בקו' הרמב"ן, קרבן ראשית תקריבו וגו' למה לא נפרטה חלות תודה

[מיללער]

הקשה הרמב"ן הק' (ויקרא ז, יד) כשהוציא הכ' מלאו השאור קרבן ראשית תקריבו, למה לא אמר ג"כ וקרבן תודה. ותירץ: וזו אינה שאלה, עיי"ש דבריו שהכ לא בא לפרט היוצאים מן הכלל אלא להוסיף שמביאים ביכורים מן הדבש, כמו שאינו מפרט בלאו דשבת חוץ מן הקרבנות, ובלאוין דעריות חוץ מן היבמה.

זכורנו תירוץ נוסף על קושית הרמב"ן, דיש חילוק בין חלות תודה לשתי הלחם, דבשתי הלחם עיקר הקרבן הוא הלחם והכבשים באים בגלל הלחם וממילא הם כמו שיריים של הלחם, וממילא מיקרי יוצא מכללה שמקריבין חלק מקרבן חמץ על המזבח, וכמו שהביא הרמב"ן גופיה דלהכי לא באו לחם הפנים מחמץ כיון שמקטירין הלבונה שהיא אזכרה מן הלחם.

משא"כ חלות תודה הוא להיפך, החלות באין בגלל הקרבן, וממילא לא מיקרי שמקריבין קרבן מן החמץ שיהא צריך לפרטו באיסור דשאור. (יש עוד נפק"מ בין הקרבנות שנובע מזה החילוק ואכמ"ל)

מהו מקור של הפירוש הזה?

[בקרו טלה]

עי' בהע'

[מיללער]

עי' בהע'

תודה - מי הוא הפי' פני ירושלים?

[בקרו טלה]

מי הוא הפי' פני ירושלים?

הרב פנחס יהודה ליברמן

[מיללער]

מי הוא הפי' פני ירושלים?

הרב פנחס יהודה ליברמן

חושבני שזה תירוץ קדום

[מיללער]

במכתבי תורה להגאון הרוגוצוב'י והגר"מ קאלינא מכתבים י"ב-ט"ו דנים בתוה"ד בק' הרמב"ן הנ"ל, וז"ל הרגוצוב'י במכתב י"ד בקיצור כדרכו: ובאמת למה לא נקט שאור בלחמי תודה, וצ"ל דלא נקרא מנחה. והגאון דן שם על עצם לחמי תודה אם הם נקראים מנחה בפ"ע, וע"ז משיב לו הגר"מ קאלינא במכתב י"ג מדברי הרמב"ן עה"ת הנ"ל עיי"ש