ופירש"י,
ספר הברית - מבראשית ועד מתן תורה ומצות שנצטוו במרה.
ובפשוטו היה מקום להבין שהכוונה היא לכל פרשיות התורה עד לפרשת יתרו המדברת ממתן תורה, וזה כולל גם את כל המאורע במרה הכתוב בפר' בשלח.
אלא שלכאורה צ"ב, דהמצוות שנצטוו במרה לא נתפרשו במקרא, אלא הינם מרומזות בלשון הכתוב (שם טו, כה), וַיִּצְעַ֣ק אֶל־ה' וַיּוֹרֵ֤הוּ ה' עֵ֔ץ וַיַּשְׁלֵךְ֙ אֶל־הַמַּ֔יִם וַֽיִּמְתְּק֖וּ הַמָּ֑יִם שָׁ֣ם שָׂ֥ם ל֛וֹ חֹ֥ק וּמִשְׁפָּ֖ט וְשָׁ֥ם נִסָּֽהוּ.
ואיתא בסנהדרין (נו, ב), עשר מצות נצטוו ישראל במרה, שבע שקיבלו עליהן בני נח, והוסיפו עליהן דינין, ושבת, וכיבוד אב ואם. דינין דכתיב שם שם לו חק ומשפט, שבת וכיבוד אב ואם דכתיב כאשר צוך ה' אלהיך, ואמר רב יהודה כאשר צוך במרה.
ובמכילתא דרבי שמעון בר יוחאי שם, חוק זו שבת, ומשפט זה כיבוד אב ואם, כך דברי ר' יהושע. ור' אלעזר המודעי אומר חוק אלו עריות שנא' [ושמרתם] את משמרתי לבלתי וגומ'. משפט אלו דיני אונסין ודיני חבלות ודיני קנסות. וראה עוד בתרגום המיוחס ליונתן.
והנה כל מצוות אלו לא נכתבו בתורה עד לפרשת יתרו, ואטו נכתבו בפרוטרוט ב'ספר הברית' שניתן להם אז, לאחר כתיבת פרשיותיה של תורה.
ובדברי רש"י שם משמע שאף לא ניתנו להם המצוות כציוויים לאותה שעה, אלא בעבור עסק התורה, 'במרה נתן להם מקצת פרשיות של תורה שיתעסקו בהם, שבת ופרה אדומה ודינין'.
ואמנם כך ביאר הרמב"ן שם בדברי רש"י, וז"ל,
ולשון רש"י שאמר פרשיות שיתעסקו בהם, משמע שהודיעם החקים ההם ולימד אותם עתיד הקדוש ברוך הוא לצוות אתכם בכך, על הדרך שלמד אברהם אבינו את התורה, והיה זה להרגילם במצות ולדעת אם יקבלו אותם בשמחה ובטוב לבב, והוא הנסיון שאמר ושם נסהו, והודיעם שעוד יצוום במצות, זהו שאמר אם שמוע תשמע לקול ה' אלהיך והאזנת למצותיו אשר יצוה אותך בהם.
ומעתה צ"ב בכוונת דברי רש"י כאן.
ובאמת מתוך עיון במקור הדברים במכילתא (דרבי ישמעאל יתרו מסכתא דבחדש פרשה ג) נראה כי רש"י הרכיב ב' שיטות יחדיו, וז"ל,
ויקח ספר הברית ויקרא באזני העם. אבל לא שמענו מהיכן קרא באזניהם. רבי יוסי בר' יהודה אומר, מתחלת בראשית ועד כאן; רבי אומר, מצוות שנצטווה אדם הראשון ומצוות שנצטוו בני נח ומצוות שנצטוו במצרים ובמרה ושאר כל המצוות כולן. ר' ישמעאל אומר, בתחלת הענין מה הוא אומר, ושבתה הארץ שבת לה' שש שנים תזרע שדך וגו', שמטים ויובלות ברכות וקללות; בסוף הענין מה הוא אומר, אלה החוקים והמשפטים והתורות.
הרי שלשיטת ר' יוסי בר' יהודה קרא את פרשיות התורה מבראשית ועד כאן כמות שהן, ואילו לדעת רבי קרא את כל מצוות התורה מתוך ספר התורה [השלם], ואילו לרש"י קרא את פרשיות התורה, ובנוסף הוסיף את המצוות שנמסרו במרה.
וצריך תלמוד.
שוב ראיתי בספר משלחנו של רבי אליהו ברוך (פינקל) שעמד בעיקר התמיהה, והביא בשם הגרי"ז שהיה ספר מיוחד שנקרא 'ספר הברית', וראה להלן.