מדוע כתוב "ועשו לי מקדש" רק בסוף הדיבור?

[אלדר בריל]

בתחילת הפרשה: "ויקחו לי תרומה" וכו', פירוט, ואח"כ "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם".
לכאורה מדוע לא נאמר תחילה המטרה והמגמה כאן, "ועשו לי מקדש", ואח"כ לפרט מה להביא לצורך זה?
אולי מישהו מהפרשנים עסק בזה

[כדכד]

המטרה והמגמה היא התרומה שיקחו לשם ה' מאת כל איש אשר ידבנו לבו והמשכן הוא ההיכי תימצי לכך ולא ההיפך

[ביליצר]

בתחילת הפרשה: "ויק
הפשט הפשוט יתבאר ע"פ רש"י לא רחוק משם ,ועשו לי מקדש = ועשו לשמי בית קדושה ,חו לי תרומה" וכו', פירוט, ואח"כ "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם".
לכאורה מדוע לא נאמר תחילה המטרה והמגמה כאן, "ועשו לי מקדש", ואח"כ לפרט מה להביא לצורך זה?
אולי מישהו מהפרשנים עסק בזה

אומר הפוך ,ההיכי תמצי להגיע למטרה הגדולה של משכן השם הוא הנדבה לשמה ,

והאמת שלא זכיתי להבין את כל הפשעטליך סביב רש"י דלי לשמי ,
רשי" בס"ה מתרגם מה זה ,,לי,, וכפי שחזר על עצמו ועשו לי מקדש =לבנות לשמי וכו,
מה שוב הפריע לרש"י? ,ע"כ כונת רש"י דלא שייך לתת להקב"ה,האם הקב"ה מקבל כסף? או לבנות לו מקום ,האם זקוק לדירה שהינך צריך לבנות לו ? הרי אנו זקוקים לו ולכן המלה ,,לי ,, טעון הסבר ומפרש רש"י דהכונה לשמו,ביקש הקב"ה לתת ולכוין לשמו מלבד העניין להוציא כל נדנוד של הגשמה,

[דרומי]

מתוך הספר 'ביאורי החומש' ('המאור שבתורה')

פרשת תרומה
"דבר אל בני ישראל ויקחו לי תרומה" (כה, ב)

רק לאחר שהתורה מפרטת (בפסוקים הבאים) את פרטי התרומה שיקחו מבני ישראל – "וזאת התרומה אשר תקחו מאתם זהב וכסף ונחושת", וכן שאר המינים שהיו חלק בנדבת המשכן – אז היא 'נזכרת' לספר את מטרתה של תרומה זו : "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם".
ולכאורה איפכא מסתברא, הסדר צריך היה להיות הפוך: קודם כל היתה התורה צריכה לפתוח בפסוק "ועשו לי מקדש", שזו היא הנקודה, היסוד וההקדמה של כל הציוויים שבפרשה זו, ורק אחר כך לפרט את ענין התרומה, שהיא רק אמצעי להגשמת מטרה זו בפועל!
אלא, שמזה שהתורה הקדימה את הציווי של "ויקחו לי תרומה" לפני "ועשו לי מקדש", משמע שאכן ענין זה של ה"תרומה" מבטא את תוכן ענין המשכן עוד יותר מאשר הפסוק "ועשו לי מקדש".
לפי זה יתבאר גם מדוע השם של הפרשה כולה – שעוסקת במלאכת עשיית ובנין המשכן – הוא דוקא השם "תרומה", [ולא "משכן" או "מקדש"], כי עיקר החידוש כאן מתבטא במלה "תרומה" .
וביאור הענין:
עצם המושג של השראת השכינה בעולם לא התחדש על ידי עשיית המשכן. הרי כבר לפני כן, בעת מתן תורה, הקב"ה השרה את שכינתו למטה, בהר סיני, וכדברי חז"ל הידועים – המתבססים על הפסוק "וירד ה' על הר סיני", והיינו, שהקב"ה בכבודו ירד על הר סיני וגילה את שכינתו שם.
אלא, שבהר סיני היתה השראה זו באופן זמני בלבד: אמנם בשעת מעשה היה ההר קדוש, ו"כל הנוגע בהר מות יומת ", אבל לאחר מכן הסתלקה השכינה , וההר חזר להיות חול כמקדם; והחידוש שבא המשכן להביא, הוא שתהיה השראת השכינה באופן קבוע, שתחול קדושה מתמדת בתוך החפצים הגשמיים שמרכיבים את המשכן .
חידוש זה – השראת השכינה בצורה קבועה – בא בזכות העובדה שהמשכן נבנה על ידי עבודתם ועשייתם של בני ישראל. במתן תורה בא הגילוי האלוקי מלמעלה, ללא הכנה מצד ה'תחתונים', ולכן הוא לא נקבע בתוכם, אלא חזר והסתלק; והחידוש של המשכן הוא שהשראת השכינה באה בכח עבודת ה'תחתונים' ונקבעת בהם.
תוכן זה מודגש במלה "תרומה":
"תרומה" פירושה נדבה שהאדם עצמו מרים מתוך רכושו, לפי נדבת לבו. יותר מזה: רש"י מפרש ש"תרומה" פירושה "הפרשה", שהאדם מפריש מתוך רכושו – וזה מדגיש עוד יותר כי אין כאן גילוי עליון הבא מלמעלה ומשתק את האדם, מביא אותו להתבטלות מוחלטת [כמו שהיה במתן תורה, שאז "צפור לא צווח .. שור לא געה .. הבריות לא דברו אלא העולם שותק ומחריש "], אלא שהאדם נשאר במציאותו, ואפילו הוא לא נותן את כל נכסיו, אלא רק מפריש מתוכם חלק לנדבת המשכן. כלומר: האדם נותן את נדבת המשכן ביחד עם זה שהוא נשאר בבעלותו הכללית על נכסיו, כי הוא לא התבטל כליל – אלא נשאר במציאותו והזדכך .
ולפי זה מובן שהתורה מקדימה את הציווי "ויקחו לי תרומה" לפני "ועשו לי מקדש", וזה ששם הפרשה הוא "תרומה" – כי עיקר הענין והחידוש של פרשה זו הוא התכלית של דירה בתחתונים (בבנין המשכן) שנפעלת על ידי עבודת ופעולת האדם, ה"תרומה" שלו, וסדרה הוא – מן הקל אל הכבד (הפרשה ותרומה, ורק לאחר מכן נעשה 'מקדש'). דוקא כך מתבצעת שלימות הכוונה של בריאת העולם.
(לקוטי שיחות חלק כא, ע' 146 ואילך)

[ביליצר]

ברוך ש"כ

[בתבונה]

שם הפרשה תמיד הוא שם או פועל מהמילים הראשונות
ולכן זו שטות לשאול למה שם הפרשה הוא לא מקדש.
לגבי הסדר בפרשה לכאורה אם היה מתחיל ב-'ועשו לי מקדש' היה משמע שרק אם כל המקדש נבנה בשלמותו תתקיים המצווה, אבל אם התחילו ולא השלימו לא קיימו לכן פותח ויקחו לי תרומה שכל השתדלות קטנה היא המצווה

[סגי נהור]

והאמת שלא זכיתי להבין את כל הפשעטליך סביב רש"י דלי לשמי ,
רשי" בס"ה מתרגם מה זה ,,לי,, וכפי שחזר על עצמו ועשו לי מקדש =לבנות לשמי וכו,
מה שוב הפריע לרש"י? ,ע"כ כונת רש"י דלא שייך לתת להקב"ה,האם הקב"ה מקבל כסף? או לבנות לו מקום ,האם זקוק לדירה שהינך צריך לבנות לו ? הרי אנו זקוקים לו ולכן המלה ,,לי ,, טעון הסבר ומפרש רש"י דהכונה לשמו,ביקש הקב"ה לתת ולכוין לשמו מלבד העניין להוציא כל נדנוד של הגשמה,

החידוש שלך נמצא כמעט בכל מפרשי רש"י... וכבר הקשו (ראה משכיל לדוד) ממש"נ קדש לי כל בכור, עשר אעשרנו לך, ועוד.

[ביליצר]

והאמת שלא זכיתי להבין את כל הפשעטליך סביב רש"י דלי לשמי ,
רשי" בס"ה מתרגם מה זה ,,לי,, וכפי שחזר על עצמו ועשו לי מקדש =לבנות לשמי וכו,
מה שוב הפריע לרש"י? ,ע"כ כונת רש"י דלא שייך לתת להקב"ה,האם הקב"ה מקבל כסף? או לבנות לו מקום ,האם זקוק לדירה שהינך צריך לבנות לו ? הרי אנו זקוקים לו ולכן המלה ,,לי ,, טעון הסבר ומפרש רש"י דהכונה לשמו,ביקש הקב"ה לתת ולכוין לשמו מלבד העניין להוציא כל נדנוד של הגשמה,

החידוש שלך נמצא כמעט בכל מפרשי רש"י... וכבר הקשו (ראה משכיל לדוד) ממש"נ קדש לי כל בכור, עשר אעשרנו לך, ועוד.

האמת לא באתי לחדש ולא חשבתי שאין מי שכבר הקדמני ,בעניותי השנה פחות בדקתי אלא כל הזמן רואה או שומע את הפשעטליך ,לכן כתבתי לומר שזה ראשית כל הפשט ותו לא,

[נוטר הכרמים]

על קושיית פותח האשכול, ניתן ליישב בהקדם ביאורו הנפלא של הגאון רא"ב פינקל זצ"ל, על דברי חז"ל הידועים על פס' זה, 'ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם', בתוכו לא נאמר אלא בתוכם - בתוכו של כאו"א. (מובא באלשיך ובנפש החיים ועוד). ובפשוטו הביאור הוא שזה בא להפקיע מהפשטות, דהיינו שהשכינה לא נמצאת בבית המקדש אלא בתוך לבבות בני ישראל. ובאמת זה תמוה דא"כ מה עניינו לבניית המשכן. אלא הביאור הוא דאדרבה, אין זה בא להפקיע מענין השראת השכינה במשכן ובבית המקדש אלא בא לבאר תוכן השראת השכינה במקדש, שהשכינה אינה שורה על העצים והאבנים, אלא המקדש תוכו רצוף אהבה מנדבת הלב ואהבת בני ישראל לאביהם שבשמים, והמשכן הוא הנקודה המאחדת את כל הלבבות, כמו שאחז"ל על ירושלים שעושה כל ישראל חברים. ויעו"ש באריכות מדברי רבינו הגר"א ועוד, ובאמת הרבה פסוקים מתבארים נפלא ביסוד זה.

ולפי"ז מבואר שפס' זה אינו הכרזת המטרה והתכלית של בניית המשכן, אלא זהו חלק מהתיאור של מצות נדבת המשכן, שההשלמה של נדיבות לבבות כל בני ישראל, זה שיעשו מקדש שתוכנו הוא הנדיבות הזאת, ועל נדיבות זו תחול השראת השכינה, ודוק היטב.