והנה בפיהמ"ש כלים פ"ד מ"ד, כתב הרמב"ם (בנוסח החדש):
"דע, ששפה וזר וליזביז ודופן, ענין כולן שוה במסכתא הזאת, ואינן אלא שפתות גבוהות על שטח הכלי, כלומר שטח קרקעיתו. ושמותיהן מתחלפין לפי צורת הכלי כמו שתמצאם קורין את שפת הכלי מרובע ליזביז, והעגול כעין האסטואנה שפה, ולשאר הצורות דופן, והשפה הנמוכה זר", עכ"ל.
אם דברי הרמב"ם ללא חולק, מה יהיה פי' הפסוק "ועשית לו מסגרת טופח סביב, ועשית זר זהב למסגרתו סביב". הרי מסגרת היא שפה, וזר הוא שפה, וכי יהיה פירושו ועשית מסגרת למסגרת, אתממה. הרי זו תישאר אותה מסגרת מעט יותר גבוהה.
ועוד מה היא כוונת רש"י 'מסגרת כמו שעושין בשפת שולחן שרים', וכי שולחן שרים זה כעין מגש שלנו? אדרבא בפשוטו שולחן שרים הוא דף שתחתיו יש מסגרת עובי לנוי כלפי מטה לא כלפי מעלה (כמו שולחנות סלון שלנו).
אמנם במנחות צו: אמרו שלחד מ"ד המסגרת היתה כמו מגש שלנו, ואז היכן ומהו הזר (אך לא אמרו שם כפירש"י דהכא שהוא כעין 'שולחן שרים').