תרגום אונקלוס למילה 'שלל'

ביאורים ועיונים, חדושים ובירורים, בתורה בנביאים בכתובים ובתרגומים, ובמפרשיהם, ראשונים ואחרונים, ויבינו במקרא.
מרדכי ש.
הודעות: 40
הצטרף: א' נובמבר 19, 2017 10:50 pm

תרגום אונקלוס למילה 'שלל'

הודעהעל ידי מרדכי ש. » ב' יולי 09, 2018 4:05 pm

בפרשת מטות, במדבר לא יא 'את כל השלל' תרגם אונקלוס 'עדאה'.
כך גם מתרגם בד"כ את המילה שלל: דברים ב לה, ג ז, יג יז, כ יד.
וזה נשמע מלשון 'הסרה' (שמתורגם 'אעדי', וראה גם בראשית מח יז 'ויתמוך יד אביו להָסִיר אותה' - 'לְאַעֲדָאָה').

ולא כשמות טו ט שתרגם 'אחלק שלל' - 'אפלג בִּזְתָא' (כמו לקמן במדבר לא לב 'יתר הבז אשר בזזו' - 'שאר בִּזָא די בזו').

ולכאורה דומה ללשון 'שַׁל' נעליך מעל רגליך (שמות ג ה), ושם תרגם 'שרי'.
(ומלת 'שרי' היא תרגום למגוון מילים: 'החל' 'הואיל' 'וַתָּהִינוּ', 'שוכן' 'מחנה' 'חנו' ('חיל' פרעה) ('וַיַבְרֵך הגמלים' 'תְָּקַע את אחיו'), 'חליצת' נעל. [וכן 'רבץ' כארי, וכלביא 'יקום', וכן 'ירכיבהו' על במתי ארץ].).
וברש"י (שמות ג ה) כתב "שַל. שלוף והוצא, כמו 'ונשל הברזל', 'כי ישל זיתך'".

ובדברים ז א תרגם אונקלוס 'וְנָשַׁל גוים רבים מפניך' - 'וִיתָרֵךְ'.
ושם יט ה 'וְנָשַׁל הברזל מן העץ' - 'וְיִשְׁתְּלֵף'.
ושם כח מ 'ושמן לא תסוך כי יִשַּׁל זיתך' - 'ארי יִתְּרוּן זיתך'


ויל"ע בקשר לשון 'הסרה' ללשון 'שלל', ולכאורה היה מתאים לתרגם 'שלל' בכל המקומות הנ"ל מלשון 'בִּזה' כמו בשמות טו ט, או מלשון 'הורשה' ו'גירוש' - 'תרך', כמו בדברים ז א

כדכד
הודעות: 2699
הצטרף: ה' פברואר 09, 2017 11:30 am

Re: תרגום אונקלוס למילה 'שלל'

הודעהעל ידי כדכד » ב' יולי 09, 2018 6:05 pm

התרגום כאן "עדאה" ולא "בזתא" אולי הוא משום תרגום הבז שבסמוך ורצה לחלק ביניהם.
לגבי התרגום של "שלל" "עדאה" - לפי רש"י יש לו יסוד כבר במקרא "בבקר יאכל עד" ומפרש רש"י ל' שלל.

כדכד
הודעות: 2699
הצטרף: ה' פברואר 09, 2017 11:30 am

Re: תרגום אונקלוס למילה 'שלל'

הודעהעל ידי כדכד » ב' יולי 09, 2018 6:44 pm

אולי החילוק הוא שביזה הוא לשון התגברות על האויבים ובזיזתם ואילו עדאה הוא לשון לקיחת רכושם (אם כדברי כת"ר אולי הכוונה מה שהוסר מהם אבל לא ברור לי שכת"ר צודק)

מרדכי ש.
הודעות: 40
הצטרף: א' נובמבר 19, 2017 10:50 pm

Re: תרגום אונקלוס למילה 'שלל'

הודעהעל ידי מרדכי ש. » ב' יולי 09, 2018 11:32 pm

כדכד כתב:לגבי התרגום של "שלל" "עדאה" - לפי רש"י יש לו יסוד כבר במקרא "בבקר יאכל עד" ומפרש רש"י ל' שלל.


תודה !

כדכד כתב: אולי הכוונה מה שהוסר מהם

דומה למש"כ
מרדכי ש. כתב:ובדברים ז א תרגם אונקלוס 'וְנָשַׁל גוים רבים מפניך' - 'וִיתָרֵךְ'.

חיימקה
הודעות: 783
הצטרף: א' ספטמבר 04, 2011 2:30 am

Re: תרגום אונקלוס למילה 'שלל'

הודעהעל ידי חיימקה » ג' יולי 10, 2018 12:10 am

ציטוט מספר 'נפש הגר': "ועל שלל מתרגם עדאה שהוא לשון הסרה, והוא תרגום של הסרה, ויסר פרעה את טבעתו תרגם ואעדי פרעה ית עזקתא, וכן הרבה. וכמו שפירש"י שלל - הם מטלטלין של מלבוש ותכשיטין עכ"ל רש"י. וזהו הסרה שהסירו מהם".

מרדכי ש.
הודעות: 40
הצטרף: א' נובמבר 19, 2017 10:50 pm

Re: תרגום אונקלוס למילה 'שלל'

הודעהעל ידי מרדכי ש. » ג' יולי 10, 2018 10:41 pm

וכעי"ז ראיתי ב'הכתב והקבלה' (שמות מט כז 'בבוקר יאכל עד'):
יאכל עד, יחלק שלל. הביזה והשלל נקרא 'עַד' מענין העברה והסרה, כמו עד ירח (איוב כ"ה) מעדה בגד (משלי כ"ה) כלומר יסיר אור הירח, מסיר בגדו, והביזה והשלל יסור מבעליו ויבוא לשולליו. ועש"ז נקרא הביזה גם כן בשם שלל, והוא גם כן ענין הסרה כמו ונשל הברזל, מוליך יועצים שולל, למחוסר דעת, וענין שלילה שהוסר ונשלל מבעליו, וזה שתרגם אונקלס כל לשון שלל עדאה, שהוא ענין הסרה. כי תרגום לא יסורו לא יעידון, וז"ש במדרש בקרבנות הכתוב מדבר. בבקר יאכל עד את הכבש האחד תעשה בבקר, ולערב יחלק שלל, את השני תעשה בין הערבים, וכת"א, ומכונים הקרבנות בשם עד ושלל, לפי שתכליתם היא הכפרה, שעיקר המכוון בלשון כפרה, קנוח העון והסרתו כמ"ש באחרי, ותרגום לא תוכלי כפרה (ישעיה מ"ז) לאעדיותא.".


חזור אל “מקרא ותרגום”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 6 אורחים