מפרשי האוצר - גירסת נסיון
חיפוש גוגל בפורום:

הערות והארות בפירושי רש"י בתנ"ך ובתלמוד

ביאורים ועיונים, חדושים ובירורים, בתורה בנביאים בכתובים ובתרגומים, ובמפרשיהם, ראשונים ואחרונים, ויבינו במקרא.
זאב ערבות
הודעות: 2612
הצטרף: ו' יוני 22, 2018 3:47 am

Re: הערות והארות בפירושי רש"י בתנ"ך ובתלמוד

הודעהעל ידי זאב ערבות » ג' ינואר 29, 2019 10:32 pm

ביקורת תהיה כתב:
זאב ערבות כתב:הדבר תמוה, שכן המלה מופיעה כמה פעמים בגמרא ומדוע כאן מופיע באל"ף, ומדוע רש"י אוחז בגרסת הגמרא ולא כותב ה"ג?
הספרות התלמודית מלאה בחילופי האותיות אלף וחית (בגלל הדמיון ביניהם), אין ספורות למו.

כנראה נתחלף לך בין ה"א לאל"ף
נערך לאחרונה על ידי זאב ערבות ב ד' ינואר 30, 2019 5:14 am, נערך פעם 1 בסך הכל.

ביקורת תהיה
הודעות: 964
הצטרף: ד' אפריל 05, 2017 5:49 pm

Re: הערות והארות בפירושי רש"י בתנ"ך ובתלמוד

הודעהעל ידי ביקורת תהיה » ד' ינואר 30, 2019 1:49 am

זאב ערבות כתב:לא שמעתי כזה מעולם. כנראה נתחלף לו בין ה"א לאל"ף.
הדמיון בין האותיות אלף וחית אמור, כמובן, בגופן רש"י.

זאב ערבות
הודעות: 2612
הצטרף: ו' יוני 22, 2018 3:47 am

Re: הערות והארות בפירושי רש"י בתנ"ך ובתלמוד

הודעהעל ידי זאב ערבות » ד' ינואר 30, 2019 2:53 am

מתוך וויקיפדיה:
כְּתַב רַשִׁ"י הוא גופן של אותיות האלפבית העברי. הוא קרוי כך משום שלראשונה נעשה בו שימוש בהדפסת פירוש רש"י לתורה.
פירוש רש"י לתורה היה הספר העברי המתוארך הראשון שהודפס, והוא יצא לאור ברג'ו די קלבריה שבאיטליה בשנת 1475. במהדורה זו השתמש המדפיס בעיצוב מיוחד של אותיות שהיה נהוג בקרב יהודי ספרד בתקופת ימי הבינים. צורת אותיותיו מעוגלת ורהוטה, והן מבוססות על כתב יהודי-ספרדי בסגנון מקורב לכתב האלפבית העברי הנמצא בשימוש מאז תקופת בית שני. מאז מכונות האותיות 'כתב רש"י', אף על פי שרש"י עצמו חי באשכנז 375 שנה קודם לכן ולא הכיר את הכתב הזה שנקרא על שמו וכתב באותיות אחרות. הוא השתמש בגרסה מוקדמת של הכתב העברי הרהוט היהודי-אשכנזי הדומה לכתב הרהוט של ימינו.

בקיצור, לרש"י לא היה גופן רש"י ולכן לא היה יכול לטעות בין א' לח' בפרט שמפרש את המלה כמה וכמה פעמים.
נערך לאחרונה על ידי זאב ערבות ב ד' ינואר 30, 2019 12:07 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

ביקורת תהיה
הודעות: 964
הצטרף: ד' אפריל 05, 2017 5:49 pm

Re: הערות והארות בפירושי רש"י בתנ"ך ובתלמוד

הודעהעל ידי ביקורת תהיה » ד' ינואר 30, 2019 8:19 am

זאב ערבות כתב:לרש"י לא היה גופן רש"י ולכן לא היה יכול לטעות בין א' לח'.
ואני בער ולא אדע כי לא רש"י הוא שהמציא את הגופן הזה.
בהמות הייתי וסברתי כי חית באלף נתחלפה לו לרש"י וקרא בטעות 'אושלא' תחת 'חושלא'.

זאב ערבות
הודעות: 2612
הצטרף: ו' יוני 22, 2018 3:47 am

Re: הערות והארות בפירושי רש"י בתנ"ך ובתלמוד

הודעהעל ידי זאב ערבות » ד' ינואר 30, 2019 5:57 pm

הערות מהסוג הבא יש לרוב, אך בכל אופן מסקרן לדעת האם יש איזה סיבה טובה לכך.

בע"ז כד ע"ב רש"י ד"ה המחושקת (נ"א: המחושקה) - קשורה, כמו (שמות כז י) וחשוקיהם כסף.
בע"ז לה ע"א רש"י ד"ה חשוק שפתותיך - כדמתרגמינן (שמות לח י) וחשוקיהם - וכבושיהן (במ"ג: וכיבושיהון).
כך מובא בגמרא עוז והדר. בשני המקומות בע"ז כתוב וחשוקיהם אלא שהמ"מ לראשון שמות (כז י) והשני לשמות (לח י) וצ"ע כיון שאין שינוי ביניהם וחשקיהם נזכר פעמיים נוספות לפני פרק לח (כז יא, לו לח). ודרך אגב המלה נזכרת לאחר מכן עוד 5 פעמים ואם כבר דילג מדוע בחר לציין בדווקא לשמות לח י?

זאב ערבות
הודעות: 2612
הצטרף: ו' יוני 22, 2018 3:47 am

Re: הערות והארות בפירושי רש"י בתנ"ך ובתלמוד

הודעהעל ידי זאב ערבות » ב' פברואר 04, 2019 5:33 am

בדניאל ח טז נאמר: ואשמע קול אדם בין אולי ויקרא ויאמר גבריאל הבן להלז את המראה.
רש"י בד"ה להלז מפרש: לשון חשיבות, כמו שקראו (להלן י יא) חמודות. כל מקום שנאמר הלז - בעל צורה הוא, ומכאן למדו באגדה (אגדת בראשית מ) יצחק נדמה לאביו בצלם ובדמות, שנקרא (ברא' כז א) האיש הלז בפרשת ויהי כי זקן יצחק... [דניאל ח טז]. ע"כ
כידוע הלז הוא קיצור של הלזה. כך בדיוק הם דברי רש"י כפי שמופיעים במ"ג המאור עם המראי מקום כפי שמצויין שם, אך ולכאורה נראה שיש כאן ט"ס, שכן צמד המלים "האיש הלז" אליו מתכוין רש"י מופיע בפרשת חיי שרה - ברא' כד סה (ושם כתוב הלזה!), ואילו ברש"י כתוב מפורש שהפסוק בפרשת "ויהי כי זקן יצחק" (ברא' כז א ואילך) הנמצאת בפרשת תולדות ושם אין את המלים הללו (ד"א, האיש הלזה בברא' כד סה מצוטט בתהלים ד ג).
בקיצור, יש כאן איזושהי ט"ס שכן לא מסתבר שרש"י יחליף בין פרשת חיי שרה לפרשת תולדות.
לאחר שכתבתי דברים אלו עיינתי בספר נ"ך עם תורה שבע"פ עם פירוש רמז במלוא (מאת רב מנחם זאב שטרן) ושם בפירושו לדניאל מציין לנוסח המובא במלבי"ם (וכידוע פירש"י בתנ"ך מלבי"ם המופיע במהדורה הראשונה נחשב כמדוייק ביותר ויש בו הרבה שינויים מהנמצא במהדורות הרגילות).
קבצים מצורפים
האיש הלזה.jpg
האיש הלזה.jpg (86.07 KiB) נצפה 3056 פעמים

אהרן תאומים
הודעות: 304
הצטרף: ב' יולי 30, 2018 9:15 am
מיקום: קנדה
שם מלא: אהרן תאומים
יצירת קשר:

Re: הערות והארות בפירושי רש"י בתנ"ך ובתלמוד

הודעהעל ידי אהרן תאומים » ב' פברואר 04, 2019 6:37 am

זאב ערבות כתב:הערות מהסוג הבא יש לרוב, אך בכל אופן מסקרן לדעת האם יש איזה סיבה טובה לכך.

בע"ז כד ע"ב רש"י ד"ה המחושקת (נ"א: המחושקה) - קשורה, כמו (שמות כז י) וחשוקיהם כסף.
בע"ז לה ע"א רש"י ד"ה חשוק שפתותיך - כדמתרגמינן (שמות לח י) וחשוקיהם - וכבושיהן (במ"ג: וכיבושיהון).
כך מובא בגמרא עוז והדר. בשני המקומות בע"ז כתוב וחשוקיהם אלא שהמ"מ לראשון שמות (כז י) והשני לשמות (לח י) וצ"ע כיון שאין שינוי ביניהם וחשקיהם נזכר פעמיים נוספות לפני פרק לח (כז יא, לו לח). ודרך אגב המלה נזכרת לאחר מכן עוד 5 פעמים ואם כבר דילג מדוע בחר לציין בדווקא לשמות לח י?

אצלי בגמרא (טלמן) בדף כד צויין מ"מ לשמות כז ובדף לה לא צוין כלום, בש"ס המצולם בפורטל הדף היומי אותו מ"מ בשניהם, בכל אופן מ"מ אלו אינם מרש"י להבדיל ממראה מקומות שרש"י עצמו מביא בתוך הפירוש

זאב ערבות
הודעות: 2612
הצטרף: ו' יוני 22, 2018 3:47 am

Re: הערות והארות בפירושי רש"י בתנ"ך ובתלמוד

הודעהעל ידי זאב ערבות » ב' פברואר 04, 2019 7:38 pm

נכון ואלו דברים ידועים (בדפוס ויניציאה ר"פ אין מ"מ) והייתי צריך לציין זאת והתמיהה היא על מי שציין את המ"מ והמדפיסים הבאים בעקבותיו ומעניין שבעוז והדר לא שמו לב לכך שכן בד"כ בש"ס שלהם הם די מדוייקים (כעת בדקתי בש"ס לובלין ואף הם מציינים בדף לה (בהערה בלבד) לשמות לח י.

זאב ערבות
הודעות: 2612
הצטרף: ו' יוני 22, 2018 3:47 am

Re: ספרים, מאמרים ופרפראות

הודעהעל ידי זאב ערבות » א' פברואר 17, 2019 6:45 am

לפני כמה שנים חברת ארטסקרול החלה להוציא מהדורה חדשה של מקראות גדולות. בכל ספר הם משתדלים להביא איזה פירוש חדש, או איזה ליקוט וכדומה והכל מוגה עפ"י כת"י ודפוסים ראשונים ע"י צוות ת"ח בארץ. בשבוע שעבר יצא איוב ומצורף בקובץ רשימת המפרשים וההוספות וכדאי מאוד לעיין ברשימה שכן היא מלאה בפריטים ביבליוגרפיים מעניינים (וכנ"ל בשאר החלקים ואשתדל להביא אף אותם). הדף הראשון צולם פעמיים כיוון שלא נכנס לצילום בפעם אחת (השורות התחתונות).

בתור פרפרת אציין ברש"י איוב כח ח ד"ה שחל ושחץ - משבעה שמות האריה הם. במ"ג המאור נוסף כאן בסוגריים (עיין סנהדרין צה.), והקב"ה מה עשה: שלש תיבות אחרונות אלו הם הקדמה לפירוש פסוק ט. בדקתי במהדורת אופק וכנ"ל. הבעיה שבפרויקט בר אילן כתוב כך: שחץ ושחל - משבעה שמות האריה הם (בסנהדרין צה) [b]ששה שמות יש לארי', והקב"ה מה עשה: [/b]
התיבות ששה שמות יש לארי לא מופיעות בהמאור ובאופק! ומסתבר שמישהוא הכניס אותם לשם שכן זה ציטוט מהגמרא בסנהדרין.
כעת הוצאתי את הספר שזה עתה רכשתי מ"ג ארטסקרול על איוב והנה יש שם טעות קטנה (מצורף צילום בקובץ), שכן התיבות והקב"ה מה עשה מופיעות לאחר הציון לפסוק ט, אך אין דרכו של רש"י להוסיף הקדמות לד"ה בפסוק וזה שייך לסוף הדיבור בפסוק הקודם.
קבצים מצורפים
ארטסקרול - איוב.pdf
(555.02 KiB) הורד 84 פעמים

י. אברהם
הודעות: 1376
הצטרף: ש' ינואר 30, 2016 10:05 pm

Re: ספרים, מאמרים ופרפראות

הודעהעל ידי י. אברהם » א' פברואר 17, 2019 6:50 am

(אם ההערה שלך נכונה) האם יש דרך להעיר להם בכגון דא? ניסיתי פעם בפקס ולא נעניתי כלל

לבי במערב
הודעות: 998
הצטרף: א' מאי 14, 2017 12:58 pm

Re: ספרים, מאמרים ופרפראות

הודעהעל ידי לבי במערב » א' פברואר 24, 2019 3:35 am

לבי במערב כתב:אי"ה, באור לועש"ק אערוך רשימה מפורטת.

סבור הייתי שישנה באמתחתי רשימה מסודרת שכזו, ומשום-מה, אף לאחר חיפוש (די-מדוקדק) לא מצאתי' לע"ע; ועוד מועד לחזון בע"ה.
עכ"פ, מששניתי בקריאת הדברים דלעיל - מצאתי-ראיתי אשר, ככה"נ, כוונתי לדבר שונה במעט מד' הרב 'זאב ערבות' שליט"א.
ואציגה בזה מן הזכור לי במיוחד, ואל שכמותה התכוונתי:
רש"י וישב לט, ו-ז. "ויהי יוסף יפה תואר. כיון שראה עצמו מושל התחיל אוכל ושותה ומסלסל בשערו (ב"ר) אמר הקב"ה אביך מתאבל ואתה מסלסל בשערך אני מגרה בך את הדוב מיד "ותשא אשת אדוניו וגו'" - כל מקום שנאמר אחר סמוך".
והנה, בדפוסים הנפוצים הודגשו אף המילים "ותשא אשת אדוניו וגו'", וסומנו נקודתיים אחר התיבה "מיד" (ובמקום זה אף ציינו את התחלת הפירוש על פס' ז'). אך טעות דמוכח הי, דתיבת 'מיד' להקדמה יצאת (והד"ה אחד הוא).
ורבות כהנה יש בפירש"י עה"ת, ובחומש 'שי למורא' "החמירו" מאד בזה - אף בספקו [וציינו בראש ד"ה כאלו ב' פסוקים כאחד, כזה: {ד-ה}].
וראה גם כאן.
--
מ"מ, לעצם הנדון כאן - פירש"י באיוב כח, ח:
נלפענ"ד, דהשכל הישר נותן שתיבות אלו הקדמה הן לד"ה בחלמיש [שהרי אין להן שייכות כלל למ"ש לפנ"ז!]. ואת"ל דשייכות לדברי רש"י לפנ"ז - עכצ"ל שב' הד"ה אחד הם. וז"פ.
והא דאין דרך רש"י בכך - ככה"נ לא הוצרך לזאת כ"א במקומות ספורים, והרי לא ראינו אינה ראי' (עדיות פ"ב מ"ב). ועדיין צ"ע ויישוב בדבר זה.

זאב ערבות
הודעות: 2612
הצטרף: ו' יוני 22, 2018 3:47 am

Re: ספרים, מאמרים ופרפראות

הודעהעל ידי זאב ערבות » א' פברואר 24, 2019 4:43 am

ייש"כ על דבריך. את הערתי באיוב כח ח העברתי לעורך האחראי על המ"ג בארטסקרול, והוא העיר הערה מעניינת, שרש"י כידוע לא ציין את הפסוקים בפירושו כפי שמצוי אצלינו היום, והפירוש היה מקשה אחת, וההקדמה הזו אכן שייכת לפסוק ט, אך בדפוסים נהוג לצרף את ההקדמות כאשר ישנן לסוף הפסוק הקודם. אז במצבים אלו מצרפים את פירוש שני הפסוקים ומקדימים את ציון הפסוקים כפי שהערת, ובמקרה שלנו (ח-ט). ואכן כך יופיע בע"ה במהדורה הבאה שלהם.

הערה: בראשונה ההערה ברש"י אליה מתייחסת הערה זו הופיע באשכול הקבצים והועברה לכאן, הרב לבי במערב העיר כמה הערות ובקשני להעבירם אף הן לכאן וזו הראשונה:
לבי במערב כתב:
זאב ערבות כתב: . . אין דרכו של רש"י להוסיף הקדמות לד"ה בפסוק וזה שייך לסוף הדיבור בפסוק הקודם.

לאו דוקא, ובחמשת חומשי תורת משה יש באמתחתי דוגמאות שעכצ"ל דהקדמה הן להד"ה.
אא"כ כת"ר (העוסק רבות בתורת רש"י, כנודע) יודע דלא כן הוא בנ"ך. ואודה לו אם יואיל להאיר עיני בזה.

זאב ערבות כתב:אפשר לקבל דוגמאות

לבי במערב כתב:אי"ה, באור לועש"ק אערוך רשימה מפורטת.
נערך לאחרונה על ידי זאב ערבות ב א' פברואר 24, 2019 8:40 pm, נערך 2 פעמים בסך הכל.

יהודה בן יעקב
הודעות: 999
הצטרף: ה' יוני 16, 2016 7:55 am

Re: הערות והארות בפירושי רש"י בתנ"ך ובתלמוד

הודעהעל ידי יהודה בן יעקב » א' פברואר 24, 2019 8:31 am

בלימודי בשב"ק פרשת השבוע, שמתי אל ליבי כי דברי רש"י [בחומש שהשתמשתי] סתומים וחתומים
רש"י שמות לד
(לד) ודבר אל בני ישראל - וראו קרני ההוד בפניו וכשהוא מסתלק מהם:
(לה) והשיב משה את המסוה על פניו עד באו לדבר אתו - וכשבא לדבר אתו נוטלו מעל פניו:

וכן הוא בכמה מהדורות שראיתי.

אולם בהתבוננות נוספת שמתי לב כי פיסקו את דברי רש"י בצורה שגויה,
וכך צ"ל
(לד - לה) ודבר אל בני ישראל - וראו קרני ההוד בפניו. וכשהוא מסתלק מהם, והשיב משה את המסוה על פניו עד באו לדבר אתו, וכשבא לדבר אתו נוטלו מעל פניו:

והכל דיבור אחד. ושוב ראיתי שכן נדפס בחומש מהדו' דרשו [אינני יודע אם ערכו את דברי רש"י בעצמם, או לקחו ממהדורה אחרת].
ברש"י שבפרוייקט השו"ת ממהדורת פיליפ, פתח תקוה תשנ"ב, אמנם השכילו להבין שיש קשר בין שני החלקים, וציינו את שני הפסוקים יחד בתחילת הדברים, אך מ"מ עשו נקודותיים לאחר המילים 'וכשהוא מסתלק מהם'.

זאב ערבות
הודעות: 2612
הצטרף: ו' יוני 22, 2018 3:47 am

Re: הערות והארות בפירושי רש"י בתנ"ך ובתלמוד

הודעהעל ידי זאב ערבות » א' פברואר 24, 2019 5:59 pm

בכל מקרה כנ"ל מומלץ לעיין במ"ג הכתר ובחומש אריאל (יש רק ברא' שמות). במ"ג הכתר ציון הפסוק הוא ל"ד אך המובאה כפי שראית בהוצאת דרשו, ובחומש אריאל הפסוקים לד - לה מובאים יחד. שוב ראוי לציין שציוני הפסוקים הם מהמדפיסים ולכן אין לייחס להם חשיבות.

אהרן תאומים
הודעות: 304
הצטרף: ב' יולי 30, 2018 9:15 am
מיקום: קנדה
שם מלא: אהרן תאומים
יצירת קשר:

Re: הערות והארות בפירושי רש"י בתנ"ך ובתלמוד

הודעהעל ידי אהרן תאומים » א' פברואר 24, 2019 6:42 pm

יהודה בן יעקב כתב:בלימודי בשב"ק פרשת השבוע, שמתי אל ליבי כי דברי רש"י [בחומש שהשתמשתי] סתומים וחתומים
רש"י שמות לד
(לד) ודבר אל בני ישראל - וראו קרני ההוד בפניו וכשהוא מסתלק מהם:
(לה) והשיב משה את המסוה על פניו עד באו לדבר אתו - וכשבא לדבר אתו נוטלו מעל פניו:


שמתי לב כמה פעמים לרש"י המודפס עם פירוש הרש"ר הירש שהוא מדויק יותר להבנתי וכן הוא במקום הזה מצו"ב צילום
WIN_20190224_11_38_31_Pro.jpg
WIN_20190224_11_38_31_Pro.jpg (198.88 KiB) נצפה 2929 פעמים

זאב ערבות
הודעות: 2612
הצטרף: ו' יוני 22, 2018 3:47 am

Re: הערות והארות בפירושי רש"י בתנ"ך ובתלמוד

הודעהעל ידי זאב ערבות » א' פברואר 24, 2019 6:49 pm

מ"ג דפוס וורשא מלא וגדוש בטעויות מטעויות שונות, ולמרבה הצער הנ"ך שבפרויקט השו"ת נסרק ממהדורה זו והנה 3 דוגמאות:

א. חבקוק א פסוקים יא-יב: בדפוס וורשא הציון לפסוק י"ב ברש"י בא לפני ד"ה ה' למשפט שמתו, אך צריך לבא לפני ד"ה הלא אתה מקדם. בדקתי בכל הדפוסים שברשותי ובכולם הציון לפסוק י"ב זהה לפני ד"ה ה' למשפט. דרך אגב גם כאן בסוף הפירוש לפסוק י"א יש הקדמה לפסוק י"ב, אך במ"ג הכתר ההקדמה באה לפני הד"ה בפסוק י"ב.

ב. איוב טז טו: בדפוס וורשא (וכך מובא בפרויקט השו"ת) רש"י ד"ה קרני - זיוי, לשון (חבקוק ג ד) וקרנים מידו לו. אך בפסוק בחבקוק כתוב "קרנים" חסר וי"ו! ואכן כאשר מניחים את העכבר מעל ציון הפסוק מופיע הפסוק בחבקוק כראוי חסר וי"ו וכך ג"כ מופיע במ"ג המאור, ובמנחת ש"י בחבקוק מציין שיש כבר מדרשים שבהם מופיע עם הו"ו.

ג. יחזקאל כז א: ד"ה והטף - והנבא, וכן (מיכה ב ו) אל תטיפו, וכן (עמוס ז טז) ולא תטיף על בית ישחק. ע"כ. אך בדפוס וורשא ובעקבותיו בפרוייקט: ואל! (וגם כאן העכבר מגלה את הנוסח הנכון בפסוק).
נערך לאחרונה על ידי זאב ערבות ב ש' מרץ 02, 2019 12:07 am, נערך פעם 1 בסך הכל.

לבי במערב
הודעות: 998
הצטרף: א' מאי 14, 2017 12:58 pm

Re: הערות והארות בפירושי רש"י בתנ"ך ובתלמוד

הודעהעל ידי לבי במערב » א' פברואר 24, 2019 7:13 pm

זאב ערבות כתב: . . דרך אגב גם כאן בסוף הפירוש לפסוק י"א יש הקדמה לפסוק י"ב, אך במ"ג הכתר ההקדמה באה לפני הד"ה בפסוק י"ב . .

כוונת כת"ר, ככה"נ, לתיבות "אמר הנביא ואתה למה תחריש לכל זאת".
ועל-פי הדברים האלה, נראה שמסכים כת"ר לדעתי בענין ההקדמות ברש"י; הלא כן?

ויש להוסיף, דכיון שבדפוסים (והמאגרים האלקטרוניים) הנפוצים ד"ה הלא במשפט נכלל בפס' יא - יתכן לומר דהא בהא תליא, ותיבות אלו גופן גרמו להמדפיסים להחליט שהכל ד"ה אחד הוא [ולכן גם אין ביניהם הפסק נקודתיים - מה שלא ציין כת"ר].
ואם כנים הדברים, הרי אינו כ"כ בגדר "דרך אגב"...
במאגר זה הוא לנכון, כולל תיבות ה'הקדמה'.

זאב ערבות
הודעות: 2612
הצטרף: ו' יוני 22, 2018 3:47 am

Re: הערות והארות בפירושי רש"י בתנ"ך ובתלמוד

הודעהעל ידי זאב ערבות » א' פברואר 24, 2019 8:16 pm

עיין לעיל מה שכתבתי שרש"י כידוע לא ציין את הפסוקים בפירושו כפי שמצוי אצלינו היום, והפירוש היה מקשה אחת, כך שאכן נראה שרש"י כתב בפירושו הקדמות לפסוקים (הקדים את קהתי ב900 שנה!), ובבואם לציין את הפסוקים - המדפיסים (או הזעצרים) עשו "כחכמתם" (חכמת הזעצר בחור) ואין ללמוד מכך דבר.

זאב ערבות
הודעות: 2612
הצטרף: ו' יוני 22, 2018 3:47 am

Re: הערות והארות בפירושי רש"י בתנ"ך ובתלמוד

הודעהעל ידי זאב ערבות » ג' פברואר 26, 2019 6:38 am

בראשית מז יג ד"ה וַתֵּלַהּ - כמו וַתִּלְאֶה, לשון עייפות כתרגומו (ואשתלהי). ודומה לו (משלי כו יח) כמתלהלה היורה זקים.

תלה הוא לשון עייפות שבד"כ שרשו לאה, ואילו כאן כיוון שזה מפיק ה"א הופכו לשרש להה וזה הופך את המלה ליחידאית בצורה זו.

בפירוש רש"י כותב כמו ותלאה, לשון עייפות... בדרך כלל כאשר רש"י כותב "כמו" הכוונה שיש פסוק עם מובאה דומה לדוגמא, ולעומת זאת כאשר מציין לשורש המילה וכדומה כותב "לשון". כך שכאן צ"ע מדוע בכל דפוסי המ"ג שבדקתי לא מציינים לפסוק כלשהוא, למרות שבאיכה (ג ה) יש פסוק "ותלאה" במובן עייפות?

לכאורה נראה שהסיבה היא כפי שמובא לעיל שכאן נראה בבירור שלא מתכוין לאותו פסוק מכיוון שהשורש של ותלאה באיכה הוא "לאה", ואילו כאן המפיק ה"א הופך את השורש ל"להה" וכך שלמרות שדומים במשמעות, לא דומים בשרש.
בחומש רש"י השלם (מכון האר"י פישל, בראשית כרך ג') בדפוס אלקבץ בסופו הנוסח ברש"י: "לשון תלאה, לשון עייפות..." (יש לעיין ברש"י על התורה מהדורת ברלינר על הפסוק).

זאב ערבות
הודעות: 2612
הצטרף: ו' יוני 22, 2018 3:47 am

Re: הערות והארות בפירושי רש"י בתנ"ך ובתלמוד

הודעהעל ידי זאב ערבות » ה' פברואר 28, 2019 4:59 am

השרש "לוז" במשמעות עקום, מעוות וכדומה מופיע במקרא 6 פעמים, פעם בישע' ל יב, ו5 פעמים במשלי: ב טו, ג כא, ג כב, ד כא, יד ב.
במשלי ב טו רש"י מפרש: (עקשים) ונלוזים במעגלותם - כל לשון נלוז לשון עקמימות הוא, שבכל מקום הוא סמוך לעקש ועקש הוא לשון עקום, כמו שנאמר (ישע' מב טז) ומעקשים למישור. ונלוזים במעגלותם - הם עקומים בדרכיהם המקולקלים [משלי ב טו].
מה שכותב רש"י שבכל מקום הוא סמוך לעקש צ"ע שכן פרט לפסוק זה לא מצאנו בשאר המקומות שהוא סמוך לעקש .
נערך לאחרונה על ידי זאב ערבות ב ה' פברואר 28, 2019 1:35 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

ביקורת תהיה
הודעות: 964
הצטרף: ד' אפריל 05, 2017 5:49 pm

Re: הערות והארות בפירושי רש"י בתנ"ך ובתלמוד

הודעהעל ידי ביקורת תהיה » ה' פברואר 28, 2019 12:15 pm

זאב ערבות כתב:'וַתֵּלַהּ' - כמו וַתִּלְאֶה, לשון עייפות.
צ"ע מדוע אין מציינים לפסוק כלשהוא, למרות שבאיכה (ג ה) יש פסוק "ותלאה" במובן עייפות?
א. כאשר רש"י אומר 'כמו וַתִּלְאֶה', אין טעם לציין מקור שבו נאמר 'וּתְלָאָה'.
ב. אין מופרך לשער, כי במקור היה כתוב 'כמו וַתֵּלֶא' (הצורה 'וַתִּלְאֶה' היא צורה חריגה מכללי הלשון), והוא פסוק באיוב (ד ה), ובַהעתקות השתרבבה אליה ההא.

במסתרים
הודעות: 351
הצטרף: ד' מאי 26, 2010 4:05 am

Re: ותלה ותלאה

הודעהעל ידי במסתרים » ו' מרץ 01, 2019 3:33 am

ביקורת תהיה כתב:אין מופרך לשער, כי במקור היה כתוב 'כמו וַתֵּלֶא' והוא פסוק באיוב (ד ה), ובַהעתקות השתרבבה אליה ההא.

רד"ק בספר השרשים שרש להה: והגאון רבינו סעדיה ז"ל פירש ותלה כמו ותלא.

ביקורת תהיה כתב:הצורה 'וַתִּלְאֶה' היא צורה חריגה מכללי הלשון

למה? ותלא הוא צורה קצרה של ותלאה, ושניהם טובים. ומצאנו הצורה הארוכה באיוב שם פסוק ב: הֲנִסָּה דָבָר אֵלֶיךָ תִּלְאֶה

ביקורת תהיה
הודעות: 964
הצטרף: ד' אפריל 05, 2017 5:49 pm

Re: הערות והארות בפירושי רש"י בתנ"ך ובתלמוד

הודעהעל ידי ביקורת תהיה » ו' מרץ 01, 2019 3:02 pm

בדרך כלל, ויו ההיפוך מקצרת את המלה.

ביקורת תהיה
הודעות: 964
הצטרף: ד' אפריל 05, 2017 5:49 pm

Re: הערות והארות בפירושי רש"י בתנ"ך ובתלמוד

הודעהעל ידי ביקורת תהיה » ג' מרץ 12, 2019 4:36 pm

ויקרא א ב
אָדָם כִּי יַקְרִיב מִכֶּם קָרְבָּן לַייָ, מִן הַבְּהֵמָה מִן הַבָּקָר וּמִן הַצֹּאן תַּקְרִיבוּ אֶת קָרְבַּנְכֶם.
בפירוש רש"י בולט מאד העדר ההתייחסות למלה 'מכם', שאינה אומרת אלא דרשוני.
בתורת כהנים המלה נדרשת: 'מִכֶּם' – לְהוֹצִיא אֶת הַמְשֻׁמָּדִים.
כלום יש כאן השמטה של צנזורה?

דרומי
הודעות: 4942
הצטרף: ב' פברואר 20, 2017 11:26 am

Re: הערות והארות בפירושי רש"י בתנ"ך ובתלמוד

הודעהעל ידי דרומי » ג' מרץ 12, 2019 4:47 pm

ראה דיון בהבנת המלה 'מכם' - אליבא דרש"י - כאן (לקראת הסוף)
קבצים מצורפים
עומק הפשט ויקרא (חלק יב).pdf
(306 KiB) הורד 46 פעמים

ביקורת תהיה
הודעות: 964
הצטרף: ד' אפריל 05, 2017 5:49 pm

Re: הערות והארות בפירושי רש"י בתנ"ך ובתלמוד

הודעהעל ידי ביקורת תהיה » ה' מרץ 14, 2019 6:00 pm

ברם, לא נתיישבה התהייה: מה טעם מתעלם רש"י מן המלה 'מכם', פוסח עליה ואינו מפרשה?

לבי במערב
הודעות: 998
הצטרף: א' מאי 14, 2017 12:58 pm

Re: ותלה ותלאה

הודעהעל ידי לבי במערב » ד' מאי 01, 2019 10:16 pm

במסתרים כתב:
ביקורת תהיה כתב:אין מופרך לשער, כי במקור היה כתוב 'כמו וַתֵּלֶא' והוא פסוק באיוב (ד ה), ובַהעתקות השתרבבה אליה ההא.

רד"ק בספר השרשים שרש להה: והגאון רבינו סעדיה ז"ל פירש ותלה כמו ותלא.

איני בקי בכללי הרד"ק (ובפרט בשרשיו), אך שמא יש לדייק מכך שלא הזכיר שכן פי' רש"י על-אתר - שלא הי' כן לפניו בפירש"י.

לבי במערב
הודעות: 998
הצטרף: א' מאי 14, 2017 12:58 pm

Re: הערות והארות בפירושי רש"י בתנ"ך ובתלמוד

הודעהעל ידי לבי במערב » ה' מאי 09, 2019 6:39 pm

בתהלים יט, ח-ט יש ב' דבורי רש"י (בדפוסים המצויים) שלכאורה אינם במקומם. ואעתיק לשונו הק':
(ח) תורת ה' תמימה. גם היא מאירה כשמש כמו שנאמר בסוף הענין מאירת עינים ואומר כי נר מצוה ותורה אור ד"א ואין נסתר מחמתו ליום הדין וליהט אותם היום הבא אבל תורת ה' תמימה היא משיבת נפש לדרכי חיים ומגינה היא על לומדיה מאותו להט כמו שנאמר וזרחה להם יראי שמי שמש צדקה ומרפא וגו':
עדות ה' נאמנה. נאמנת היא להעיד בלומדי':
משיבת נפש. משיבתו מדרכי מיתה לדרכי חיים:
(ט) ברה. מצהרת תורת עדות פקודי מצות יראת משפטי ששה כנגד ששה סדרי משנה ובין כל שם ושם חמשה תיבות עם השם עצמו כנגד ה' חומשי תורה וחותם בסופן אמת צדקו יחדיו כלם יחד מתוקנים בחסד ואמת:
מחכימת פתי. נותנת חכמה לפתאים:

ד"ה משיבת נפש צ"ל לכאו' קודם ד"ה עדות ה', וד"ה מחכימת פתי (שלפנינו הוא בפס' ט) צ"ל לכאו' בפסוק שלפנ"ז (ס"פ ח).
אודה לחו"ר אתרא קדישא הדין אם יוכלו להשיבני דבר בזה.

זאב ערבות
הודעות: 2612
הצטרף: ו' יוני 22, 2018 3:47 am

Re: הערות והארות בפירושי רש"י בתנ"ך ובתלמוד

הודעהעל ידי זאב ערבות » ה' מאי 09, 2019 6:52 pm

במ"ג הכתר פסוקים ח-י מובאים כיחידה אחת כך (ח-י) ותוכן הדברים זהה כמעט לציטוט לעיל (עם שינויים לשוניים קטנים) וזו דרכו של רש"י בעוד מקומות שדורש את הפסוקים שמהפך את סדר הדברים.

לבי במערב
הודעות: 998
הצטרף: א' מאי 14, 2017 12:58 pm

Re: הערות והארות בפירושי רש"י בתנ"ך ובתלמוד

הודעהעל ידי לבי במערב » ה' מאי 09, 2019 6:55 pm

ראשית כל, טוב לשמוע שנתנו זאת אל לבם.
ומ"מ, מסתמא יש טעם בדבר - ושמא יש כאן מן החכמים שיבארו.

זאב ערבות
הודעות: 2612
הצטרף: ו' יוני 22, 2018 3:47 am

Re: הערות והארות בפירושי רש"י בתנ"ך ובתלמוד

הודעהעל ידי זאב ערבות » ה' מאי 09, 2019 7:06 pm

לבי במערב כתב:ראשית כל, טוב לשמוע שנתנו זאת אל לבם.
ומ"מ, מסתמא יש טעם בדבר - ושמא יש כאן מן החכמים שיבארו.

דרכו של רש"י המקרים כאלו לחזור ולפרש מה שכבר פירש, או בגדר סרס המקרא ודרשהו שמביא במקומות רבים והנה קובץ בנושא מספרו של רב מאיר רפלד ז"ל נתיבי מאיר המופיע באוצר (ספר מומלץ ביותר).
קבצים מצורפים
סרס המקרא.PDF
(4.57 MiB) הורד 30 פעמים

זאב ערבות
הודעות: 2612
הצטרף: ו' יוני 22, 2018 3:47 am

Re: הערות והארות בפירושי רש"י בתנ"ך ובתלמוד

הודעהעל ידי זאב ערבות » ש' מאי 25, 2019 1:08 am

הערה של בני יעקב נ"י:
בנדה כב ע"א מובא: בעא מיניה רבה מרב הונא: הרואה קרי בקיסם מהו? ממנו אמר רחמנא עד דנפיק מבשרו ולא בקיסם, או דלמא האי ממנו עד שתצא טומאתו לחוץ ואפילו בקיסם נמי... ע"כ.
בפשוטו הפירוש של רואה קרי בקיסם הוא כמו שמובא במאירי: הכניס קיסם דק חלול בפי האמה ויצא שכבת הזרע דרך בו בלא שום מגע בשפת פי האמה. עכ"ל (וזה דומה לההיכי תמצא שם דהרואה דם בשפופרת) וכן משמע בתוס'.
אבל מרש"י משמע באופן אחר. בד"ה הרואה קרי בקיסם - הכניס קיסם בפי אמה והוציא בו זרעו. עכ"ל מדבריו משמע דאיירי בקיסם רגיל שאינו חלול, והכוונה היא שהזרע לא יצא מעצמו אלא ע"י הקיסם (ולפי זה אפשר ליישב את קושית התוספות על רש"י בהמשך הסוגיא דחתימת פי האמה הוא שיעורא, עיי"ש).
אך לכאורה יש להעיר על דברי רש"י מלשון הדרשה "ממנו אמר רחמנא עד דנפיק מבשרו ולא בקיסם", שלפי פירושו מדוע רואה בקיסם אינו נקרא שיצא מבשרו? וי"ל עפ"י מה שמובא בספר אוצר רש"י בערך מ', שאחד משימושי אות מ' הוא "על ידי", ומובאת דוגמא מויקרא כה יב שם מפרש רש"י מן השדה - על ידי השדה (ויש שם עוד כמה דוגמאות מיחזקאל יט י, וכן שם לא ה, וכן פסחים יט ע"א).
לפי זה יש לומר בדעת רש"י שגם כאן השימוש של ה"מ" הוא "על ידי", ולפי זה שפיר נתמעט רואה בקיסם שאינו יוצא ע"י בשרו אלא ע"י הקיסם.

ביקורת תהיה
הודעות: 964
הצטרף: ד' אפריל 05, 2017 5:49 pm

Re: הערות והארות בפירושי רש"י בתנ"ך ובתלמוד

הודעהעל ידי ביקורת תהיה » ש' מאי 25, 2019 11:47 pm

זאב ערבות כתב:מדוע רואה בקיסם אינו נקרא שיצא מבשרו?
לפי שלא יצא מבשרו, והתורה אמרה 'אשר תצא ממנו'.

במסתרים
הודעות: 351
הצטרף: ד' מאי 26, 2010 4:05 am

Re: הוד והדר לבשת

הודעהעל ידי במסתרים » ג' מאי 28, 2019 2:10 am

רש"י פסחים ב א כתב:האי ויקרא לאו קריאת שם הוא דתימא שקרא את שם האור יום אלא קרא לבריאה המאירה שברא מהוד מעטה לבושו

רש"י סוטה יג ב כתב:בכנפי השכינה. בכנף לבוש הודו

הלשון דומה קצת בשני המקומות ולכאורה הוא ע"פ לישנא דקרא הוד והדר לבשת עוטה אור כשלמה.

בפסחים כנראה מרמז לדברי המדרש "מהיכן נבראת האורה, א"ל מלמד שנתעטף בה הקדוש ברוך הוא כשלמה והבהיק זיו הדרו מסוף העולם ועד סופו... עוטה אור כשלמה".

זאב ערבות
הודעות: 2612
הצטרף: ו' יוני 22, 2018 3:47 am

Re: הערות והארות בפירושי רש"י בתנ"ך ובתלמוד

הודעהעל ידי זאב ערבות » ג' מאי 28, 2019 5:58 am

בב"ב כא ע"א מפרש רש"י ערקתא דמסנא - רצועות של מנעלים. בסנה' עד ע"ב מפרש ערקתא דמסאנא - שרוך הנעל. בשני מקומות אלו כתוב ערקתא בעי"ן. לעומת זאת ביבמות קב ע"א כתוב בגמרא: וארקתא (באל"ף) - ורש"י בד"ה וארקתא מפרש שרוך נעל (ברא' יד כג) מתרגם ארקתא דמסאנא. אך צ"ע שכן באונקלוס בבראשית כתוב "ערקתא דמסאנא" בעי"ן! ועוד, בשבת נט ע"ב מובא "ארוקתא" שרש"י מפרש רצועות ומן הסתם זה היינו הך וכן במילון סוקולוב לארמית בבלית מביא בערך ארקתא באל"ף. בקיצור, מהו הנכון, באל"ף או בעי"ן?
ראוי לציין שבספר פרשגן על ת"א (ר' בנימין פוזן) וכן בדפוסים החדשים של הש"ס לא מעירים על השינוי.

זאב ערבות
הודעות: 2612
הצטרף: ו' יוני 22, 2018 3:47 am

Re: הערות והארות בפירושי רש"י בתנ"ך ובתלמוד

הודעהעל ידי זאב ערבות » ה' מאי 30, 2019 6:01 am

בחולין עה ע"ב רש"י ד"ה דובא מפרש זאב. בתענית כה ע"ה ד"ה דובים מפרש וזאבים בשדות (כך בגמרא, אך צ"ל זאבים בלבד - ראו הסבר בהערה).

בספר העקוב למישור (ר' דוד קאהן, ברוקלין תשנ"ג עמ' י') מבאר את הקושי בגמרא תענית ואת כוונת רש"י בפירושו: בגמרא מסופר אודות העיזים שהיו לרבי חנינא בן דוסא שהלשינו עליהם שהיו אוכלים בשדות של אחרים. על זה אמר רחב"ד שאם נכון הדבר "ניכלינהו דובי, ואי לאו, כל חדא וחדא תיתי לאורחתא דובא בקרנייהו". בהמשך מסופר שאכן כך היה, שלאורתא אייתי כל חדא וחדא דובא בקרנייהו. הרד"ק תמה מנין לרש"י להמציא שהיו אלא זאבים שלא נזכרו בגמרא, ולצרפם עם הדובים...? ומתרץ בהעקוב למישור: הגיד לי (ר' חיים דב בראיודע) שבע"י שלו נמצאת גירסא אחרת ברש"י, ועל ד"ה דובים מובא בע"י "זאבים" בלי וא"ו (כידוע הע"י נדפס מכ"י אחר) ומוסיף: ועמדתי על פשר דבר, שהגמרא כאן הלא השתמשה בלשון ארמית "ניכלינהו דובי", ובא רש"י לפרש שהדובי כאן אינם דובים אלא זאבים, וכתרגומו (הכוונה לת"י ברא' מט כז) של "בנימין זאב יטרף" - כדיבא.
בסוטה (מט ע"א) ד"ה אנשי מעשה מפרש רש"י: ולעיזים (יאמר) להביא זאבים בקרניהם. בספר בדידי הוה עובדא (ר' ש. פריעדמאן, ברוקלין תשע"ה, עמ' תרכ"ה) כותב ששאלו זאת לר"ח קניבסקי, שהלא לכאורה דובים וזאבים הם ב' מיני חיות משונות זו מזו, ומהיכן לקח רש"י לפרש כאן שדובים זה זאבים? והשיב הגרח"ק עפ"י ת"י לבראשית (הנ"ל, וכן בצפניה ג ג ועוד בכמה מקומות): "זאבי ערב" ת"י כדובי רמשא, וכן בטריפות הכרס (חולין נט ע"ב) מובא בגמרא: "סניא דיבי", ופירש הערוך שהוא החלק מבני מעיים ששונאים אותו הזאבים, ולא יוכלו למיכל מיניה.
נערך לאחרונה על ידי זאב ערבות ב ה' מאי 30, 2019 7:24 am, נערך פעם 1 בסך הכל.

סמל אישי של המשתמש
אוצר החכמה
מנהל האתר
הודעות: 17137
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 5:49 pm
שם מלא: משה דביר

Re: הערות והארות בפירושי רש"י בתנ"ך ובתלמוד

הודעהעל ידי אוצר החכמה » ה' מאי 30, 2019 6:55 am

יפה מאד. אנא המשך להביא הערות מעניינות וחשובות כאלה.

רק הערה שר' עזרא אלטשולר בעל תקנת עזרא טוען שרש"י לתענית אינו מרש"י.

שמואל דוד
הודעות: 4265
הצטרף: ו' אפריל 08, 2016 10:11 am

Re: הערות והארות בפירושי רש"י בתנ"ך ובתלמוד

הודעהעל ידי שמואל דוד » ה' מאי 30, 2019 7:08 am

זאב ערבות כתב:בב"ב כא ע"א מפרש רש"י ערקתא דמסנא - רצועות של מנעלים. בסנה' עד ע"ב מפרש ערקתא דמסאנא - שרוך הנעל. בשני מקומות אלו כתוב ערקתא בעי"ן. לעומת זאת ביבמות קב ע"א כתוב בגמרא: וארקתא (באל"ף) - ורש"י בד"ה וארקתא מפרש שרוך נעל (ברא' יד כג) מתרגם ארקתא דמסאנא. אך צ"ע שכן באונקלוס בבראשית כתוב "ערקתא דמסאנא" בעי"ן! ועוד, בשבת נט ע"ב מובא "ארוקתא" שרש"י מפרש רצועות ומן הסתם זה היינו הך וכן במילון סוקולוב לארמית בבלית מביא בערך ארקתא באל"ף. בקיצור, מהו הנכון, באל"ף או בעי"ן?
ראוי לציין שבספר פרשגן על ת"א (ר' בנימין פוזן) וכן בדפוסים החדשים של הש"ס לא מעירים על השינוי.

http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... &pgnum=465

זאב ערבות
הודעות: 2612
הצטרף: ו' יוני 22, 2018 3:47 am

Re: הערות והארות בפירושי רש"י בתנ"ך ובתלמוד

הודעהעל ידי זאב ערבות » ה' מאי 30, 2019 7:02 pm

ייש"כ, בעקבות שאלה ששאלתי ת"ח המתמצא בעניני שפה ולשון העברתי את ערך עקרתא (בעי"ן) לערך ארקתא (באל"ף) והמאמר שצירפת מחזק את הדבר שכך צריך להיות, ומענין שמצאתי עוד ראיה משבת נט ע"ב שם מופיעה המלה ארוקתא, ורש"י מפרש רצועה שמצויירת בזהב ובאבנים טובות. האם לדעתכם גם זה שייך לערך ארקתא והו"ו נוספה אך לא משרש המילה, או שמא שזה ערך בפני עצמו וזו מין רצועה מיוחדת כמין תכשיט בניגוד לארכתא שזו רצועת מנעל.

י. אברהם
הודעות: 1376
הצטרף: ש' ינואר 30, 2016 10:05 pm

Re: הערות והארות בפירושי רש"י בתנ"ך ובתלמוד

הודעהעל ידי י. אברהם » ה' מאי 30, 2019 8:17 pm

אוצר החכמה כתב:רק הערה שר' עזרא אלטשולר בעל תקנת עזרא טוען שרש"י לתענית אינו מרש"י.

viewtopic.php?t=23089&start=80#p317988
https://forum.otzar.org/viewtopic.php?t=2516


חזור אל “מקרא ותרגום”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 9 אורחים