הודעהעל ידי טברייני » ה' יולי 19, 2018 11:52 pm
על הערה א, מצאתי שכתבתי בעבר:
מדוע נאמר (ב' ו') "אכל תשברו מאתם בכסף ואכלתם, ומים תכרו מאתם בכסף ושתיתם", והא פשיטא שיקנו לאכול ולשתות?
האזנים לתורה (דברים ב' ו') הביא ג' תירוצים לשאלה זו, וז"ל:
"אכל תשברו ... ואכלתם, וגם מים ... ושתיתם, למה אמר 'ואכלתם' 'ושתיתם'?
ובמלוא העומר פירשו, שלא יעלה מורא עליכם, שמא נתנו רעל באוכל ומים, כי מכיוון שהם יראים מכם ויודעים שתנקמו מהם, אין חשש כזה;
ובקו"כ ביארו, שנתן להם עצה טובה, לקחת רק מעט, כדי לאכול ולשתות על אתר, אבל לא להכין צידה לדרך, כי זה מ' שנה לא חסרת דבר ולא יחסר לך גם להבא.
ולי נראה, שלא דברה תורה אלא כנגד הדיבות, שהוציאו על המן: "ונפשנו קצה בלחם הקלוקל". ומסתמא נמצאו כאלה שמצאו מגרעות גם במים. (עיין בהעמק דבר (במדבר כ"א ה').) וכמו במרה לאחר שהמתיק אותם משה, עיי"ש באזנים לתורה. (אולי שאל משה בקדש את בני ישראל, "המן הסלע הזה נוציא לכם מים", שלא יאמרו אחר כך, שמן הסלע שלהם היו המים יותר טובים...). ועתה, כשעברו זמן רב על גבול אדום, והם נתרצו למכור לבני ישראל לחם ממש... מן הארץ ומים טבעיים, יעץ להם הקדוש ברוך הוא, שיקנו ויאכלו וישתו ... ואז יראו "כי לא חסרת דבר" כל אותן מ' שנה, שהלכת במדבר, ואכלת לחם שמים, ומי בארה של מרים; אדרבא יש להם יתרון על לחם ומים ארציים, כי ברכת ה' הייתה בהם לטעום בהם כל הטעמים". עכ"ל.
וידידי הר"ר י.י.ע. הי"ו ביאר, על פי דברי רש"י והמדרש לעיל, דאמר להם משה דלא תימא כיון שמטרת הקנייה, היא משום דרך ארץ, או משום שלא יהיו כפויי טובה, אם כן נצטוו לקנות אך לא לאכול, לכך אמר להם שאף על פי שטעם הקנייה אינו מצריך אכילה, מכל מקום אחר שקנו יכולים לאכול.