בפרשת דברים א לז כתוב 'גַּם בִּי הִתְאַנַּף יי בִּגְלַלְכֶם לֵאמֹר גַּם אַתָּה לֹא תָבֹא שָׁם"
ובפרשת ואתחנן ג כו כתוב (על אותו ענין) 'וַיִּתְעַבֵּר יי בִּי לְמַעַנְכֶם וְלֹא שָׁמַע אֵלָי'
ואונקלוס תרגם גם את 'בגללכם' וגם את 'למענכם' - 'בדילכון'. (וכך גם מתרגם את המילה 'בעבור').
וזה לא כלשוננו, שמילת 'למען' פירושה 'כדי ש', ובלשוננו: 'בשביל'. ו'בגלל' פירושה 'כתוצאה מ' 'כיון ש'. כלומר: 'למען' הוא המסוֹבב, הסיבה, ו'בגלל' הוא המסוּבב, התוצאה.
ובלשון המשנה, המילה 'בשביל' משמשת כ'כדי ש', ובלשון הגמ' היא משמשת בד"כ כ'למען', ראה למשל במשנה שבת קכא. "כופין קערה על גבי הנר בשביל שלא תאחוז בקורה". ובגמ' שבת קיט: "אמר אביי לא חרבה ירושלים אלא בשביל שחללו בה את השבת".
ובגמ' שבת קיט. איתא: "בעא מיניה רבי מרבי ישמעאל ברבי יוסי עשירים שבארץ ישראל במה הן זוכין אמר לו בשביל שמעשרין שנאמר עשר תעשר עשר בשביל שתתעשר". וה'בשביל' הראשון משמעו 'כיון ש', והשני משמעו 'כדי ש'. (אם כי יש להעיר ש'עשר בשביל שתתעשר' זו לא משנה או ברייתא, אלא מימרא של ריו"ח בתענית ט.)
ותמיד מתרגם 'בגלל' - 'בדיל' (לעיל בראשית ל' כ"ז, ל"ט ה', ולקמן ט"ו י', י"ח י"ב) מלבד בראשית י"ב י"ג ('למען ייטב לי בַעֲבוּרֵךְ וחיתה נפשי בִּגְלָלֵךְ' - 'בדיל דייטב לי בְּדִילָךְ ותתקים נפשי בְּפִתְגָּמָיְכִי').
אשמח להערות והוספות בנושא