פורום אוצר החכמה

ואלה מדות המזבח באמות אמה אמה וטפח וחיק האמה ואמה רחב וגבולה אל שפתה סביב זרת האחד וזה גב המזבח

וכתב רש"י

וחיק האמה - אבל היסוד שלא נמדד באמה של חול שהיא בת ה' חיק לשון חיקויו קביעות והיא היסוד האמה אמת חול ולא אמה וטופח שהיא אמה בת ששה וכן שנינו במנחות שהיסוד והסובב והקרנות נמדדין באמה בת חמשה:

מה כוונת רש"י בביאור תיבת 'חיק' ?
והאם זה שייך ל'ותשכיבהו בחיקה' (מלכים א' ג כ), 'ויקחהו מחיקה' (שם יז יט).

כתב בערוך השלם [קאהוט]

לעיל הוא הביא את ערך חקיקה, מל' חק תוכות וחק יריכות, וע"פ זה נראה שרצה לפרש גם דברי רש"י, שהוא מל' חקיקה, ואיני יודע כ"כ לפרש כוונתו היכן חקקו את היסוד, שהרי אדרבה בנוהו ע"ג הקרקע.

אולי הכוונה שחקקו במזבח?

לא הבנתי את דבריך, היסוד הוא תחילת בנין המזבח, והיכן חקקו אם עדיין אין מזבח??

מה שראיתי מעט תוספת [קולמוס 102],

לפי הנכתב הוא באמת לשון קביעות, ומתאים ליסוד המזבח שהוא מקום קיבוע המזבח, ולפי"ז שורש המילה 'חוק' שהוא דבר קבוע שאין לזוז ממנו.

'חִקּוּי' = בסיס, וזהו משמעו של השם 'חיק' – בסיס, יסוד. וכן פירש רש"י בפ"ק דעירובין: 'חיק' על שם שהוא חיקויו ותיקונו (=בסיסו ויסודו) של מזבח מלמטה.
וז"ל רש"י במשלי (ח כט): 'בְּחוּקוֹ מוֹסְדֵי אָרֶץ' – בְּחִיקָתוֹ (=בְּכוֹנְנוֹ, בְּבַסְּסוֹ), מִלְּשׁוֹן חִקּוּ[י], כְּמוֹ 'עַל כַּפַּיִם חַקֹּתִיךְ', וְכֵן 'וּמֵחֵיק הָאָרֶץ'.
ובשולי הדברים:
א. 'לשון חיקוי וקביעות' כצ"ל.
ב. הפעלים 'חוּק' 'חָקוֹק' וְ'חַקּוֹת' בשרשם ענין אחד להם.

יהודה בן יעקב כתב:לפי"ז שורש המילה 'חוק' שהוא דבר קבוע שאין לזוז ממנו.

כדמתרגמינן 'חֹק' - קְיָם.

אולי יש כאן דוגמא לחילוף צירי בחולם.