וַיִּסְעוּ מֵהֹר הָהָר דֶּרֶךְ יַם סוּף לִסְבֹּב אֶת אֶרֶץ אֱדוֹם וַתִּקְצַר נֶפֶשׁ הָעָם בַּדָּרֶךְ:
וַיְדַבֵּר הָעָם בֵּאלֹהִים וּבְמשֶׁה לָמָה הֶעֱלִיתֻנוּ מִמִּצְרַיִם לָמוּת בַּמִּדְבָּר כִּי אֵין לֶחֶם וְאֵין מַיִם וְנַפְשֵׁנוּ קָצָה בַּלֶּחֶם הַקְּלֹקֵל: ופי' רש"י מה הככונה 'בלחם הקלוקל': לפי שהמן נבלע באיברים קראוהו קלוקל אמרו עתיד המן הזה שיתפח במעינו כלום יש ילוד אשה שמכניס ואינו מוציא:
ואני שואל את הת"ח היושבים באתרא קדישא הדין, הרי מבוא' בפסוק שהתלונה הזאת הייתה אחר פטירת אהרן 'ויסעו מהר ההר', א"כ זה היה אחר א' באב בשנת הארבעים לצאתם מארץ מצרים, אחרי ארבעים שנה שהם אוכלים מן הם נזכרים להלתלונן על כך שה-מן נבלע באיברים?