלוקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים" אינו ציווי, ולא נאמר בה לשון ציווי, אילו היה נאמר "תאמינו שאנכי ה' אלקיך" ניחא, והכוונה היה שהחיוב היא להאמין, אבל לא זה מה שכתוב, יש כאן משפט שמספרת עובדה קיימת, שאנכי המדבר אליכם היא אלוקיכם שהוציאכם ממצרים. ובפשוטו אין כאן אלא הקדמה, שכיון שכן שאנכי ה' אלקיך לכן "לא יהיה לך אלוהים אחרים על פני".

מחלוקת ראשונים (הבה"ג והרמב"ם) היא, אם למנות 'אנכי ה' אלקיך' כמצוה או לא. עיין רמב"ן בהשגותיו על ספר המצות לרמב"ם מ"ע א, וכן בל"ת ה.
אבל לא משום הטענה שהעלית, שעל כך פירשו רבותינו שאכן יש כאן צווי.

בכוונה לא נכנסתי לזה אם רבותינו דרשו מזה ציווי כלשהי או לא. אני שואל רק שלפי פשוטו לא נאמר כאן שום ציווי, גם אם נלמד מזה משהו באחד מכללי הדרש, עדיין אין בה כדי לשנות את עיקר משמעותו. אנכי ה' אלקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים היא עובדה, זה כמו שאני יגיד 'אנכי הלכתי למכולת לקנות עגבנייה', לא משנה אם תאמינו בזה או לא, זה עובדה קיימת, או לפחות כך אני טוען שזה קרה. אם אני ירצה לצוות לך, אני יגיד לך "תאמין שהלכתי למכולת", אבל כל עוד שלא ציוויתי לא ציוויתי.

חברא כתב:
בן אדם כתב:איברא, שבעיון בספר התורה מצינו שהמסורת שלנו חילק את הדברות באופן שונה.

מה המקור שחלוקת הפרשיות היא חלוקה לפי דיברות?

מה הצד השני?

חברא
הודעות: 468
הצטרף: ה' מרץ 26, 2015 8:00 pm

Re: עשרת הדברות - אופן חלוקתן

הודעהעל ידי חברא » א' פברואר 04, 2018 5:19 am

בן אדם כתב:בכוונה לא נכנסתי לזה אם רבותינו דרשו מזה ציווי כלשהי או לא. אני שואל רק שלפי פשוטו לא נאמר כאן שום ציווי, גם אם נלמד מזה משהו באחד מכללי הדרש, עדיין אין בה כדי לשנות את עיקר משמעותו. אנכי ה' אלקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים היא עובדה, זה כמו שאני יגיד 'אנכי הלכתי למכולת לקנות עגבנייה', לא משנה אם תאמינו בזה או לא, זה עובדה קיימת, או לפחות כך אני טוען שזה קרה. אם אני ירצה לצוות לך, אני יגיד לך "תאמין שהלכתי למכולת", אבל כל עוד שלא ציוויתי לא ציוויתי.

הראשונים לא דרשו דרשות - זה מסור לחז"ל.
הראשונים (כגון הרמב"ן על התורה) באו לפרש פשוטו של מקרא.
אפשר להקשות על דבריהם, אבל לא לומר שהם לא התכוונו לפרש כך את הפסוק.

ולגוף שאלתך, כבר הקשה כן האב"ע (שמות כ, א) "ויש לשאול, איך יספר דבור אנכי בעשרת הדברים, כי הוא המצוה, והנה איננו מצות עשה, ולא מצות לא תעשה".

והמהר"ל האריך בזה בכמה מקומות, ומהם בתפארת ישראל (פרק לז):
הדבור הקדוש הראשון (שמות כ, ב) "אנכי ה' אלקיך וגו'". הרבה מבני אדם היה קשה להם (אם) [עם] הדבור הראשון "אנכי ה' אלהיך", הרי אין זה מצוה כלל. שאם היה מצוה, היה לכתוב מלשון צווי 'אנכי אשר הוצאתיך מארץ מצרים אהיה לך לאלקים'. כי מה שאמר "אנכי ה' אלקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים", אין כאן מצוה כלל. ולפיכך הרבה בני אדם אשר לא ראו אור החכמה, והיו הולכים אחר סברת לבם, נשענים על דעתם מה שהיה נראה להם, ולא חפשו החכמה במטמוניות חכמים. והיו אומרים כי התחלת עשרת הדברים הוא מן (שם פסוק ג) "לא יהיה לך אלהים אחרים". והיו נותנים סברות בדויות למצא עשרת הדברים. זה אמר כי "לא יהיה לך" ו"לא תשתחוה להם" (שם פסוק ה) הם שנים. והנה שחו עד עפר ולא קמו, לטעות טעות כזה. ויש שהיו אומרים כי "לא תחמוד בית רעך" ו"לא תחמוד אשת רעך" (שם פסוק יד) הוא לשנים. ובודאי אין חמדה לפירוש הזה, ואין להזכיר דברים כאלו.

אבל בודאי הדבר הברור כי "אנכי ה' אלקיך" הוא הראשון. ופירושו "אנכי ה' אלקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים", ולכך לא תכפור בי לומר שאיני אלקיך חס ושלום. ומה שלא אמר 'אנכי אהיה לך לאלקים', כי היה זה משמע כי מצוה זאת כמו שאר מצות, כמו שאמר "לא יהיה לך אלהים אחרים על פני", ואפשר שיעשה לו אלהים אחרים, וכן כל המצות. אבל "אנכי ה' אלקיך", אף אם לא יקבל אותו האדם לאלוה, הוא אלקים שלו, והוא מלכו מצד עצמו. וכמו שאמר הכתוב על אותם שרצו לפרוק עול של הקדוש ברוך הוא שלא יהיה הוא יתברך מלך עליהם, על זה אמר (יחזקאל כ, לג) "חי ה' אם לא בחמה שפוכה וגו'". וכדי שלא יטעה האדם בטעותו לומר כי אפשר שיפרקו עולו מהם, וכמו מלך בשר ודם יכולים העם לפרוק עולו מאתו, עד שאינו מלך עליהם, אמר בלשון הזה "אנכי ה' אלקיך וגו'", כלומר על כל פנים אני אלקיך מצד עצמי. ואלו אמר 'אנכי ה' אשר הוצאתיך מארץ מצרים אהיה לך לאלקים', היה משמע שאפשר להם לעבור ולפרוק עולו מאתם, כי הוא אלקיהם מצד הפועל כאשר מקבל אותו לאלקים, אבל לא מצד עצמו. לכך אמר "אנכי ה' אלקיך" כי הוא אלקיהם מצד עצמו, לא מצד הפועל. ופירוש "אנכי ה' אלקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים מבית עבדים", כלומר שאני אלקיך, וכן תקבל עליך אלקותו.

ועוד כי בדבור "אנכי ה' אלקיך", שהוא קבלת אלקותו ומלכותו עליהם, לא שייך בזה ציווי וגזרה. שאם אין הוא מלך ואלקיהם, לא שייך גזרה עליהם. כי אין גוזר גזירה עליהם אלא אם כן הוא מלך קודם, ואחר כך גוזר גזרה. ואם הוא מלך כבר עליהם, אם כן אין צריך לומר 'קבלו מלכותי', שהרי כבר מלך. ולכך לא יכול לומר המלך 'אני גוזר על הבריות שתקבלו אותי למלך'; שאם אין הוא מלך שלהם, לא שייך אליו גזרה שיגזור על דבר. ואם הוא מלך כבר, אין צריך לגזור שתקבלו מלכותי, שהרי הוא כבר מלך. רק יאמר 'ידעתם שאני מלך שלכם, ולכך כן תעשו לקבל מלכותי'. לכך בא דבור ראשון בלשון זה "אנכי ה' אלקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים", וכיון שהוצאתיך מארץ מצרים, תקבלו מלכותי.

חברא
הודעות: 468
הצטרף: ה' מרץ 26, 2015 8:00 pm

Re: עשרת הדברות - אופן חלוקתן

הודעהעל ידי חברא » א' פברואר 04, 2018 5:31 am

בן אדם כתב:איברא, שבעיון בספר התורה מצינו שהמסורת שלנו חילק את הדברות באופן שונה.

חברא כתב:מה המקור שחלוקת הפרשיות היא חלוקה לפי דיברות?

בן אדם כתב:מה הצד השני?

בפרשת צו, יש שני קטעים שלכאורה אין שום קשר ביניהם -
קטע אחד - "וזאת תורת זבח השלמים" (ויקרא ז, יא);
והקטע השני "וידבר ד' אל משה לאמר, דבר אל בני ישראל לאמר, כל חלב שור וכשב ועז לא תאכלו" (שם ז, כב).

ואף על פי כן, למרות שלכאורה אין קשר בין הקטעים, בספרי תורה האשכנזיים והספרדים אין פרשה ביניהם [ובש"ך (יו"ד רעה, ו) כתב על ספרי התורה בזמנו שכן היה בהם פרשה: "ואי איישר חילי והיה יכולת בידי לבטל מנהג הסופרים הייתי מגיה כל הספרי תורות שבהם הפתוחות". ואכן כך נהגו בזמננו].

וכתב על כך ה'אור תורה':
וכי הפתוחות והסתומות מסברתנו הן עשויות, לשנאמר, זה ראוי לומר, וזה אין ראוי לומר? אם הש"י לא רצה לעשות כאן פיסקא, מי יאמר לו מה תעשה.

בן אדם
הודעות: 431
הצטרף: ג' ינואר 10, 2017 6:15 pm

Re: עשרת הדברות - אופן חלוקתן

הודעהעל ידי בן אדם » א' פברואר 04, 2018 8:45 am

חברא כתב:הראשונים לא דרשו דרשות - זה מסור לחז"ל.
הראשונים (כגון הרמב"ן על התורה) באו לפרש פשוטו של מקרא.
אפשר להקשות על דבריהם, אבל לא לומר שהם לא התכוונו לפרש כך את הפסוק.

לא הבנתי מה אתה אומר.
הראשונים שדנים במנין המצוות מדברים לפי ההלכה הסופית, וההלכה אינה נקבעת לפי פשוטו של מקרא, אלא לפי דרשות שדרשו חז"ל, וכיון שמדברי חז"ל יוצא שבדיבור אנכי טמון מצות אמונה, לכן הם דנים אם זה בכלל תרי"ג המצוות או כהקדמה לזה.
חברא כתב:וכתב על כך ה'אור תורה':
וכי הפתוחות והסתומות מסברתנו הן עשויות, לשנאמר, זה ראוי לומר, וזה אין ראוי לומר? אם הש"י לא רצה לעשות כאן פיסקא, מי יאמר לו מה תעשה.

דבריו צריכים עיון טובא. שהרי החל מהראשונים וכלה באחרוני האחרונים, אחד מהדרכים להבין את דברי התורה לאשורן היא לפי הפתוחות והסתומות. כאשר הש"י ציווה לעשות פיסקה הוא אמר לנו שכאן יש הפסק ענייני, ולא סתם רווח ספרותי. לא לחינם דרשו חז"ל על ענין הסתימה בין פר' ויגש לויחי שנסתמו עיניהם ולבן של ישראל. לפי דבריו הנ"ל היה אפשר לומר, מה אתה מתקשה על הסתימה, אם הש"י רצה שלא יהיה כאן פיסקא מי יאמר לו מה תעשה. וכן בכל דבר. ופשוט שבכלל מה שהש"י רצה, היא שיהיה כאן פיסקה המפסיק ענייניהם, ופשוט.

חברא
הודעות: 468
הצטרף: ה' מרץ 26, 2015 8:00 pm

Re: עשרת הדברות - אופן חלוקתן

הודעהעל ידי חברא » א' פברואר 04, 2018 9:09 am

בן אדם כתב:
חברא כתב:הראשונים לא דרשו דרשות - זה מסור לחז"ל.
הראשונים (כגון הרמב"ן על התורה) באו לפרש פשוטו של מקרא.
אפשר להקשות על דבריהם, אבל לא לומר שהם לא התכוונו לפרש כך את הפסוק.

לא הבנתי מה אתה אומר.
הראשונים שדנים במנין המצוות מדברים לפי ההלכה הסופית, וההלכה אינה נקבעת לפי פשוטו של מקרא, אלא לפי דרשות שדרשו חז"ל, וכיון שמדברי חז"ל יוצא שבדיבור אנכי טמון מצות אמונה, לכן הם דנים אם זה בכלל תרי"ג המצוות או כהקדמה לזה.

לכן הבאתי לדוגמא את הרמב"ן על התורה, שלא דן כלל במנין המצוות, אלא בא לבאר פשוטו של מקרא.
וגם האבן עזרא, אבי הפשטנים, כתב (שמות כ, א - בפירוש הארוך):
ויש לשאול, איך יספר דבור אנכי בעשרת הדברים, כי הוא המצוה, והנה איננו מצות עשה, ולא מצות לא תעשה...
והאמת כי דבור אנכי הוא הראשון ...
והנה זה הדבור הראשון הוא עיקר כל התשעה הדברים הנכתבים אחריו, והוא קרוב ממצות הלב. וטעם זה הדבור שיאמין, ותהיה אמונת לבו בלי ספק...


בן אדם כתב:
חברא כתב:וכתב על כך ה'אור תורה':
וכי הפתוחות והסתומות מסברתנו הן עשויות, לשנאמר, זה ראוי לומר, וזה אין ראוי לומר? אם הש"י לא רצה לעשות כאן פיסקא, מי יאמר לו מה תעשה.

דבריו צריכים עיון טובא. שהרי החל מהראשונים וכלה באחרוני האחרונים, אחד מהדרכים להבין את דברי התורה לאשורן היא לפי הפתוחות והסתומות. כאשר הש"י ציווה לעשות פיסקה הוא אמר לנו שכאן יש הפסק ענייני, ולא סתם רווח ספרותי. לא לחינם דרשו חז"ל על ענין הסתימה בין פר' ויגש לויחי שנסתמו עיניהם ולבן של ישראל. לפי דבריו הנ"ל היה אפשר לומר, מה אתה מתקשה על הסתימה, אם הש"י רצה שלא יהיה כאן פיסקא מי יאמר לו מה תעשה. וכן בכל דבר. ופשוט שבכלל מה שהש"י רצה, היא שיהיה כאן פיסקה המפסיק ענייניהם, ופשוט.

ודאי שיש לדרוש בכל מקום למה כאן יש פרשה וכאן אין. כוונת האור תורה, שאין סברות מוחלטות שנוכל לפיהן לדעת היכן יש פרשה והיכן אין, אלא הדבר תלוי אך ורק במסורת.

וזו גם טענתי לגבי עשרת הדברות, שאין לנו הכרח שהפרשיות נקבעו לפי הדברות. יתכן שיש סיבה לחבר שתי דברות יחד, ואנחנו לא נדע.

בן אדם
הודעות: 431
הצטרף: ג' ינואר 10, 2017 6:15 pm

Re: עשרת הדברות - אופן חלוקתן

הודעהעל ידי בן אדם » א' פברואר 04, 2018 11:58 pm

כעת ראיתי את דברי האברבנאל שמתייחס בתוך דבריו לזה, וז"ל:
אברבנאל שמות פרק כ כתב:אנכי ה' אלהיך וגומר עד וכל העם רואים את הקולות. וראוי לשאול בדברות האלה שאלות:
השאלה הא' במספר הדברות. אמרה תורה 'ויגד לכם את בריתו אשר צוה אתכם לעשות עשרת הדברים' וגומר, והנה לא ימלט אם שנאמר שהם עשרה כפי מנין המצות שיש בהם, או כפי המאמרים הגוזרים הנמצאים בם, או כפי מספר הדרושים שבהם.
ושקר שנאמר שהם עשרה כפי המצות, כי הנה כפי דעת מוני המצות יש בדברות האלה י"ג מצות, והוא מבואר בפסוקים. ושקר גם כן שהמאמרים הגוזרים אשר בהם עשרה, כי הם באמת י"ח או יותר כמו שתראה מהם, לא עשרה בלבד. ולא נוכל ג"כ לומר שיש בהם עשרה דרושים, לפי שאנכי ולא יהיה לך עד אלף דור הוא דרוש אחד ומאמר מקושר, יכלול שהוא ית' אלהינו שהוציאנו ממצרים ולכן לא יהיה לנו ולא נעבוד אלוה זולתו, ואם היה כל זה דרוש אחד יהיו אם כן כל דרושי הדברות תשעה לא עשרה, אם לא שנשים החמדה שני דבורים לא תחמוד אשת רעך אחד, ולא תחמוד בית רעך אחד, כמו שפירשו קצת מהמפרשים. והוא דרך זר מאד אין ראוי לקבלו, ואיך היו אם כן הדברות עשרה.

הוא מביא כן בשם "קצת מהמפרשים" שטענו שעשרת הדברות היינו עשרה משפטים ומצוות כוללניים, ולכן אנכי ולא יהיה לך אחד הם, ואילו לא תחמד אשת רעך ולא תחמוד בית רעך שנים הם. אלא שדוחה הפשט הזה בלי לנמק אלא משום ש"הוא דרך זר מאוד", ולא זכיתי אני הקטן והדל, איזה זרות ראה בדרך זה.

עוד שם בתוך דבריו:
השאלה הז' בדבור אנכי בפרט, כי אם היה שהזהירנו וצונו שנאמין במציאות הסבה ראשונה ית', כמו שהסכימו עליו הרב המורה והרמב"ן וזולתם כמו שיתבאר למה, אם כן לא באה המצוה בלשון הנאות אליה, והיה ראוי שיאמר "האמן כי יש אלהים שופטים בארץ", או "שאני אני הוא ה' אלהיך", או יאמר "שמע ישראל אנכי ה' אלהיך" כמ"ש באחדות. והנה בשבת אמר "זכור" ובכבוד אב ואם אמר "כבד" שהם לשונות יורו על המצוה. אבל "אנכי ה' אלהיך" הוא דמות ספור מה שקרה ואינו מורה על המצוה.


גם ברשב"ם מקשר את שני הדברות הראשונות בלשונו המתומצת והמקוצר:
לא יהיה לך וגו' - שאני לבדי הוצאתיך:

דהיינו שאנכי ה' אלוקיך היא כעין סיבה והקדמה למצות לא יהיה לך, כדוגמת טעם השבת על שמירת השבת וכדו'.

רב טקסט
הודעות: 193
הצטרף: ה' נובמבר 24, 2011 12:31 pm

Re: עשרת הדברות - אופן חלוקתן

הודעהעל ידי רב טקסט » ג' פברואר 06, 2018 1:36 pm

כבר הביא באבן עזרא שאכן יש מפרשים כך, שאנכי ולא יהיה נחשבים דבור א' ולא תחמד שנים.
ובמנחת שי כתב שאפשר שפירשו כך ע"פ הפרשיות.

וסף סוף הראשנים לא קבלו דעתם. ואולי מחמת לשון הגמרא אנכי ולא יהיה מפי הגבורה שמענום.
אבל אין זה מכריח שהן שתי דברות, שהרי בדברת לא יהיה יש שלשה לאוין.

סגי נהור
הודעות: 5644
הצטרף: א' אוגוסט 04, 2013 11:55 pm

Re: עשרת הדברות - אופן חלוקתן

הודעהעל ידי סגי נהור » ג' פברואר 06, 2018 2:00 pm

רב טקסט כתב:וסף סוף הראשנים לא קבלו דעתם. ואולי מחמת לשון הגמרא אנכי ולא יהיה מפי הגבורה שמענום.
אבל אין זה מכריח שהן שתי דברות, שהרי בדברת לא יהיה יש שלשה לאוין.

במכילתא מבואר שהם שני דברות. וכמובן בזה"ק.


חזור אל “מקרא ותרגום”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 49 אורחים