שמואל דוד כתב:ט אֲשֶׁ֣ר כָּ֭רַת אֶת-אַבְרָהָ֑ם וּשְׁב֖וּעָת֣וֹ לְיִשְׂחָֽק (בדברי הימים ליצחק):
בעל הטורים ויקרא פרק כו פסוק מג
מתחילת התוכחה עד געלה נפשם ש"ץ תיבות כנגד ש"ץ שנים שחטאו עשר השבטים. ובכולן לא הוזכר בהם השם לפי שאמרו אין להם חלק באלהי ישראל ולכך כתיב בדברי הימים (א' טז, טז) ושבועתו ליצחק ובתהלים (קה, ט) כתוב לישחק, שנשבע הקב"ה כל זמן שלא חטאו בניו יותר מש"ץ שנים לא יגלם
העמק דבר בראשית פרק כא פסוק ג
ויש להוסיף ולבאר הא שדוד המלך אמר בתהלים ושבועתו לישחק ובד"ה אמר ושבועתו ליצחק. עפ"י עוד שינוי שבתהלים אמר זכר לעולם בריתו היינו הקב"ה. ובדה"י אמר זכרו לעולם וגו' והיינו ישראל. משום דכבר ביארנו בפ' מילה דשתי מצות נכללו בברית מילה. הטפת דם ברית ושיהא לעולם מהול ולא להמשיך הערלה. והטפת דם הוא כעין דם קרבן שמביא לידי השפעה וההיכר התמידי שאנחנו נימולים הוא כדי לציין את ישראל בעמים ולא יוכל לכפור בעמו. ואמר דוד בתהלים זכר הקב"ה לנו לזכות מה שאין ממשיכים הערלה אע"ג שאין בזה מעשה מכ"מ זכר הזכות להקימנו באוה"ע אע"ג שאנו מצוינים במילה וא"א להתגבר לפניהם. וע"ז כתיב ושבועתו לישחק לרמז שחוק לימי צרה שמגיע לנו בשביל זה ואנו קיימים. אבל בדה"י אמר זכרו ישראל מה שהקרבנו דם מילה בעת ילדותנו אע"ג שנשכח צערי דינוקי מכ"מ הזכות קיים כקרבן וע"ז כתיב ושבועתו ליצחק. ויצא חוק ומזוון.
בקרו טלה כתב:שמואל דוד כתב:ט אֲשֶׁ֣ר כָּ֭רַת אֶת-אַבְרָהָ֑ם וּשְׁב֖וּעָת֣וֹ לְיִשְׂחָֽק (בדברי הימים ליצחק):בעל הטורים ויקרא פרק כו פסוק מג
מתחילת התוכחה עד געלה נפשם ש"ץ תיבות כנגד ש"ץ שנים שחטאו עשר השבטים. ובכולן לא הוזכר בהם השם לפי שאמרו אין להם חלק באלהי ישראל ולכך כתיב בדברי הימים (א' טז, טז) ושבועתו ליצחק ובתהלים (קה, ט) כתוב לישחק, שנשבע הקב"ה כל זמן שלא חטאו בניו יותר מש"ץ שנים לא יגלםהעמק דבר בראשית פרק כא פסוק ג
ויש להוסיף ולבאר הא שדוד המלך אמר בתהלים ושבועתו לישחק ובד"ה אמר ושבועתו ליצחק. עפ"י עוד שינוי שבתהלים אמר זכר לעולם בריתו היינו הקב"ה. ובדה"י אמר זכרו לעולם וגו' והיינו ישראל. משום דכבר ביארנו בפ' מילה דשתי מצות נכללו בברית מילה. הטפת דם ברית ושיהא לעולם מהול ולא להמשיך הערלה. והטפת דם הוא כעין דם קרבן שמביא לידי השפעה וההיכר התמידי שאנחנו נימולים הוא כדי לציין את ישראל בעמים ולא יוכל לכפור בעמו. ואמר דוד בתהלים זכר הקב"ה לנו לזכות מה שאין ממשיכים הערלה אע"ג שאין בזה מעשה מכ"מ זכר הזכות להקימנו באוה"ע אע"ג שאנו מצוינים במילה וא"א להתגבר לפניהם. וע"ז כתיב ושבועתו לישחק לרמז שחוק לימי צרה שמגיע לנו בשביל זה ואנו קיימים. אבל בדה"י אמר זכרו ישראל מה שהקרבנו דם מילה בעת ילדותנו אע"ג שנשכח צערי דינוקי מכ"מ הזכות קיים כקרבן וע"ז כתיב ושבועתו ליצחק. ויצא חוק ומזוון.
דרומי כתב:הזכרת לי אפיזודה מימי ילדותי.
כשלמדנו ספר שמואל, הטיל עלינו המלמד משימה כשיעורי בית - להשוות את שירת דוד כמו שהיא בספר שמואל לשירת דוד כמו שהיא בספר תהלים (קאפיטל יח).
אני בתמימותי ישבתי ועמלתי על המשימה, והעליתי על הכתב כ-70 שינויים.
למחרת, כשהבאתי את העבודה אל המלמד הוא לא הבין מה אני רוצה. הוא התכוון שנשווה בין השירות ונראה שאין שום הבדל מהותי... אלא רק הבדלי סגנון קלים.
דרומי כתב:הזכרת לי אפיזודה מימי ילדותי.
כשלמדנו ספר שמואל, הטיל עלינו המלמד משימה כשיעורי בית - להשוות את שירת דוד כמו שהיא בספר שמואל לשירת דוד כמו שהיא בספר תהלים (קאפיטל יח).
אני בתמימותי ישבתי ועמלתי על המשימה, והעליתי על הכתב כ-70 שינויים.
למחרת, כשהבאתי את העבודה אל המלמד הוא לא הבין מה אני רוצה. הוא התכוון שנשווה בין השירות ונראה שאין שום הבדל מהותי... אלא רק הבדלי סגנון קלים.
לייטנר כתב:מילא שלא למד תנ"ך, אבל גמרא לא למד?!
טור תלגא כתב:עי' פי' ר' שמואל מסנות לדברי הימים.
דרומי כתב:הזכרת לי אפיזודה מימי ילדותי.
כשלמדנו ספר שמואל, הטיל עלינו המלמד משימה כשיעורי בית - להשוות את שירת דוד כמו שהיא בספר שמואל לשירת דוד כמו שהיא בספר תהלים (קאפיטל יח).
אני בתמימותי ישבתי ועמלתי על המשימה, והעליתי על הכתב כ-70 שינויים.
למחרת, כשהבאתי את העבודה אל המלמד הוא לא הבין מה אני רוצה. הוא התכוון שנשווה בין השירות ונראה שאין שום הבדל מהותי... אלא רק הבדלי סגנון קלים.
שמואל דוד כתב:טור תלגא כתב:עי' פי' ר' שמואל מסנות לדברי הימים.
מה השם של הספר?
טור תלגא כתב:שמואל דוד כתב:טור תלגא כתב:עי' פי' ר' שמואל מסנות לדברי הימים.
מה השם של הספר?
מדרשי וביאורי איוב דניאל עזרא נחמיה דברי הימים (זכרון אהרן).
זרע ישראל עבדו ובספר תלים אומר אברהם עבדו, מלמד שזרע אברהם האמור אינו על כל זרע אברהם וזרע יצחק, אלא זרע המיוחד ואיזה זה, זה זרעו של ישראל.
זכרו לעולם בריתו ובספר תלים זכר לעולם בריתו, כלומר הברית שכרת עם אברהם זכר אותה לעולם לבניו.
לא הניח לאיש לעשקם וכתיב לא הניח אדם לעשקם, אדם זה פרעה וכן הוא אומר ובישראל ובאדם (ירמיה לב), איש זה אבימלך שנאמר בו השב אשת האיש.
שמואל דוד כתב:המזמור ״הודו לה׳״ נמצא בתהילים קה וגם בדברי הימים א - טז.
ויש כמה שינויים ביניהם. (וכבר הרגישו בזה מפרשי נ״ך)
תהלים קה: א הוֹד֣וּ לַ֭יהוָה קִרְא֣וּ בִּשְׁמ֑וֹ הוֹדִ֥יעוּ בָ֝עַמִּ֗ים עֲלִילוֹתָֽיו: ב שִֽׁירוּ-ל֖וֹ זַמְּרוּ-ל֑וֹ שִׂ֝֗יחוּ בְּכָל-נִפְלְאוֹתָֽיו: ג הִֽ֭תְהַלְלוּ בְּשֵׁ֣ם קָדְשׁ֑וֹ יִ֝שְׂמַ֗ח לֵ֤ב | מְבַקְשֵׁ֬י יְהוָֽה: ד דִּרְשׁ֣וּ יְהוָ֣ה וְעֻזּ֑וֹ בַּקְּשׁ֖וּ פָנָ֣יו תָּמִֽיד: ה זִכְר֗וּ נִפְלְאוֹתָ֥יו אֲשֶׁר-עָשָׂ֑ה מֹ֝פְתָ֗יו וּמִשְׁפְּטֵי-פִֽיו(בדברי הימים פיהו) : ו זֶ֭רַע אַבְרָהָ֣ם (בדברי הימים ישראל) עַבְדּ֑וֹ בְּנֵ֖י יַעֲקֹ֣ב בְּחִירָֽיו: ז ה֭וּא יְהוָ֣ה אֱלֹהֵ֑ינוּ בְּכָל-הָ֝אָ֗רֶץ מִשְׁפָּטָֽיו: ח זָכַ֣ר(בדברי הימים זכרו) לְעוֹלָ֣ם בְּרִית֑וֹ דָּבָ֥ר צִ֝וָּ֗ה לְאֶ֣לֶף דּֽוֹר: ט אֲשֶׁ֣ר כָּ֭רַת אֶת-אַבְרָהָ֑ם וּשְׁב֖וּעָת֣וֹ לְיִשְׂחָֽק(בדברי הימים ליצחק): י וַיַּֽעֲמִידֶ֣הָ לְיַעֲקֹ֣ב לְחֹ֑ק לְ֝יִשְׂרָאֵ֗ל בְּרִ֣ית עוֹלָֽם: יא לֵאמֹ֗ר לְךָ֗ אֶתֵּ֥ן אֶת(בדברי הימים ליתא)-אֶֽרֶץ-כְּנָ֑עַן חֶ֝֗בֶל נַחֲלַתְכֶֽם: יב בִּֽ֭הְיוֹתָם(בדברי הימים בהיותכם) מְתֵ֣י מִסְפָּ֑ר כִּ֝מְעַ֗ט וְגָרִ֥ים בָּֽהּ: יג וַֽ֭יִּתְהַלְּכוּ מִגּ֣וֹי אֶל-גּ֑וֹי מִ֝מַּמְלָכָ֗ה (בדברי הימים וממלכה)אֶל-עַ֥ם אַחֵֽר: יד לֹֽא-הִנִּ֣יחַ אָדָ֣ם(בדברי הימים איש)לְעָשְׁקָ֑ם וַיּ֖וֹכַח עֲלֵיהֶ֣ם מְלָכִֽים: טו אַֽל-תִּגְּע֥וּ בִמְשִׁיחָ֑י וְ֝לִנְבִיאַי(בדברי הימים ובנביאי) אַל-תָּרֵֽעוּ:
אשמח אם יש לחכמי הפורום מראי מקומות למי שביאר החילוקים.
משולש כתב:יש מאות או אלפי פסוקים כפולים בתנ"ך שרבים מהם מכילים שינויים מעטים או רבים זה מזה, וחלקם זהים לחלוטין.
טור תלגא כתב:ר' שמואל מסנות:זרע ישראל עבדו ובספר תלים אומר אברהם עבדו, מלמד שזרע אברהם האמור אינו על כל זרע אברהם וזרע יצחק, אלא זרע המיוחד ואיזה זה, זה זרעו של ישראל.זכרו לעולם בריתו ובספר תלים זכר לעולם בריתו, כלומר הברית שכרת עם אברהם זכר אותה לעולם לבניו.לא הניח לאיש לעשקם וכתיב לא הניח אדם לעשקם, אדם זה פרעה וכן הוא אומר ובישראל ובאדם (ירמיה לב), איש זה אבימלך שנאמר בו השב אשת האיש.
שמואל דוד כתב:משולש כתב:יש מאות או אלפי פסוקים כפולים בתנ"ך שרבים מהם מכילים שינויים מעטים או רבים זה מזה, וחלקם זהים לחלוטין.
אז מה?
משולש כתב:שמואל דוד כתב:משולש כתב:יש מאות או אלפי פסוקים כפולים בתנ"ך שרבים מהם מכילים שינויים מעטים או רבים זה מזה, וחלקם זהים לחלוטין.
אז מה?
זה מה ששאלתי מה נתפסו דווקא ל'הודו'.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 93 אורחים