בלק אומר לבלעם "לָמָּה לֹא הָלַכְתָּ אֵלָי הַאֻמְנָם לֹא אוּכַל כַּבְּדך"
עונה בלעם "וַיֹּאמֶר בִּלְעָם אֶל בָּלָק הִנֵּה בָאתִי אֵלֶיךָ וגו''.
א. מהו שינוי הלשון בין בלק לבלעם הליכה\ביאה.
ב. מדוע משתמש בלק בלשון הליכה, הו"ל "באת".
כדכד כתב:מסברה
אומר בלק לבלעם: הלא שלחתי אליך, מדוע נשארת במקומך ואפילו לא יצאת משם?
מרדכי ש. כתב:בתרגום אונקלוס באמת מתרגם כאן : לָמָּה לֹא הָלַכְתָּ אֵלָי - לְמָא לָא אֲתֵיתָא לְוָתִי
ובכלל, בתרגום אונקלוס מתרגם פעמים רבות את המילה 'לך' - 'איתא' (בֹּא)
כגון 'לך נא אתי אל מקום אחר' - 'איתא כען'
וכך מתרגם תמיד את המילה 'לכה' - 'איתא':
שמות ג י: וְעַתָּה לְכָה וְאֶשְׁלָחֲךָ אֶל פַּרְעֹה - וּכְעַן אִיתָא וְאֶשְׁלְחִנָךְ לְוַת פַּרְעֹה.
בראשית לא מד: וְעַתָּה לְכָה נִכְרְתָה בְרִית אֲנִי וָאָתָּה - וּכְעַן אֱתָא נִגְזַר קְיָם אֲנָא וְאָתְּ
וראה זוה"ק ח"ב לד. שהקשה למה כתוב (שמות י' א') 'בא אל פרעה' ולא 'לך', ועמשכ"ש שהקב"ה בא עמו.
וברמב"ן שמות ב' א' כתב וז"ל "וילך איש מבית לוי. ...ועל דעתי, בעבור שלא חשש לגזרת פרעה ולקח לו אשה להוליד ממנה בנים, אמר הכתוב כן. בעבור כי בכל מזדרז לעשות ענין חדש יאמר כן, וילך ראובן וישכב את בלהה (בראשית לה כב), וילך ויקח את גמר בת דבלים (הושע א ג), לכו ונמכרנו לישמעאלים (בראשית לז כז), לכו ונכהו בלשון (ירמיה יח יח), לכו נא ונוכחה (ישעיה א יח). וכן זה נזדרז ויקח את בת לוי".
וכנ"ל, בתרגום מתרגם 'לכה' 'לכו' וכד' שנֶאֶמר לאחרים, 'איתא' 'אתוּ'. ו'וילך' סתם, מתרגם 'ואזל'.
מרדכי ש. כתב:וראה זוה"ק ח"ב לד. שהקשה למה כתוב (שמות י' א') 'בא אל פרעה' ולא 'לך', ועמשכ"ש שהקב"ה בא עמו.
שמר כתב:בלק אומר לבלעם "לָמָּה לֹא הָלַכְתָּ אֵלָי הַאֻמְנָם לֹא אוּכַל כַּבְּדֶךָ"
עונה בלעם "וַיֹּאמֶר בִּלְעָם אֶל בָּלָק הִנֵּה בָאתִי אֵלֶיךָ וגו''.
א. מהו שינוי הלשון בין בלק לבלעם הליכה\ביאה.
ב. מדוע משתמש בלק בלשון הליכה, הו"ל "באת".
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 67 אורחים