כתב המשך חכמה -
פירוש שדברים אלו מביאים האדם להרהור עבירה עיין שבת ס"ד, ושם היה התגברות היצר ועשיית רצון השי"ת באמת, וזהו נדיב לב, פירוש בהשכלת הלב והבן.
חזינן, מהי מעלת ההתגברות ועמידה בנסיון.
ועדיין יש להעמיק, מדוע נחשב הדבר כ'נדיב לב', ומהו בכך שדוחה את תאוותו, ומתגבר על יצרו.
אלא, כתיב לתאוה יבקש נפרד, והיינו, דבעל התאווה הרי הוא אדם ה'נוטל', וכפי שידוע חילוקו של בעל המכתב מאליהו [ח"א קונטרס החסד] את העולם לב' קוטבים, הנותנים והנוטלים.
ובעל התאווה הרי הוא נוטל, דמחפש לקחת לעצמו, ומשום כך מוגדר הוא כנפרד.
ומהאי טעמא, דרשו חז"ל על לוט, שאיווה את סדום מאחר שכולה משקה, כאשר תאוות ליבו ימסרו לרשותו, ועל כך דרשו חז"ל לתאוה יבקש נפרד.
בשונה מכך, האדם הנותן ונדיב הלב, מסוגל הוא להתעלות מעל פחיתויות התאווה, ולרומם את עצמו בכך, שלא כל מה שמאווה הוא נוטל ומסגל לעצמו.
וזהו הנדיבות לב, כיוון שהעמיד את עצמו שיהא חלק מאנשי המעלה –הנותנים.