פורום אוצר החכמה

אמרינן במו"ק (כח.):

ואמר ר' אלעזר אף מרים בנשיקה מתה אתיא שם שם ממשה ומפני מה לא נאמר בה על פי ה' מפני שגנאי הדבר לאומרו

והובאו דברי ר"א ברש"י בפרשתן (חוקת, במדבר כ א):

ותמת שם מרים. אף היא בנשיקה מתה. ומפני מה לא נאמר בה על פי ה', שאינו דרך כבוד של מעלה

וכעת, בתקווה שלא תצא תקלה תחת ידי,

אינני מבין מה שייך לומר כלפי הקב"ה שאינו דרך כבוד לנשק אשה, ואטו הקב"ה זכר הוא?!

ושוב! אינני רוצה חלילה להגיע למקומות לא רצויים, אך תורה היא, ולהבין אני צריך!

כלשון בני אדם ולשבר את האוזן ושלא יבוא מ"ד לידי הרהור/ערעור וכדומה

יאיר כתב:כלשון בני אדם ולשבר את האוזן ושלא יבוא מ"ד לידי הרהור/ערעור וכדומה

לשון בני אדם היא נקדישך ונעריצך ועוד

עיין אש קודש.
ועיין באור החמה (קרוזר) ודפח״ח.

טברייני כתב:

יאיר כתב:כלשון בני אדם ולשבר את האוזן ושלא יבוא מ"ד לידי הרהור/ערעור וכדומה

לשון בני אדם היא נקדישך ונעריצך ועוד

אינו ראיה כלל, כי פעמים רבות מסיימים בלה"ק בלשון כזו אף לזכרים, ושפיל לסיפיה "המשלשים לך קדושה".
רק הגבורה/השכינה/מלכות מכונות בלשון נקבה, אבל כמעט תמיד הקב"ה מוזכר בלשון זכר.

שמואל דוד כתב:עיין אש קודש.
ועיין באור החמה (קרוזר) ודפח״ח.

מהו אש קודש? ואין תח"י שני ספרים אלו, אשמח אם מישהו יוכל להראותם.

אולי כוונתו לספרו של האדמו"ר מפייסצ'נה בעל חובת התלמידים הי"ד

טברייני כתב:

שמואל דוד כתב:עיין אש קודש.
ועיין באור החמה (קרוזר) ודפח״ח.

מהו אש קודש? ואין תח"י שני ספרים אלו, אשמח אם מישהו יוכל להראותם.

נמצא בהברובוקס

צירפתי את העמודים המדוברים.

אך דבריהם הם על פי החסידות והקבלה, ועדיין לא זכיתי להבין פשט דברי רש"י.

על דרך הפשט ממש, ראשית יש להקדים לשון מדרש אגדה כאן שמוסיף כמה מילים: 'כי אין כבוד לשכינה שיאמר לאשה על פי ד'. ומבואר שאין החוסר כבוד מחמת הנשיקה אלא מחמת המשמעות שהמיתה היא ע"פ ד'.

ונראה ביאור הדברים לפי מה שכ' בעקידה כאן (שער פ) לבאר שמיתת נשיקה כל ענינה היא מיתה ע"פ ד', והיינו שמתים ע"י עשיה על פי ציווי, והיינו 'שכבר נראה היה המות ברשותם לעשות אותה כעושה המלאכה היותר נקלה שבידו'. ולפי"ז הביאור שונה לחלוטין, שמדובר כאן במדרגה עליונה ביותר שהיתה היא כמו פעולה קטנה, וזה לא כבוד לומר שאשה הגיעה לדרגה כזו.

נוטר הכרמים כתב:על דרך הפשט ממש, ראשית יש להקדים לשון מדרש אגדה כאן שמוסיף כמה מילים: 'כי אין כבוד לשכינה שיאמר לאשה על פי ד'. ומבואר שאין החוסר כבוד מחמת הנשיקה אלא מחמת המשמעות שהמיתה היא ע"פ ד'.

ונראה ביאור הדברים לפי מה שכ' בעקידה כאן (שער פ) לבאר שמיתת נשיקה כל ענינה היא מיתה ע"פ ד', והיינו שמתים ע"י עשיה על פי ציווי, והיינו 'שכבר נראה היה המות ברשותם לעשות אותה כעושה המלאכה היותר נקלה שבידו'. ולפי"ז הביאור שונה לחלוטין, שמדובר כאן במדרגה עליונה ביותר שהיתה היא כמו פעולה קטנה, וזה לא כבוד לומר שאשה הגיעה לדרגה כזו.

דבריכם מיישבים את לשון הגמרא אך לא את לשון רש"י.

טברייני כתב:

יאיר כתב:כלשון בני אדם ולשבר את האוזן ושלא יבוא מ"ד לידי הרהור/ערעור וכדומה

לשון בני אדם היא נקדישך ונעריצך ועוד

קושייה זו נובעת משיבוש שהשתרש בשנים האחרונות, שנקדישך וכד' בסיום קמץ שוא, הוא אמירה לנקבה,
ודבר זה ברור שהוא שיבוש כי ברוב המילים הסיום הוא צירי במקום קמץ.