סוטה - ברכה על שתיית המים המרים

[בן הרב]

יש לדון אי הסוטה היתה מברכת שהכל על שתיית המים המרים.
ולכאו' אין לה לברך מתרתי, חדא, שהלא אי"ז לצמאו, ועוד דהלא נותן דבר מר לתוך המים.
אלא דלכאו' אשה היודעת שלא נטמאת, ורוצה לשתות בכדי להוכיח חפותה, וכן בכדי שעי"כ תזכה להתברך בבנים, אפשר דכה"ג מיקרי שיש לה רצון וצורך בשתיית המים ותברך.
ויל"ד בזה.

[פלתי]

גם להלוקח תרופה יש רצון וצורך, ואעפ"כ אינו מברך כיון דאינו נהנה.

[גימפעל]

ראיתי באיזה ספר שאם טהורה היא המים נמתקים ואם יודעת שהיא טהורה מברכת, אך אם טמאה המים מרים וינה צריכה לברך, ואי"ה אחפשנו.

[פלתי]

בספר טעמא דקרא לפרשת נשא כתב דפשיטא שאינה מברכת ברכת הנהנין. ולענין ברכת המצוה ג"כ אינה מברכת אפילו אם היא טהורה, כיון דתחילתה בעבירה.

[אבןטובה]

בת' הריב"ש סי' שצח איתא שאין מברכים על השקאת סוטה דהוי קלקלה וכ"ה ברבינו מנוח פי"א מה' ברכות מיהו התפא"י נגעים פ"ג בועז סק"ב כ' דמברכים

[שמואל דוד]

חכ״א שליט״א שאל אותי אם הסוטה מברכת ברכת שהכל על המים?

[סייג לחכמה]

הלא הטילו עפר בתוך המים ואינו ראו לשתיה

[שמואל דוד]

גם אינה שותה לצמאה וא״כ לכאורה אין לה לברך

[סייג לחכמה]

גם אינה שותה לצמאה וא״כ לכאורה אין לה לברך

יתכן שתהיה צמאה !

[סייג לחכמה]

אבל לכאורה צריכה לברך "ברכה על מצות השתיה"

[מה שנכון נכון]

לענין ברכת המצוות מצד הכהן, ראה במצוין כאן. וי"ל שמה"ט גם אין לאשה לברך. אך יש לחלק קצת דהכא היא ברכת הנהנין כללית ולא ברכה מיוחדת למעשה זה, וכן כשיודעת שלא חטאה א"כ ע"י המים ונקתה ונזרעה זרע.
אך מסתבר שמכיון ששם במים דבר מר כלענה (חוץ מהעפר) כמ"ש סוטה כ ע"א, שוב אינם ראוים לשתיה וממילא לברכת הנהנין.

[שמר]

אם יודעת שחטאה לא תברך שהרי מים אלו מזיקים לה ואין לברך על היזק - כמבואר, ואם לא חטאה מדוע שלא תברך.

ולפי"ז יש לדון מה ההיכי תימצי שיפעלו באשה המים המאררים שאם לא תברך ידע הכהן שחטאה ומימלא לא ישקה אותה דהוי כאילו הודתה שחטאה (או שמא אשה כזו שחטאה ולא מודה אין לה בעיה לברך לבטלה).

ועוד נראה שלא תברך לא מדין ברכת המצוות ולא מדין ברכת הנהנין כי שמא תודה ולא תוכל לשתות.

ועל דרך הצחות נראה שחייבת לברך מדין ברכה אחרונה.....

[שמואל דוד]

יישר כח

[חלמישצור]

נשאל בעניין זה הר"ש אבינר (לצערי לא הצלחתי לקשר לאתרו):

ש: סוטה ששתה את המים המאררים, האם היתה מברכת ברכת הנהנין או מצוות?
ת: ברכות הנהנין. זה תלוי במפרשים אם היו מרים באותו רגע או אחר כך. ברכת המצוות - לא, כי אין מברכים על הפורענות.

והוסיף תלמידו הרב מרדכי ציון מקורות לדברי רבו:

והגר"א נבנצל כתב לי: "אם צמאה תברך שהכל, ואם לא מחה תברך גם בורא נפשות". והג"ר אליהו שלזינגר, אב"ד ורב שכ' גילה ומח"ס שו"ת שואלין ודורשין, כתב לי: "לא. מברכים רק מי ששותה לצמאו או להנאתו". והג"ר שמאי קהת הכהן גרוס, מח"ס שו"ת שבט הקהתי, כתב לי: "אין מברכים על הקללה וג"כ לא ברכת הנהנין שהיו מרים". הג"ר אהרן יהודה הלוי גרוסמן, מח"ס שו"ת ודרשת וחקרת, כתב לי: "על השבת הגזילה, אין מברכים ברכת המצות. ועל דבר מר אין מברכים ברכת הנהנין(עיין שו"ת הרשב"א ח"א סי' יח שעל כל מצוה הבאה בעבירה אין מברכים). והרב מרדכי אלמקייס, מח"ס שו"ת ויכתוב מרדכי, כתב לי: "בפשטות לא היתה מברכת עליהם כי לא באו לצמאה אלא לבדקה". ועיין בדברי חכמים וחידותם (פ"ג הט"ו), שלגבי ברכת הנהנין, יש אומרים שאם האשה יודעת שטהורה היא ואין נפשה קצה במעט העפר תברך על המים שהכל נהיה בדברו כי לא יהיו מרים לה. ולגבי ברכת הנהנין, יש שואלים מדוע הכהן לא מברך אשר קדשנו במצוותיו וצונו לעשות ככל דברי התורה הזאת, כמו שמברכין בתורה על הקללות, ובריב"ש (סי תצח) ביאר שאין מברכים על הקללות כמו בחליצה. ובס' טעמא דקרא, כתב הגר"ח קניבסקי שפשיטא שאין מברכים ברכת הנהנין כיון שנותן דבר מר לתוך המים אינה נהנית. וברכת המצוות, אם היא טמאה, בודאי אינה מברכת, שאין מברכין על העונש כמו שכתבו הראשונים דאין מברכין על חייבי מיתות בית דין, אלא אפילו יודעת בבירור שהיא טהורה כיון שתחילת עניינה בעבירה אין מברכין על דבר שבא בעבירה כמו שכתב בשו"ת הרשב"א (א, יח) שאין מברכין על השבת הגזילה וריבית דכל מצוה שקיומה בא ע"י עבירה אין מברכין על זה, א"כ ה"ה הכא אין מברכת האשה על המים המאררים.

[שמר]

לענין ברכת המצוות מצד הכהן, ראה במצוין כאן. וי"ל שמה"ט גם אין לאשה לברך. אך יש לחלק קצת דהכא היא ברכת הנהנין כללית ולא ברכה מיוחדת למעשה זה, וכן כשיודעת שלא חטאה א"כ ע"י המים ונקתה ונזרעה זרע.
אך מסתבר שמכיון ששם במים דבר מר כלענה (חוץ מהעפר) כמ"ש סוטה כ ע"א, שוב אינם ראוים לשתיה וממילא לברכת הנהנין.

לאבודרהם מדוע יש לברך על מחיית עמלק (טעמא דקרא סוף אסתר), הלא גם הם בריותיו וחס עליהם אע"פ שחייבים במיתה דמ"ש ממחל שבת שחייב מיתה ואין לברך?

[סייג לחכמה]

יש לעיין עוד דלא היתה יכולה לברך, דהא הכהן פורע את ראש האישה, וקורע את בגדיה עד שמגלה את לבה

[שמואל דוד]

אז מה?

[סייג לחכמה]

אסורה לברך בגילוי ראש וגילוי לבה

[קראקובער]

האם בורא נפשות וכו' להחיות בהם נפש כל חי היא גם מברכת?!

[דרומי]

מי אמר שאסור לאשה לברך בגילוי ראש וגילוי לבה? מעיקר הדין בוודאי מותר

[טור תלגא]

סוטה - ברכה על שתיית המים המרים

[אוצר החכמה]

אסורה לברך בגילוי ראש וגילוי לבה

זה משנה מפורשת להיפך! האשה קוצה חלתה ערומה (ומבאר בגמרא שבלבד שיהיו פניה של מטה טוחות בקרקע )

[סייג לחכמה]

viewtopic.php?t=32666

[שמואל דוד]

אסורה לברך בגילוי ראש וגילוי לבה

ליכא שום איסור

[סייג לחכמה]

עיין בספר צרור המור הובא שם דוהאשה ההוא תשא את עונה, היא משום שענתה אמן בגילוי ראש

[שמואל דוד]

ויש להוסיף כנסת הגדולה יורה דעה חלק ד (חידושים על הרמב״ם סוטה פרק ג) שכתב שאין לברך על מצוה זו. ע״ש.

[עזריאל ברגר]

א' המפרשים (כמדומני האוה"ח הקדוש) כתב שהסוטה חוטאת במה שעונה אמן בגילוי הראש. ואיך תברך?

[גל של אגוזים]

אכן חוטאת אבל אם מחוייבת לברך הרי היא מוכרחת. (אבל לגבי ברכת המצוות שהביאו לעיל כמה טעמים יש להוסיף טעם זה דמשום הכי לא תקנו לה לברך, אבל זה לא יועיל לגבי ברכה"נ).

[יוסף חיים אוהב ציון]

שו"ת הרשב"א חלק א סימן יח:
וכן כל מצוה שהיא באה מתוך עברה כגון השבת הגזלה וחזרת הרבית שלא צונו לגזול כדי להשיב וליקח את האם כדי שנחזור ונשלח אותה ועל כיוצא באלו.

[שקלאוו]

מנין שיש לסוטה מ"ע לשתות את המים? לכאורה אין לכך פנים לא במקרא ולא בחז"ל.

ובחינוך כתב: "ונוהגת מצוה זו בזמן הבית בזכרים. לפי שעליהם מוטל שיעשו לנשים המעשה הזה כדי לבדוק אותן"

[לכשיבקע]

לכאורה אם היא טמאה האם אין איסור בעצ שתיית המים אחר ומחוי שם שם ה'?

אם כן, אין השתייה מצוה הבאה בעברה?

[גל של אגוזים]

בהכי חייבה רחמנא (ובלא"ה מהו האיסור לשתות שם מחוי?)

[יוסף חיים אוהב ציון]

מנין שיש לסוטה מ"ע לשתות את המים? לכאורה אין לכך פנים לא במקרא ולא בחז"ל.

ובחינוך כתב: "ונוהגת מצוה זו בזמן הבית בזכרים. לפי שעליהם מוטל שיעשו לנשים המעשה הזה כדי לבדוק אותן"

אז יש מצוה?