מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

הערות והארות בפירושי רש"י בתנ"ך

ביאורים ועיונים, חדושים ובירורים, בתורה בנביאים בכתובים ובתרגומים, ובמפרשיהם, ראשונים ואחרונים, ויבינו במקרא.
זאב ערבות
הודעות: 3926
הצטרף: ו' יוני 22, 2018 3:47 am
מיקום: מאנסי נ.י.
שם מלא: זאב וגנר

Re: הערות והארות בפירושי רש"י בתנ"ך ובתלמוד

הודעהעל ידי זאב ערבות » ב' ינואר 20, 2020 10:34 pm

יאיר אתמר כתב:https://forum.otzar.org/viewtopic.php?f=45&t=47223#p577226

ייש"כ, אך עיקר ההערה לא היתה על שינויי הנוסח שהלא הם מרובים ברש"י כחול הים אלא על ריבוי המ"מ. מדוע לא מציינים למקום הראשון בו מופיעה המלה במקרא? הלא לכאורה אין נפ"מ בין המ"מ השונים.

זאב ערבות
הודעות: 3926
הצטרף: ו' יוני 22, 2018 3:47 am
מיקום: מאנסי נ.י.
שם מלא: זאב וגנר

Re: הערות והארות בפירושי רש"י בתנ"ך ובתלמוד

הודעהעל ידי זאב ערבות » ד' פברואר 05, 2020 10:52 pm

רש"י משלי ב טו ד"ה (עקשים) ונלוזים במעגלותם - כל לשון נלוז לשון עקמימות הוא, שבכל מקום הוא סמוך לעקש ועקש הוא לשון עקום, כמו שנאמר (ישע' מב טז) ומעקשים למישור. ונלוזים במעגלותם - הם עקומים בדרכיהם המקולקלים [משלי ב טו].
רש"י כותב "בכל מקום הוא סמוך"... משמע יש יותר ממקום אחד, מהם שאר המקומות?

קו ירוק
הודעות: 4307
הצטרף: ד' מרץ 16, 2016 7:01 pm

Re: הערות והארות בפירושי רש"י בתנ"ך ובתלמוד

הודעהעל ידי קו ירוק » ד' פברואר 05, 2020 10:56 pm

משלי ד כד: הסר ממך עקשות פה ולזות שפתים הרחק ממך'

זאב ערבות
הודעות: 3926
הצטרף: ו' יוני 22, 2018 3:47 am
מיקום: מאנסי נ.י.
שם מלא: זאב וגנר

Re: הערות והארות בפירושי רש"י בתנ"ך

הודעהעל ידי זאב ערבות » ג' פברואר 11, 2020 4:02 pm

ירמי' ו, ב
לשון הפסוק: הנוה והמענגה דמיתי בת ציון. רש"י בד"ה הנוה והמענגה דמיתי - החרבתי תרגמו יונתן, לשון ונדמו נאות השלום, נדמתה אשקלון.
בת"י: יאיתא ומפנקתא איכדין קלקילת ית אורחתיך דכן בהיתת כנשתא דציון. בהת ובהתתא זה לשון בושה
אז מהיכן לרש"י שדמיתי בת"י לשון החרבתי?
בדקתי בכל המ"ג שברשותי כגון הכתר, המאור וכו' ורק במ"ג ארטסקרול מובא שבת"י ליתא ופלא על מ"ג הכתר שלא ציינו זאת.

י. אברהם
הודעות: 1642
הצטרף: ש' ינואר 30, 2016 10:05 pm

Re: הערות והארות בפירושי רש"י בתנ"ך

הודעהעל ידי י. אברהם » ד' פברואר 12, 2020 12:51 pm

לולא דמסתפינא אמינא דתיבות "תרגמו יונתן" ט"ס הם.
וצ"ל: דמיתי. החרבתי, לשון ונדמו נאות השלום, נדמתה אשקלון.

זאב ערבות
הודעות: 3926
הצטרף: ו' יוני 22, 2018 3:47 am
מיקום: מאנסי נ.י.
שם מלא: זאב וגנר

Re: הערות והארות בפירושי רש"י בתנ"ך

הודעהעל ידי זאב ערבות » ד' פברואר 12, 2020 5:37 pm

י. אברהם כתב:לולא דמסתפינא אמינא דתיבות "תרגמו יונתן" ט"ס הם.
וצ"ל: דמיתי. החרבתי, לשון ונדמו נאות השלום, נדמתה אשקלון.

מקבל, אךאיך יתכן שבמ"ג הכתר מופיע למרות שהיו לפניהם הרבה כת"י. האם יש דוגמאות בפירוש רש"י שהיה לו נוסח אחר בת"י?

י. אברהם
הודעות: 1642
הצטרף: ש' ינואר 30, 2016 10:05 pm

Re: הערות והארות בפירושי רש"י בתנ"ך

הודעהעל ידי י. אברהם » ד' פברואר 12, 2020 8:46 pm

יתכן שגם בכת"י משובש. ובכל אופן אין לי כ"כ יראת הכבוד למהדורת הכתר.

זאב ערבות
הודעות: 3926
הצטרף: ו' יוני 22, 2018 3:47 am
מיקום: מאנסי נ.י.
שם מלא: זאב וגנר

מהי משמעות בעל נפש

הודעהעל ידי זאב ערבות » ה' פברואר 13, 2020 5:15 pm

בפסחים מ ע"א, ונדה טז ע"ב מפרש רש"י בעל נפש - חסיד. בחולין ו ע"א ד"ה אם בעל נפש אתה מפרש אדם כשר.
לעומת זאת במשלי כג ב מפרש רעבתן... בביצה טו ע"ב מפרש בעל נפש אינו יגע לשמוע תורה ובסוטה ד ע"ב ד"ה אשר נשמה באפו מפרש בעל גאוה.
לכאורה יש סתירה בין הפירושים השונים.

יוסף חיים אוהב ציון
הודעות: 732
הצטרף: א' אוגוסט 18, 2019 2:34 pm
מיקום: ירושלים תובב"א
שם מלא: יוסף חיים

Re: מהי משמעות בעל נפש

הודעהעל ידי יוסף חיים אוהב ציון » ה' פברואר 13, 2020 5:35 pm

עיין לרב יואל פלורסהיים בס' רש"י למקרא בפירושו לתלמוד כרך ג' עמ' 119 שעמד בזה.

זאב ערבות
הודעות: 3926
הצטרף: ו' יוני 22, 2018 3:47 am
מיקום: מאנסי נ.י.
שם מלא: זאב וגנר

Re: מהי משמעות בעל נפש

הודעהעל ידי זאב ערבות » ה' פברואר 13, 2020 5:51 pm

עיינתי, ושם מתרץ שלשון מקרא לחוד ולשון חכמים לחוד, אז מה המשמעות המקובלת היום אם קוראים למישהו בעל נפש?

יוסף חיים אוהב ציון
הודעות: 732
הצטרף: א' אוגוסט 18, 2019 2:34 pm
מיקום: ירושלים תובב"א
שם מלא: יוסף חיים

Re: הערות והארות בפירושי רש"י בתנ"ך

הודעהעל ידי יוסף חיים אוהב ציון » ה' פברואר 13, 2020 8:37 pm

אם בעל נפש אתה ושמת סכין בלעך. מסתמא מתכונים לטובה.

יאיר אתמר
הודעות: 242
הצטרף: ד' יולי 24, 2019 8:19 pm
שם מלא: יאיר אתמר

Re: הערות והארות בפירושי רש"י בתנ"ך

הודעהעל ידי יאיר אתמר » א' פברואר 16, 2020 8:02 am

י. אברהם כתב:לולא דמסתפינא אמינא דתיבות "תרגמו יונתן" ט"ס הם.
וצ"ל: דמיתי. החרבתי, לשון ונדמו נאות השלום, נדמתה אשקלון.

קדמך שד"ל.

זאב ערבות
הודעות: 3926
הצטרף: ו' יוני 22, 2018 3:47 am
מיקום: מאנסי נ.י.
שם מלא: זאב וגנר

Re: הערות והארות בפירושי רש"י בתנ"ך

הודעהעל ידי זאב ערבות » ב' פברואר 17, 2020 5:53 pm

בתהלים ה א נאמר: למנצח אל הנחילות מזמור לדוד. ברש"י ד"ה אל הנחילות: מנחם (מחברת גת) פתר בכולן נחילות, (להלן מו א) ועלמות, (שם ח א) גתית, (שם לט א) ידותון כולם שמות כלי זמר הם ונעימת המזמור היתה לפי שיר הראוי לאותו כלי. ומ"א (שו"ט ה א) פירש נחילות - לשון נחלה, ואין זה משמעות התיבה, וגם ענין המזמור אינו מדבר בנחלה. ויתכן לפתור נחילות - גייסות, כמו (ב"ק קיד.) נחיל של דבורים, וכן (ש"ב כב ה) נחלי בליעל - ת"י סיעת חייבין, תפילה בשביל גייסות אויבים הבאים על ישראל... [תהלים ה א] (ד"א: הרד"ק מביא את פירוש רש"י נחיל של דבורים בשם רב האי גאון).
ההערה הזו מתייחסת למובלט בפירוש: וכן (ש"ב כב ה) נחלי בליעל - ת"י סיעת חייבין. לשון רש"י כאן הוא פחות או יותר כפי שמובא במ"ג הכתר הנראה שהוא הנכון, שכן במ"ג המאור (שלא מציינים מה הבסיס למהדורתם) מובא: וכמו ונחלי בליעל ת"י סיעת חיבין. הבעיה בנוסח זה היא תוספת הוי"ו לתיבת נחלי, שכן בש"ב כתוב נחלי בלי וי"ו, אך לעומת זאת יש בתהלים יח ה "ונחלי בליעל" ואולי לפי הנוסח שלהם הכוונה לתהלים (למרות שציון הפסוק שלהם הוא לש"ב. הבעיה כאן היא שכידוע אין ת"י לתהלים, ואפילו אם נאמר שהכוונה לתרגום תהלים, שם בפסוק התרגום הוא וסיעת טלומיא ולא סיעת חייבין כפי שמובא ברש"י. במ"ג ארטסקרול (שם מובא בהקדמה שע"פ מ"ג ויניציאה רפ"ה-רפ"ו ותיקונים והוספות מששה כת"י מדוייקים) מובא "ונחלי בליעל" והציון לתהלים יח, אך גם אצלם מובא נוסח הת"י מש"ב! במהדורת פרדס המבוססת על מהדורת מאהרשען מובא כפי שמופיע אצל מ"ג ארטסקרול אך בסוגריים.

זאב ערבות
הודעות: 3926
הצטרף: ו' יוני 22, 2018 3:47 am
מיקום: מאנסי נ.י.
שם מלא: זאב וגנר

Re: הערות והארות בפירושי רש"י בתנ"ך

הודעהעל ידי זאב ערבות » א' פברואר 23, 2020 5:44 pm

בברא' (יב ח) נאמר: "ויט אָהֱלֹה", ומפרש רש"י : "אָהֱלָהּ כתיב, בתחלה נטה את אהל אשתו ואח"כ את שלו". ברוב הדפוסים כתוב "נטה" (בה"א) את אהל..." (עיין בערוך ערך אהל ב, מדרש בראשית מהדורת אלבק, בש"ב ו יז "האהל אשר נטה לו דוד"). לעומת זאת במ"ג המאור ובמקצת דפוסים אחרים כתוב "נטע" בעי"ן ולכאורה זו ט"ס, אך בכמה מקומות (ברא' כא לג, במדבר כד ו, ברכות טז. סנהדרין קיא.) מפרש רש"י (ויטע) אשל - מצינו לשון נטיעה באהלים, שנאמר (דניאל יא מה) ויטע אהלי אפדנו, ולפי משמעות זו לכאורה יש סימוכין לנוסח המובא במ"ג המאור שנטע את אהל שרה.

זאב ערבות
הודעות: 3926
הצטרף: ו' יוני 22, 2018 3:47 am
מיקום: מאנסי נ.י.
שם מלא: זאב וגנר

Re: הערות והארות בפירושי רש"י בתנ"ך

הודעהעל ידי זאב ערבות » א' מרץ 08, 2020 5:40 pm

רש"י תהלים פרק נא ז:
הן בעוון חוללתי - ואיך לא אחטא ועיקר יצירתי ע"י תשמיש הוא שכמה עונות באים על ידו, ד"א עיקר יצירתי מזכר ונקבה שכלם מלאים עון, יש מדרשים למקרא זה ואינם מתיישבים לפי ענין המדבר במזמור:
כפי שניתן לראות עוון בבד"ה כפי שמופיע בפסוק בשתי ווי"ן וכן ברוב דפוסי המ"ג שבדקתי, אך במ"ג הכתר "בעון" בוי"ו אחד! והנוסח שלהם צ"ע שכן כבר נכתב על כך שצריך לדיק ברש"י גם בד"ה וכך כותב הרד"ק: ומלת "בעון" מלא, ויש בו דרש (ויק"ר יד ה): רבי אחא אומר "בעון מלא" (כיוון ש)אפילו חסיד שבחסידים אי אפשר שלא יהיה לו צד אחד עון בו...
בהזדמנות זו אציין לאשכול זה שנשכח הדן אף הוא בהערות ברש"י
viewtopic.php?f=7&t=37311&hilit

זאב ערבות
הודעות: 3926
הצטרף: ו' יוני 22, 2018 3:47 am
מיקום: מאנסי נ.י.
שם מלא: זאב וגנר

Re: הערות והארות בפירושי רש"י בתנ"ך

הודעהעל ידי זאב ערבות » א' אפריל 05, 2020 7:53 am

דה"א ג ו-ח
בדה"א ג ו-ח נזכרים תשעה מבני דוד: (ו) וְיִבְחָ֥ר וֶאֱלִישָׁמָ֖ע וֶאֱלִיפָֽלֶט: (ז) וְנֹ֥גַהּ וְנֶ֖פֶג וְיָפִֽיעַ: (ח) וֶאֱלִישָׁמָ֧ע וְאֶלְיָדָ֛ע וֶאֱלִיפֶ֖לֶט תִּשְׁעָֽה:
בדפוס וורשא המיוחס לרש"י: (ו) ואלישמע ואליפלט. ואלידע ואליפלט . (בשמואל ב ה)...
במ"ג המאור מובא שם: (ו) ואלישמע ואליפלט: (ח) ואלידע ואליפלט. בש"ב ה טז אינו מונה... משמע בד"ו נשמט הציון לפסוק ח.
לאחר שנים רכשתי את תקליטור פרויקט השו"ת וכך מובא שם: (ו) ואלישמע ואליפלט - ואלידע ואליפלט (בשמואל ב' ה') אינו מונה...
כידוע הנוסח בנ"ך שלהם הוא סריקה של דפוס וורשא עם תיקונים קלים פה ושם והחליפו את הנקודה עם מקף ולכן אין להבין שם שרש"י מתיחס בפירושו לפסוק ח' ולא לפסוק ו'.

שלחתי לפני חמש שנים בדיוק מכתב למערכת הפרויקט וקבלתי את התגובה הבאה מרב אליעזר כהן:
שלום רב,
העברתי את תשובתך לפרופ’ שפיגל, והוא מודה לך על הערותיך ועל השימוש בספריו. עם זאת ביחס לרש”י דברי הימים הוא סבור שגם הנוסח שלפנינו על פי דפוס ורשא הוא נוסח טוב, ואדם הלומד את רש”י לא יתקשה בו. אמנם כדרכה של תורה יש פנים לכאן ולכאן, וכבר כתב הרמב”ן בהקדמה למלחמות כי דברי תורה אינן כחכמת התשבורת ולכן יש פנים לכאן ולכאן.
בברכה, לייזר כהן, פרוייקט השו"ת.

וזה אשר עניתי (בהשמטת כמה דברים שלא נוגעים לענין ותקונים קלים).
אני מודה מקרב לב על התגובה ולפרופסור יעקב שפיגל שטרח לענות בפרוטרוט.
הבסיס לפירושי רש"י (בספרי אוצר רש"י) הם דפוסי וורשא ולובלין (עם פירוש המלבי"ם בכתב מרובע שיצא לאור בארץ). בזמנו לא היו דפוסים טובים יותר. בשעת ההגהה אני משתמש במ"ג המאור ובמ"ג הכתר שלמרות שבשניהם ג"כ יש טעויות, הם פחות או יותר די מדויקים (למרות שבמ"ג המאור יש צינזורים למיניהם). לפני כשנתיים רכשתי את דיסק הפרויקט מהדורה 21 ולפני כמה שבועות שידרגתי למהדורה 23 .
בדף השער של אתר התקליטור תחת הכותרת "אודות..." מובא כך: "תשומת לב מיוחדת הוקדשה להפחתת השגיאות ככל האפשר. עם זאת, עדיין עלולות להופיע שגיאות ואנו מעודדים את המשתמשים הנתקלים בהן לדווח לנו, כדי שנוכל לתקנן במהדורות הבאות."
בלי הגזמה, השתמשתי בתוכנה עשרות אלפי פעמים, ולא ניתקלתי בתיקון אחד ברש"י (אני מדגיש ברש"י). אם מטרתכם היא הפחתת השגיאות, לאחר 52 שנות פרויקט היתכן! בדקתי את כל הדפוסים שברשותי ומצאתי שגם בדפוס לובלין יש ציון לפסוק ח. בנוסף שאלתי כמה ת"ח וכולם ענו פה אחד שכך זה צ"ל. אנא שים לב כך כתוב אצלכם :
(ו)ואלישמע ואליפלט - ואלידע ואליפלט (בש"ב ב' ה') אינו מונה....
שאלה לי : נניח אני לומד ד"ה (בפרויקט) ומגיע לפסוק ו' הנ"ל ומעיין במיוחס לרש"י ורואה את הד"ה "ואלידע ואליפלט" שאינם מופיעים בפסוק, ושואל: א"כ למה מתייחסים מלים אלו? אמנם הן מופיעות בפסוק ח', אך מאין לי לדעת? הד"ה ברש"י הוא לפסוק ח' בו זה מופיע, ואם כך, מדוע אין אצלכם בפרויקט ציון לפסוק ח כלל? בדפוס וורשא כתוב: (ו) ואלישמע ואליפלט. ואלידע ואליפלט . (בשמואל ב ה)... אצלם יש נקודה לאחר ואליפלט הראשון ולא מקף! ולאחר ואליפלט השני שוב יש נקודה. כלומר ואלידע ואליפלט זה התחלת ד"ה חדש ואח"כ מתחיל הפירוש בהסברת כפילויות השמות. אין פה ספק שנשמט בדפוס וורשא לאחר הנקודה הסימון (ח). איני מבין מדוע אתם מתעקשים שלא חסר פה ציון לפסוק ח'? עובדה שרוב הדפוסים כן גורסים כך, ואתפלא כאשר יצא לאור מהדורת הכתר (לד"ה) אם גם אצלם לא יופיע כך.

כעת כעבור חמש שנים במוצ"ש פרשת צו לאחר הבידוד המתמשך והולך (שהקב"ה ישלח רפואה לכולם) מצאתי את המכתב הנ"ל שנשכח ממני ונגשתי לבדוק במהדורת הכתר שיצאה לא מזמן וכך מובא שם:
(ו-ח) ואלישמע ואליפלט - בשמואל אינו מונה... והמשך יש באותיות מובלטות אליפלט...
וממש לאחרונה יצא גם מ"ג ארטסקרול ובו המיוחס לרש"י מוגה עפ"י דפוס ראשון רמ"ז ומ"ג ויניציאה רע"ח עם תקונים והוספות מכ"י ושם מובא: (ו-ח) ואלישמע ואליפלט, ואלידע ואליפלט. ובשמואל אינו מונה...
כעת יש לי את גירסא 24 של הפרויקט ועדיין לא תיקנו...


חזור אל “מקרא ותרגום”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 13 אורחים