מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

הערות והארות בפרשת מצורע

ביאורים ועיונים, חדושים ובירורים, בתורה בנביאים בכתובים ובתרגומים, ובמפרשיהם, ראשונים ואחרונים, ויבינו במקרא.
שייף נפיק
הודעות: 2762
הצטרף: ה' יוני 22, 2017 10:11 am

פ' מצורע ''כנגע נראה לי בבית'' למה דוקא בנגעי בתים?

הודעהעל ידי שייף נפיק » ד' אפריל 18, 2018 9:03 am

יד לה ''כנגע נראה לי בבית'' רש"י: ''אפי' ת"ח שיודע שהוא נגע ודאי, לא יפסוק דבר ברור לומר נגע נראה לי, אלא כנגע נראה לי''. ועיין ברא"ם (ושפת"ח) שאין זה מצד הלכה אלא מידת דרך ארץ.
וצ"ב, למה נאמר דבר זה רק בנגעי בתים בסוף פרשת נגעים ולא מיד בתחילת פרשת נגעים?
(והנה הנחלת יעקב על רש"י עמד בקושיא זו עיי"ש אבל תירוצו אינו עונה על המזרחי)

עזריאל ברגר
הודעות: 12990
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: בת עין יע"א

Re: פ' מצורע ''כנגע נראה לי בבית'' למה דוקא בנגעי בתים?

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ד' אפריל 18, 2018 10:30 am

בנגעי אדם ובגדים - מביאים אותם אל הכהן, ולא צריכים לומר כלום (ואדרבה, מצד לשון נקיה לכאורה עדיף שלא לומר).
רק בבית צריכים לומר לכהן, כי אין מה להראות לו, וזה המקום המתאים ללמדנו לומר "כנגע" ולא "נגע".

דרומי
הודעות: 9069
הצטרף: ב' פברואר 20, 2017 11:26 am

Re: פ' מצורע ''כנגע נראה לי בבית'' למה דוקא בנגעי בתים?

הודעהעל ידי דרומי » ד' אפריל 18, 2018 10:52 am

אכן פשוט הדבר.

ואגב, מאז ומתמיד הוקשו לי דברי רש"י - למה אי אפשר לומר פשוט שהתורה על הרוב תדבר, ורובא דעלמא לא בקיאים בדינים והם פשוט לא יכולים לומר בוודאות "נגע נראה לי בבית"? מנין שיש כאן כוונה מיוחדת שאפילו מי שכן יודע בכל זאת לא יאמר כן?

עזריאל ברגר
הודעות: 12990
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: בת עין יע"א

Re: פ' מצורע ''כנגע נראה לי בבית'' למה דוקא בנגעי בתים?

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ד' אפריל 18, 2018 11:23 am

אולי כל המשפט הזה מיותר.
מה היה חסר אם היה כתוב "ובא אשר לו הבית והגיד לכהן"?

דרומי
הודעות: 9069
הצטרף: ב' פברואר 20, 2017 11:26 am

Re: פ' מצורע ''כנגע נראה לי בבית'' למה דוקא בנגעי בתים?

הודעהעל ידי דרומי » ד' אפריל 18, 2018 8:49 pm

וחשבתי בדרך אפשר, שהמיותר בפסוק הוא המלה 'לי'. כלומר: היה יכול לומר 'כנגע נראה בבית' - ולשם מה מדגיש 'לי'? [ולכל היותר היה צריך לומר 'נגע נראה לי', ולמה גם 'כנגע' וגם 'לי'?] אלא שמכאן למדנו שבא הכתוב להדגיש שהמשפט צריך להיאמר באופן סובייקטיבי, אפילו מי שבאמת יודע.

ולפי זה מדוייק שהעתיק רש"י תיבת "לי" מן הכתוב, אף שלכאורה בא לבאר רק מלת "כנגע". ודו"ק.

עזריאל ברגר
הודעות: 12990
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: בת עין יע"א

Re: פ' מצורע ''כנגע נראה לי בבית'' למה דוקא בנגעי בתים?

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ד' אפריל 18, 2018 8:57 pm

דרומי כתב:וחשבתי בדרך אפשר, שהמיותר בפסוק הוא המלה 'לי'. כלומר: היה יכול לומר 'כנגע נראה בבית' - ולשם מה מדגיש 'לי'? [ולכל היותר היה צריך לומר 'נגע נראה לי', ולמה גם 'כנגע' וגם 'לי'?] אלא שמכאן למדנו שבא הכתוב להדגיש שהמשפט צריך להיאמר באופן סובייקטיבי, אפילו מי שבאמת יודע.

ולפי זה מדוייק שהעתיק רש"י תיבת "לי" מן הכתוב, אף שלכאורה בא לבאר רק מלת "כנגע". ודו"ק.

מהמילה "לי" דרשו חז"ל "לי ולא לאורי".

דרומי
הודעות: 9069
הצטרף: ב' פברואר 20, 2017 11:26 am

Re: פ' מצורע ''כנגע נראה לי בבית'' למה דוקא בנגעי בתים?

הודעהעל ידי דרומי » ד' אפריל 18, 2018 10:42 pm

דרשה זו הובאה ברש"י?

יזל מדליו
הודעות: 290
הצטרף: א' מאי 07, 2017 6:50 pm

Re: פ' מצורע ''כנגע נראה לי בבית'' למה דוקא בנגעי בתים?

הודעהעל ידי יזל מדליו » ב' אפריל 23, 2018 8:46 pm

שייף נפיק כתב:יד לה ''כנגע נראה לי בבית'' רש"י: ''אפי' ת"ח שיודע שהוא נגע ודאי, לא יפסוק דבר ברור לומר נגע נראה לי, אלא כנגע נראה לי''. ועיין ברא"ם (ושפת"ח) שאין זה מצד הלכה אלא מידת דרך ארץ.
וצ"ב, למה נאמר דבר זה רק בנגעי בתים בסוף פרשת נגעים ולא מיד בתחילת פרשת נגעים?
(והנה הנחלת יעקב על רש"י עמד בקושיא זו עיי"ש אבל תירוצו אינו עונה על המזרחי)


אולי אפשר ליישב שמובא בחז"ל שתחילה הנגעים באית בבתים, ואם לא חזר בתשובה, גם באים בבגדו, ואם לא חזר בתשובה באים בגופו.

נמצא שנגעי בתים באים על עבירה דקה ולכן עושים לאדם הזה נס שבא הנגע על קירות הבית שהם דוממים, ולכן אינו ראוי שהת"ח יאמר טמא, שלא לצורך כאשר העבירה כ"כ קטנה.

משא"כ נגעי בגדים וגוף, ששם העבירה כבר יותר חמורה.

[ובחז"ל מובא שנגעי בתים באים ע"ז שהאדם לא משאיל לחביריו מחפציו, שזהו עבירה קלה בהרבה, מעון לשון הרע וכדו' שעל ידם באים נגעי הגוף, ודו"ק.]

תוכן
הודעות: 6238
הצטרף: ה' פברואר 02, 2012 10:27 pm

Re: פ' מצורע ''כנגע נראה לי בבית'' למה דוקא בנגעי בתים?

הודעהעל ידי תוכן » ב' אפריל 23, 2018 11:41 pm

דרומי כתב:מאז ומתמיד הוקשו לי דברי רש"י - למה אי אפשר לומר פשוט שהתורה על הרוב תדבר, ורובא דעלמא לא בקיאים בדינים והם פשוט לא יכולים לומר בוודאות "נגע נראה לי בבית"? מנין שיש כאן כוונה מיוחדת שאפילו מי שכן יודע בכל זאת לא יאמר כן?


אם מדובר ברובא דעלמא, אז למה התורה הוסיפה את האות כ', הרי בין כך הם לא יאמרו שום דבר אחר.

צופר הנעמתי
הודעות: 1715
הצטרף: א' יולי 14, 2013 12:12 am

Re: פ' מצורע ''כנגע נראה לי בבית'' למה דוקא בנגעי בתים?

הודעהעל ידי צופר הנעמתי » ג' אפריל 24, 2018 12:54 am

עזריאל ברגר כתב:בנגעי אדם ובגדים - מביאים אותם אל הכהן, ולא צריכים לומר כלום (ואדרבה, מצד לשון נקיה לכאורה עדיף שלא לומר).
רק בבית צריכים לומר לכהן, כי אין מה להראות לו, וזה המקום המתאים ללמדנו לומר "כנגע" ולא "נגע".

זה נכון, אבל יש עוד טעם אפילו יותר פשוט - התורה התחילה בהגדת הנגע לכהן כדי לומר על זה וצוה הכהן ופינו את הבית.

ביקורת תהיה
הודעות: 2514
הצטרף: ד' אפריל 05, 2017 5:49 pm

הערות והארות בפרשת מצורע

הודעהעל ידי ביקורת תהיה » ה' מאי 07, 2020 10:33 pm

יד ט
וְהָיָה בַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי יְגַלַּח אֶת כָּל שְׂעָרוֹ. ספרא: תִּגְלַחְתּוֹ בְּכֹהֵן.
כֵּיצַד מְגַלְּחוֹ? מַעֲבִיר תַּעַר עַל כָּל בְּשָׂרוֹ הַנִּרְאֶה, אֲפִלּוּ בֵּית הַשֶּׁחִי וּבֵית הָעֶרְוָה וּשְׁאָר כָּל שְׂעַר הַגּוּף, עַד שֶׁיֵּעָשֶׂה כִּדְלַעַת, שֶׁנֶּאֱמַר 'אֶת כָּל שְׂעָרוֹ'. הִנִּיחַ שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת - לֹא עָשָׂה כְּלוּם.
שְׁחִיטַת הַצִּפּוֹר וְהַתִּגְלַחַת וְהַהַזָּיָה בַּאֲנָשִׁים, וּשְׁאָר כָּל מַעֲשָׂיו בֵּין בַּאֲנָשִׁים בֵּין בְּנָשִׁים; אֵלּוּ בְּכֹהֲנִים, וּשְׁאָר כָּל מַעֲשָׂיו בֵּין בְּכֹהֲנִים בֵּין בְּיִשְׂרָאֵל. (רמב"ם פי"א מהלכות טומאת צרעת)
ומצורעת? שמעתי, כי היה הכהן מגלחה את שתי השערות האחרונות.

אליהו חיים
הודעות: 960
הצטרף: ד' אוקטובר 02, 2019 9:55 pm

Re: הערות והארות בפרשת מצורע

הודעהעל ידי אליהו חיים » ו' מאי 08, 2020 10:36 am

ביקורת תהיה כתב:יד ט
וְהָיָה בַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי יְגַלַּח אֶת כָּל שְׂעָרוֹ. ספרא: תִּגְלַחְתּוֹ בְּכֹהֵן.
כֵּיצַד מְגַלְּחוֹ? מַעֲבִיר תַּעַר עַל כָּל בְּשָׂרוֹ הַנִּרְאֶה, אֲפִלּוּ בֵּית הַשֶּׁחִי וּבֵית הָעֶרְוָה וּשְׁאָר כָּל שְׂעַר הַגּוּף, עַד שֶׁיֵּעָשֶׂה כִּדְלַעַת, שֶׁנֶּאֱמַר 'אֶת כָּל שְׂעָרוֹ'. הִנִּיחַ שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת - לֹא עָשָׂה כְּלוּם.
שְׁחִיטַת הַצִּפּוֹר וְהַתִּגְלַחַת וְהַהַזָּיָה בַּאֲנָשִׁים, וּשְׁאָר כָּל מַעֲשָׂיו בֵּין בַּאֲנָשִׁים בֵּין בְּנָשִׁים; אֵלּוּ בְּכֹהֲנִים, וּשְׁאָר כָּל מַעֲשָׂיו בֵּין בְּכֹהֲנִים בֵּין בְּיִשְׂרָאֵל. (רמב"ם פי"א מהלכות טומאת צרעת)
ומצורעת? שמעתי, כי היה הכהן מגלחה את שתי השערות האחרונות.

דומה לזה במנ"ח מ' שע"ג [ו] בשם ר' משולם איגרא דאף דכהן לעיכובא אך רק בב' שערות אחרונות והשאר אף ע"י גוי כשר [ומיישב בזה תוס' שבועות ג. דכתבו דגוי כשר לתגלחת מצורע]. אך האבני נזר (הובא בהגהות מכו"י שם) חולק דגם הראשונות מצוה וצריך כהן (ומדמה למילה ופריעה ויל"ע בדמיון ואכמ"ל),
והנה לדעת המנ"ח מבואר דעושה כדכתבתם מפי השמועה אף לכתחילה, אמנם לדעת האב"נ לכ' יש מקום להסתפק לענין אשה דהרי גם הוא מודה דאינו מעכב אלא ב' שערות ע"י כהן וא"כ י"ל דגילוח אשה כבדיעבד, אך יתכן דכוונתו דכולו מן המצוה כל זמן שעדיין לא נעשה ומוטל כולו על הכהן וא"כ גם אצל אשה הכהן יהא חייב בעשיית כל הגילוח.


חזור אל “מקרא ותרגום”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 77 אורחים