מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

תשברו - תכרו

ביאורים ועיונים, חדושים ובירורים, בתורה בנביאים בכתובים ובתרגומים, ובמפרשיהם, ראשונים ואחרונים, ויבינו במקרא.
שמואל דוד
הודעות: 6472
הצטרף: ו' אפריל 08, 2016 10:11 am

תשברו - תכרו

הודעהעל ידי שמואל דוד » ה' יולי 19, 2018 8:08 pm

פרשת דברים פרק ב פסוק ו

אכל תשברו מאתם בכסף ואכלתם וגם מים תכרו מאתם בכסף ושתיתם

ופירש״י תכרו לשון מקח וכן אשר כריתי לי כו׳

ולהלן פסוק כח

אכל בכסף תשבירני ואכלתי ומים בכסף תתן לי ושתיתי כו׳

ויש להעיר כמה הערות

א) מדוע כתב קרא ואכלתם, ושתיתם, לכאורה תיבות אלו מיותרות.

ב) מדוע אצל סיחון כתב קרא "תתן" ולא כריתי?

ג) מה כוונת הכתוב ״בכסף״ וכי אי אפשר לקנות באופן אחר?

ד) מה החילוק בין תשברו לתכרו?

ה)מדוע פירש״י תיבת תכרו שהוא לשון מקח ולא כתב כן גם אצל תיבת תשברו?
נערך לאחרונה על ידי שמואל דוד ב ג' אוגוסט 06, 2019 5:31 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

דרומי
הודעות: 9050
הצטרף: ב' פברואר 20, 2017 11:26 am

Re: תשברו - תכרו

הודעהעל ידי דרומי » ה' יולי 19, 2018 11:17 pm

לגבי השאלה האחרונה - כנראה זה ש'תשברו' הוא מלשון מקח פשוט הוא מכל הסיפור בפ' מקץ אודות יוסף ואחיו וכו', שם חוזר על עצמו פעמים רבות הלשון 'שבר', ולכן אין צריך רש"י לפרשו. מה שאין כן 'תכרו' שהוא חידוש, וראה ברש"י בפ' ויחי על הפסוק 'אשר כריתי לי' שיש עוד פירושים למלה זו. עיי"ש.

טברייני
הודעות: 845
הצטרף: ב' פברואר 29, 2016 8:59 am
מיקום: טבריה, ישראל
שם מלא: עמוס חדד

Re: תשברו - תכרו

הודעהעל ידי טברייני » ה' יולי 19, 2018 11:52 pm

על הערה א, מצאתי שכתבתי בעבר:

מדוע נאמר (ב' ו') "אכל תשברו מאתם בכסף ואכלתם, ומים תכרו מאתם בכסף ושתיתם", והא פשיטא שיקנו לאכול ולשתות?

האזנים לתורה (דברים ב' ו') הביא ג' תירוצים לשאלה זו, וז"ל:
"אכל תשברו ... ואכלתם, וגם מים ... ושתיתם, למה אמר 'ואכלתם' 'ושתיתם'?
ובמלוא העומר פירשו, שלא יעלה מורא עליכם, שמא נתנו רעל באוכל ומים, כי מכיוון שהם יראים מכם ויודעים שתנקמו מהם, אין חשש כזה;
ובקו"כ ביארו, שנתן להם עצה טובה, לקחת רק מעט, כדי לאכול ולשתות על אתר, אבל לא להכין צידה לדרך, כי זה מ' שנה לא חסרת דבר ולא יחסר לך גם להבא.
ולי נראה, שלא דברה תורה אלא כנגד הדיבות, שהוציאו על המן: "ונפשנו קצה בלחם הקלוקל". ומסתמא נמצאו כאלה שמצאו מגרעות גם במים. (עיין בהעמק דבר (במדבר כ"א ה').) וכמו במרה לאחר שהמתיק אותם משה, עיי"ש באזנים לתורה. (אולי שאל משה בקדש את בני ישראל, "המן הסלע הזה נוציא לכם מים", שלא יאמרו אחר כך, שמן הסלע שלהם היו המים יותר טובים...). ועתה, כשעברו זמן רב על גבול אדום, והם נתרצו למכור לבני ישראל לחם ממש... מן הארץ ומים טבעיים, יעץ להם הקדוש ברוך הוא, שיקנו ויאכלו וישתו ... ואז יראו "כי לא חסרת דבר" כל אותן מ' שנה, שהלכת במדבר, ואכלת לחם שמים, ומי בארה של מרים; אדרבא יש להם יתרון על לחם ומים ארציים, כי ברכת ה' הייתה בהם לטעום בהם כל הטעמים". עכ"ל.

וידידי הר"ר י.י.ע. הי"ו ביאר, על פי דברי רש"י והמדרש לעיל, דאמר להם משה דלא תימא כיון שמטרת הקנייה, היא משום דרך ארץ, או משום שלא יהיו כפויי טובה, אם כן נצטוו לקנות אך לא לאכול, לכך אמר להם שאף על פי שטעם הקנייה אינו מצריך אכילה, מכל מקום אחר שקנו יכולים לאכול.

שמואל דוד
הודעות: 6472
הצטרף: ו' אפריל 08, 2016 10:11 am

Re: תשברו - תכרו

הודעהעל ידי שמואל דוד » ו' יולי 20, 2018 3:40 am

יישר כח.
ואגב עיין העמק דבר מש״כ על פסוק הנ״ל

שמואל דוד
הודעות: 6472
הצטרף: ו' אפריל 08, 2016 10:11 am

Re: תשברו - תכרו

הודעהעל ידי שמואל דוד » ג' אוגוסט 06, 2019 5:29 pm

שמואל דוד כתב:יישר כח.
ואגב עיין העמק דבר מש״כ על פסוק הנ״ל

תשברו. בתבואה שייך לשון שבר שהוא מונח באוצר משביע את עין הרואה כי פת בסלו. והוא מלשון סבר ותקוה. ובאשר אין דרך לקנות מעובד כוכבים דבר מבושל אפילו מלבד איסור בישולי נכרים שהוא מדרבנן אך משום תערובת איסור מש״ה אמר לשון תשברו שלא תקנו כ״א תבואה לאוצר. וכך פי׳ בת״י. עיבור כד חי. אבל במים כתיב תכרו. וזה השורש משמע גם קניה גם חפירה שאפשר שבעת שיעברו יכרו באר מוציא מים וגם לקנות מים הראוים לשתות מיד בין חמין בין צונן. דאפי׳ חמין שרי:


חזור אל “מקרא ותרגום”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 44 אורחים