מפרשי האוצר - גירסת נסיון
חיפוש גוגל בפורום:

הערות והארות בפירושי רש"י בתנ"ך ובתלמוד

ביאורים ועיונים, חדושים ובירורים, בתורה בנביאים בכתובים ובתרגומים, ובמפרשיהם, ראשונים ואחרונים, ויבינו במקרא.
זאב ערבות
הודעות: 3137
הצטרף: ו' יוני 22, 2018 3:47 am

Re: הערות והארות בפירושי רש"י בתנ"ך ובתלמוד

הודעהעל ידי זאב ערבות » ה' מאי 30, 2019 10:43 pm

אוצר החכמה כתב:
רק הערה שר' עזרא אלטשולר בעל תקנת עזרא טוען שרש"י לתענית אינו מרש"י.

הדברים ידועים והרבה נכתב על כך, אך במקרה הזה זה אינו קריטי כיוון שיש ראיות לכאן ולכאן ממסכתות אחרות שהן בוודאי מרש"י. זה מה שכתבתי בהקדמה לספרי אוצר רש"י ברשימת הפירושים המסופקים אם הם מרש"י:
תענית - החיד"א בשם הגדולים מפלפל בדבר האם הוא מרש"י, ובסופו של דבר אכן מחליט שיצא ממנו, אך היעב"ץ בספרו לחם שמים כותב שאינו מרש"י אלא מתלמידיו. עיין במהר"ץ חיות בהתחלת הגהותיו על המסכת.
נערך לאחרונה על ידי זאב ערבות ב ה' מאי 30, 2019 11:11 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

במסתרים
הודעות: 408
הצטרף: ד' מאי 26, 2010 4:05 am

Re: ערקתא

הודעהעל ידי במסתרים » ה' מאי 30, 2019 11:06 pm

זאב ערבות כתב:ערקתא... ארקתא

ראה ערוך השלם בשניהם.

זאב ערבות
הודעות: 3137
הצטרף: ו' יוני 22, 2018 3:47 am

Re: ערקתא

הודעהעל ידי זאב ערבות » ה' מאי 30, 2019 11:20 pm

במסתרים כתב:
זאב ערבות כתב:ערקתא... ארקתא

ראה ערוך השלם בשניהם.

ייש"כ, יש צדדים לכאן ולכאן וצריך להכריע כיוון שאיני יכול להביא שני ערכים, כך שהכרענו לטובת ארקתא עם הפניה בערקתא. ככלל בכל מלה ראוי לבדוק מה דעת הערוך ואני אכן עושה זאת בהרבה מקרים, וזאת למרות שיעצו לי לא לערב את הערוך עם רש"י שכן יש להם שני מהלכים שונים בהרבה מקרים, אך בכל זאת צירפתי לידיעה בעלמא.

זאב ערבות
הודעות: 3137
הצטרף: ו' יוני 22, 2018 3:47 am

Re: הערות והארות בפירושי רש"י בתנ"ך ובתלמוד

הודעהעל ידי זאב ערבות » ה' יוני 13, 2019 2:29 am

מה שכתב חד ברנש כאן viewtopic.php?f=11&t=46137 שחסר לו ממאה אלף הספרים באוצר בדיוק ספר זה וזה הזכיר את הקטע הבא שהבאתי בהערה לערך בטן מספרו של רב שמעון פדרבוש בנתיבות התלמוד עמ' 702:
בטנים - לא ידעתי מה הם, ובפירושי א"ב של רבי מכיר ראיתי פישטציא"ס (פישטצי"ש. בוטנים, משמשים תבלין בצבע ירוק - אוצר הלעזים), ודומה לי שהם אפרסקין (נ"א: אפסתקין, בירושלמי מעשרות פ"א: אלצרין ואפיסתקין, ובתוספתא: אלצרין ואפרסקין...) [רש"י ברא' מג יא].
רב פדרבוש מסביר את משמעות בטן עפ"י סיפור המובא במדרש רבה (בראשית כ"א): נכרי אחד זימן את בני עירו לסעודה, ר' דוסתאי שנכח במקום אמר לאותו נכרי (להקניטו) שלא חסר בשולחנו דבר פרט לאגוזי פרך. כעס עליו אותו נכרי, לקח טבלה יקרה ושברה... קרא עליו ר"ד את הפסוק (משלי יג כה) "ובטן רשעים תחסר". אך צ"ע מדוע צריך היה ר"ד לפרט את סוג המאכל בשם המלא "אגוזי פרך" והלא מספיק היה לומר אגוזים?
בברא' (מג יא) מובא שיעקב שלח ליוסף מנחה וכלל בה בטנים ושקדים. רש"י מפרש בטנים - פשטציא"ס, אך האבן עזרא כותב שאין לו ריע במקרא "ויש אומרים אגוזים". הערוך מבאר שבטנים זה מין אגוז, ולכאורה נראה שזו גם דעת רש"י. בערוך השלם (קוהוט, ערך פרך וערך באדן) מבאר המהדיר שכוונת רש"י באומרו "שהם אפרסקין" לפרי שנקרא ביונית "פריסקאי", שהם אגוזים קטנים. לסיכום, נראה מכל הנ"ל שבטנים הם מין אגוזים. במקרא לא נמצא בטנים בלשון יחיד, אך במשנה (שביעית פ"ז מ"ה) מובא: "האלה והבטנה", ושם נראה שהכוונה לא לפרי העץ אלא לאילן עצמו הנקרה בטנה, וידוע שלעתים מכנים לאילן ע"ש הפרי הגדל עליו בתוספת ה"א בסופו, כגון אגוז - אגוזה, ואם כך, ניתן ללמוד מכאן שלשון יחיד של בטנים הוא בטן, ואם כך, אז ניתן להבין את משמעות החידוד בדברי ר"ד "בטן רשעים תחסר", שבמשפט קצר זה בא ללמד שני דברים: שמשמעות בטן היא כרס, וכן שאגוז פרך נקרא בלשון יחיד בֹטן ולא בטנה.

זאב ערבות
הודעות: 3137
הצטרף: ו' יוני 22, 2018 3:47 am

Re: הערות והארות בפירושי רש"י בתנ"ך ובתלמוד

הודעהעל ידי זאב ערבות » א' אוגוסט 04, 2019 6:38 pm

כידוע בפירוש רש"י יש כ"כ הרבה שינויים בין מלא לחסר שספק אם ניתן לקבוע על פיהם דבר. בשמות כג כז נאמר: את אימתי אשלח לפניך והמתי את כל העם... בד"ה והמתי רש"י מאריך בכלל שכל תיבה שפועל שלה בכפל אות אחרונה כשתהפך לדבר בלשון פעלתי יש מקומות שנוטל אות הכפולה ומדגיש את האות ונוקדו במלאפום. ומאריך בכמה דוגמאות ביניהם דלותי מגזרת דללו בתהלים קטז ו. הן במ"ג המאור והן במ"ג הכתר דלותי מופיע מלא ברש"י, בתהלים אינו מפרש אך בפסוק עצמו בתהלים במ"ג המאור מופיע מלא (וכן בתהלים עם פירוש אמת קנה מר' נאמ"ן ס"ט ועוד ספרי תהלים אך שם כתוב בדף השער שמדויק ומוגה על פי המסורה!) אך במ"ג הכתר דלתי חסר וי"ו וכן בתנ"ך הכתר. והדבר צריך עיון מדוע יש ספרים בהם מלא שכן בספר ישמיע כל תהלתו מאת ר' שמואל הלוי הבר (הוא בני ברקי במקור) ברוקלין תשע"א עם פירוש בדרך המסרה המברר את כל עניני המסורה כותב כך:
דלתי - וכן להלן (קמ"ב ז דלותי מאוד) וכ"כ במס"ק כתר ב', אלא דכאן חסר ולהלן מלא בספרים דידן. (וממשיך) ועוד כתב הרד"ק כאן דטעמו מלרע ולא העיר כלום על הכתוב להלן, אך במנחת שי כתב: ב' בסיפרא דין מלרע וחד מלעיל להלן סי' קמב. וכ"כ במסרה להלן ולא הזכיר המסרה ההפרש בין מלא לחסר, אך במס"ק כתר מביא זה, ראה להלן. ע"כ.
מסקנת הדברים לכאורה שאותם ספרים בהם דלותי הראשון מלא אינם מוגהים כראוי בניגוד לנאמר בתהלים אמת קנה הנ"ל, ושנית לא ניתן לקבוע בוודאות לפי הציטוט משמות אם רש"י התכוון לדלתי הראשון שהוא חסר לבין דלותי השני שהוא מלא, ואין ראיה לכאן ולכאן אלא אם כן יש איזה חשיבות לוי"ו לכלל הדקדוקי שמביא, שכן הרבה פעמים מצייני הציונים ברש"י מציינים לציון המאוחר יותר למרות שמופיע כבר קודם לכן במקום אחר.

לייטנר
הודעות: 4860
הצטרף: א' אוגוסט 14, 2011 9:42 pm

Re: הערות והארות בפירושי רש"י בתנ"ך ובתלמוד

הודעהעל ידי לייטנר » א' אוגוסט 04, 2019 7:15 pm

זאב ערבות כתב:מה שכתב חד ברנש כאן viewtopic.php?f=11&t=46137 שחסר לו ממאה אלף הספרים באוצר בדיוק ספר זה וזה הזכיר את הקטע הבא שהבאתי בהערה לערך בטן מספרו של רב שמעון פדרבוש בנתיבות התלמוד עמ' 702:
בטנים - לא ידעתי מה הם, ובפירושי א"ב של רבי מכיר ראיתי פישטציא"ס (פישטצי"ש. בוטנים, משמשים תבלין בצבע ירוק - אוצר הלעזים), ודומה לי שהם אפרסקין (נ"א: אפסתקין, בירושלמי מעשרות פ"א: אלצרין ואפיסתקין, ובתוספתא: אלצרין ואפרסקין...) [רש"י ברא' מג יא].
רב פדרבוש מסביר את משמעות בטן עפ"י סיפור המובא במדרש רבה (בראשית כ"א): נכרי אחד זימן את בני עירו לסעודה, ר' דוסתאי שנכח במקום אמר לאותו נכרי (להקניטו) שלא חסר בשולחנו דבר פרט לאגוזי פרך. כעס עליו אותו נכרי, לקח טבלה יקרה ושברה... קרא עליו ר"ד את הפסוק (משלי יג כה) "ובטן רשעים תחסר". אך צ"ע מדוע צריך היה ר"ד לפרט את סוג המאכל בשם המלא "אגוזי פרך" והלא מספיק היה לומר אגוזים?
בברא' (מג יא) מובא שיעקב שלח ליוסף מנחה וכלל בה בטנים ושקדים. רש"י מפרש בטנים - פשטציא"ס, אך האבן עזרא כותב שאין לו ריע במקרא "ויש אומרים אגוזים". הערוך מבאר שבטנים זה מין אגוז, ולכאורה נראה שזו גם דעת רש"י. בערוך השלם (קוהוט, ערך פרך וערך באדן) מבאר המהדיר שכוונת רש"י באומרו "שהם אפרסקין" לפרי שנקרא ביונית "פריסקאי", שהם אגוזים קטנים. לסיכום, נראה מכל הנ"ל שבטנים הם מין אגוזים. במקרא לא נמצא בטנים בלשון יחיד, אך במשנה (שביעית פ"ז מ"ה) מובא: "האלה והבטנה", ושם נראה שהכוונה לא לפרי העץ אלא לאילן עצמו הנקרה בטנה, וידוע שלעתים מכנים לאילן ע"ש הפרי הגדל עליו בתוספת ה"א בסופו, כגון אגוז - אגוזה, ואם כך, ניתן ללמוד מכאן שלשון יחיד של בטנים הוא בטן, ואם כך, אז ניתן להבין את משמעות החידוד בדברי ר"ד "בטן רשעים תחסר", שבמשפט קצר זה בא ללמד שני דברים: שמשמעות בטן היא כרס, וכן שאגוז פרך נקרא בלשון יחיד בֹטן ולא בטנה.

יפה מאוד!

אגב, אפסתקין = פיסטוקין וא"ש.

זאב ערבות
הודעות: 3137
הצטרף: ו' יוני 22, 2018 3:47 am

Re: הערות והארות בפירושי רש"י בתנ"ך ובתלמוד

הודעהעל ידי זאב ערבות » ד' ספטמבר 11, 2019 7:37 am

מה זה כילי?
בסוטה מא ע"ב רש"י ד"ה לכילי מפרש - לשון (תהלים פד ג) כלתה נפשי , שמתאוה לשתות יין תדיר. (ברש"י שבגמרא הציון הוא לתהלים קיט פא: שם כתוב כלתה לתשועתך נפשי וזה דבר נפוץ שהציון הוא לפסוק אחר הדומה לו וצ"ע שמהדירי עוז והדר לא ציינו דבר). בישעיהו לב ה מפרש רש"י ולכילי - רמאי, נוכל, חורש רע.
המשמעות הרגילה היום של כילי היא קמצן גדול, ואכן כך מובא בספר מדבר קדמות לחיד"א (ערך כילי מספר מעיל צדקה סי' תתשצ"ח): מי שהוא כילי בחכמתו או במעותיו בא בגלגול אשה... ועוד שם בסימן י"ג מביא מהכלי יקר בפרשת חיי שרה: כלה שעיניה יפות אין כל גופה צריך בדיקה, הכוונה כי האשה עינה צרה באורחים, ואם עיניה יפות כלומר שהיא עין טובה... א"כ אין כל גופה צריכה בדיקה... (כלומר) בשאר מדות טובות שוודאי יהיו לה.
המאמר האשה עינה צרה באורחים נמצא בב"מ (פז ע"א) ושם נוסף "יותר מן האיש". רש"י מפרש: מכאן שהאשה עיניה צרה באורחין - היא אמרה קמח והוא סלת.
כידוע סולת הוא קמח מובחר דק ומנופה, וכך לכאורה משמע מפירוש רש"י באבות פ"ה מט"ו: טוחנים בריחיים של גרוסות... עם אותם גריסין של חטים שנשארו בנפה דק ומוציאין מהן סולת נקיה, בב"מ פז ע"א מפרש סולת - עדיף מקמח.
לעומת זאת בכתובות קיב ע"א ד"ה סאה קמח מפרש: הוא אבק דק היוצא מן הנפה, והחטין טחונין בריחים של גריסין ואינן טחונין דקין, והנפה מוציאה הקמח וקולטת פסולת (הרש"ש גורס סולת) ומחזיר מה שבנפה לריחים. משמע מכאן שהקמח דק מן הסולת והוא המובחר, וכן מפרש הרד"ק בשרשים (פ"א פ"ה מט"ו) : סולת הוא הקמח שטחון טחינה גסה, וכן הרע"ב שם מפרש שאחר שמוציאים את הסובין והמורסן מן הקמח הנטחן, ונשאר הקמח הדק עם הסולת הגס, והוא החשוב, מעבירין אותו בנפה דקה מאוד ויורד ממנה כל אותו הקמח הדק שהוא כעין עפרורית לבנה, ונשאר הסולת הגס החשוב. היוצא מכל זה שעפ"י רש"י (בכתובות) וכן הרד"ק והרע"ב סולת הוא הגס, ולפי רוב שאר המפרשים הסולת הוא הקמח הדק. ויתכן שיש להבדיל כאשר קמח וסלת נכתבים לחוד, לבין שנכתב יחדיו "קמח סלת" שמשמע מעורבים ובקיצור הדבר לא ברור.
בספר שיחת חולין של תלמידי חכמים (פ"א)מסופר: שמעתי בשם איש אחד שאמר שנכון שלא להרבות מאכלים יקרים בשביל האורח, רק יתן לו מה שהוא (הבה"ב) אוכל ובזה לא יהיה לו טורח לקבל אורחים בכל עת. ולפי דעתי יפה אמר, וגם מיושב בזה קושיות כל המפרשים שהקשו על מה שנאמר בגמרא (ב"מ פז ע"א): הוא (אברהם) אמר (לשרה הביאי) קמח והיא (שרה) אמרה סולת, מלמד שאשה עיניה צרה באורחים. והקשו, אדרבה כיון שאמרה סולת, הלא (ידוע ש)סולת יותר טוב מקמח, ומדוע (אם כן) עיניה צרה באורחים? ולפי הנ"ל אתי שפיר... עיי"ש את ההמשך.
זה וורט מפורסם שמספרים לתשב"ר בפרשת חיי שרה, אך כידוע לא ניתן לסמוך על ציטוטים בספרים, שכן בגמרא שם לא נאמר "הוא אמר קמח והיא אמרה סולת" כמובא בספר שיחת חולין, אלא נאמר "כתיב קמח וכתיב סלת", א"ר יצחק מכאן שהאשה צרה עיניה באורחים... ואילו רש"י הוא זה המפרש בב"מ: סולת - עדיף מקמח. מכאן שהאשה עיניה צרה באורחין - היא אמרה קמח והוא סולת. בספר פרדס יוסף מביא בשם הרב מליסא שיש נוסח ברש"י ישן: הוא אמר קמח והיא סולת, יוצא שעפ"י הנוסח שלנו בגמרא קשה פשט הכתוב, ולפי הנוסח הישן המובא בפרדס יוסף קשה מדוע עיניה צרה באורחין.
אך כנראה חל בלבול בין הוא אמר והיא אמרה... ומכאן שאין להביא ראיות מסיפורים ווורטעליך, ובכל אופן למדנו מכאן שאשה שעיניה צרות באורחים היא גלגול של איש כילי.
באשכול "מה זה סולת" מרחיב הרב מעט דבש בענין http://forum.otzar.org/viewtopic.php?f= ... AA#p364007


חזור אל “מקרא ותרגום”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 11 אורחים