טברייני כתב:ידועים דברי הרמ"א בשם הכלבו שנהגו לשתות במוצאי שבת מים משום שאז מתגלגלת בארה של מרים בין הנהרות והימים.
אך האם ידוע מה ענינה של מרים עם מוצאי שבת?
זאת ועוד, בשבת במנחה היו הלויים שרים את שירת הבאר, האם יש לכך טעם וקשר עם מה שמתגלגלת במוצ"ש?
נ.ב. מיקמתי אשכול זה כאן מחמת פרשת השבוע, ברם אם אשכול זה מתאים יותר בבית המדרש או במקום אחר אפשר להעבירו.
הא לחמא עניא כתב:טברייני כתב:ידועים דברי הרמ"א בשם הכלבו שנהגו לשתות במוצאי שבת מים משום שאז מתגלגלת בארה של מרים בין הנהרות והימים.
אך האם ידוע מה ענינה של מרים עם מוצאי שבת?
זאת ועוד, בשבת במנחה היו הלויים שרים את שירת הבאר, האם יש לכך טעם וקשר עם מה שמתגלגלת במוצ"ש?
נ.ב. מיקמתי אשכול זה כאן מחמת פרשת השבוע, ברם אם אשכול זה מתאים יותר בבית המדרש או במקום אחר אפשר להעבירו.
מה שהבאת על שירת הלויים, רצוני לדעת מה המקור של זה???
בתודה מראש.
במנחת' דשבתא מה היו אומרי' אמר רבי יוחנן אז ישיר ומי כמוך ואז ישיר
אז ישיר - שירת הים עד מי כמוכה:
ומי כמוכה - עד סוף השירה:
ואז ישיר - ישראל דעלי באר (במדבר כא):
בקרו טלה כתב:-
עוד כתב הכל בו (שם פו.) מנהג לשפוך כל המים שאובים שבשכונת המת וטעם המנהג לסימן שידעו הכל שיש בו מקרה מות ולא יהיה מודיע בפה ויהיה מוציא דבה. ויש אומרים כי הטעם לפי שמלאך המות מפיל במים טיפת דם המות. [בדק הבית] וכן כתוב באורחות חיים (הל' אבל עמ' 576): וכתב עוד (בא"ח) שם כי פעם אחת אירע מת בערב פסח ואמר הרב שאין צריך לשפוך המים שלנו דליל שימורים הוא וכן נמי בשאר לילות משום שומר פתאים ה' עד כאן. ונראה לי דבשאר לילות דקאמר לענין מים שלנו נמי היא ולפי מנהגם שהיו נוהגים ללוש בכל יום או יומים.
ובהא ניחא לי הא דאמרי' בפרק במה מדליקין אם מעין המטלטל טהור וזהו בארה של מרים. ופירש"י טהור מלקבל טומאה וטובלים בו דלאו ככלי דמי להיות המים הנובעין בו כשאובין. וכשלמדנו שבת תמהתי על דברי רש"י ז"ל דמהיכא תיתי שהיה מקבל טומאה אותו סלע אף על פי שיהי' כלי דהא כלי גללים כלי אבנים אינם מקבלים טומאה . ועוד לענין פיסול מקוה אף על גב דאפי' כלי אבנים פוסלים היינו כשנעשו מתחלה לקבלה שלא עלתה על דעת שאבני השדה התלושים שיש להם בית קיבול יקבלו טומאה אם לא שחקקן לקבלה ולאו שם כלי עליהם. ונ"ל דטהור דקאמר היינו דלאו שאוב מקרי דהכי אשכחן לשון טהרה בהכשר מקוה דתנן מטהרין את המקואות התחתון מן העליון ותנן נמי שלש מקואות בזה עשרים סאה וכו' ירדו שלשה וטבלו המקואות טהורים והטובלים טהורים, ואיצטריך לאשמועינן משום הא דתניא מה מעיין בידי שמים ס"ד בסתם מעיין שאינו מטלטל, קמ"ל דכל שאין טילטולו בידי אדם אף על פי שמטלטל ונעקר ממקומו נקרא טהור.
טברייני כתב:ידועים דברי הרמ"א בשם הכלבו שנהגו לשתות במוצאי שבת מים משום שאז מתגלגלת בארה של מרים בין הנהרות והימים.
אך האם ידוע מה ענינה של מרים עם מוצאי שבת?
זאת ועוד, בשבת במנחה היו הלויים שרים את שירת הבאר, האם יש לכך טעם וקשר עם מה שמתגלגלת במוצ"ש?
נ.ב. מיקמתי אשכול זה כאן מחמת פרשת השבוע, ברם אם אשכול זה מתאים יותר בבית המדרש או במקום אחר אפשר להעבירו.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 111 אורחים