תרגום המילים: 'למען' 'בגלל' 'בעבור'

[מרדכי ש.]

בפרשת דברים א לז כתוב 'גַּם בִּי הִתְאַנַּף יי בִּגְלַלְכֶם לֵאמֹר גַּם אַתָּה לֹא תָבֹא שָׁם"
ובפרשת ואתחנן ג כו כתוב (על אותו ענין) 'וַיִּתְעַבֵּר יי בִּי לְמַעַנְכֶם וְלֹא שָׁמַע אֵלָי'
ואונקלוס תרגם גם את 'בגללכם' וגם את 'למענכם' - 'בדילכון'. (וכך גם מתרגם את המילה 'בעבור').

וזה לא כלשוננו, שמילת 'למען' פירושה 'כדי ש', ובלשוננו: 'בשביל'. ו'בגלל' פירושה 'כתוצאה מ' 'כיון ש'. כלומר: 'למען' הוא המסוֹבב, הסיבה, ו'בגלל' הוא המסוּבב, התוצאה.
ובלשון המשנה, המילה 'בשביל' משמשת כ'כדי ש', ובלשון הגמ' היא משמשת בד"כ כ'למען', ראה למשל במשנה שבת קכא. "כופין קערה על גבי הנר בשביל שלא תאחוז בקורה". ובגמ' שבת קיט: "אמר אביי לא חרבה ירושלים אלא בשביל שחללו בה את השבת".
ובגמ' שבת קיט. איתא: "בעא מיניה רבי מרבי ישמעאל ברבי יוסי עשירים שבארץ ישראל במה הן זוכין אמר לו בשביל שמעשרין שנאמר עשר תעשר עשר בשביל שתתעשר". וה'בשביל' הראשון משמעו 'כיון ש', והשני משמעו 'כדי ש'. (אם כי יש להעיר ש'עשר בשביל שתתעשר' זו לא משנה או ברייתא, אלא מימרא של ריו"ח בתענית ט.)

ותמיד מתרגם 'בגלל' - 'בדיל' (לעיל בראשית ל' כ"ז, ל"ט ה', ולקמן ט"ו י', י"ח י"ב) מלבד בראשית י"ב י"ג ('למען ייטב לי בַעֲבוּרֵךְ וחיתה נפשי בִּגְלָלֵךְ' - 'בדיל דייטב לי בְּדִילָךְ ותתקים נפשי בְּפִתְגָּמָיְכִי').

אשמח להערות והוספות בנושא

[דרומי]

יש להעיר, שרש"י בפ' דברים לא מפרש כלום (על המלה "בגללכם"), ורק בפ' ואתחנן הוא מפרש את תיבת "למענכם" - אף שלכאורה היה צריך להקדים ולפרש זאת כבר בפ' דברים

וראה מה שביאר בזה בהמצו"ב (בחלק האחרון - סימן ד)

[מצליח]

ראה פי' רש"ר בפ' וירא 'למען חמשים הצדיקים' 'לא אעשה בעבור ארבעים'

[ביקורת תהיה]

א. למען:
לפני פועל – כדי ש: 'למען יאריכון ימיך', 'למען תזכור', וכל כיוצא בהם.
לפני שם – בגלל: 'למעני ולמען דוד עבדי', 'למענך אלהי', וכן 'ויתעבר יי בי למענכם'.
ב. בעבור:
לפני פועל – כדי ש: 'בעבור תברכך נפשי', 'בעבור ישמע העם', וכל כיוצא בהם.
לפני שם – בגלל: 'לא אסיף לקלל בעבור האדם', 'בעבור דוד עבדך', וכל כיוצא בהם.
ג. בשביל:
לפני פועל בעבר ובהוה – בגלל: 'בשביל שחללו בה את השבת', 'בשביל שמעשרין'.
לפני פועל בעתיד – כדי ש: 'בשביל שלא תאחוז בקורה', 'עשר בשביל שתתעשר'.
ד. תרגום מלים נרדפות:
כאשר יבואו במאמר אחד שמות או פעלים נרדפים, המתרגם נוהג בהתאם ומתרגם כל אחד מהם בתרגום שונה, ועל כן את המאמר 'לְמַעַן יִיטַב לִי בַעֲבוּרֵךְ וְחָיְתָה נַפְשִׁי בִּגְלָלֵךְ' תרגם אונקלוס 'בְּדִיל דְּיִיטַב לִי בְּדִילִיךְ, וְתִתְקַיֵּם נַפְשִׁי בְּפִתְגָמָיְכִי'; ואת המאמר 'מִפְּנֵי לֹחֲצֵיהֶם וְדֹחֲקֵיהֶם' תרגם יונתן 'מִן קֳדָם דָּחֲקֵיהוֹן וּמְשַׁעְבְּדֵיהוֹן'.

[מרדכי ש.]

תודה!
ובקשר למה שכתבת

כאשר יבואו במאמר אחד שמות או פעלים נרדפים, המתרגם נוהג בהתאם ומתרגם כל אחד מהם בתרגום שונה

כך כתבתי בתחילה, ומחקתי זאת, מכיון שבד"כ כשזה כך, התרגום בוחר לומר את אותה המילה שבלשה"ק, (או בהטיה דומה), ולא פירוש שונה לגמרי.
כגון: 'אחוזת' - 'אחסנא'. 'נחלה' - 'אחסנא'. 'אחוזת נחלה' - 'אחודת אחסנתא'. (מתרגם 'אחוזת' 4 פעמים 'אחודת', ('אחדת' זה מלשון 'אחיזה': 'חיל אחז' 'יאחזמו רעד' 'ותתפשהו בבגדו'), 3 פעמים ליד 'נחלה', ופעם אחת 'והערים אשר תתנו מאחוזת בנ"י' במדבר לה ח.)
וכן 'הור ההר' - 'הור טורא', 'יי אלוקים' - 'יי אלוקים' (בד"כ מתרגם 'אלוקים' - 'יי', אא"כ זה ליד 'יי').
אם כי יש גם דוגמאות כאלו, כגון במדבר ג' ט' "נתונים נתונים המה לו" - "מסירין יהיבין אינון ליה", ועוד.
ובמקומות רבים כלל זה לא נוהג משום מה: ראה במדבר ח טז 'כי נתונים נתונים' - 'ארי מפרשא מפרשין', ושם כא ב 'אם נתון תתן' - 'ממסר תמסר' (ואכ"מ בביאור החילוק בין 'הפרשה' לקב"ה, ל'מסירה' לאדם). וכן שמות כג ו 'לא תטה משפט אביונך בריבו' - 'לָא תַצְלֵי דִין מִסְכֵּינָךְ בְּדִינֵהּ', ויקרא ב ח 'והקריבו אל הכהן והגישו אל המזבח' - 'וִיקַרְבִינָהּ לְוַת כַּהֲנָא וִיקַרְבִינָהּ לְמַדְבְּחָא', ושם ו ד 'ופשט את בגדיו ולבש בגדים אחרים' - 'לְבוּשׁוֹהִי וְיִלְבַּשׁ לְבוּשִׁין', ועוד.
ולעיתים כלל זה אינו תקף מכיון שאחד המילים הוא שם עצם והשני פועל (ואולי יתכן לומר כך גם בשמות כג ו הנ"ל).
ומכל מקום, הנ"ל (ועוד קצת) הם דברים שנתקלתי בהם במשך הזמן, אולם עדיין לא ראיתי כלל מסודר בזה, ואודה להבהרות נוספות.