מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

תרגום המילים 'חמדה' ו'תאוה'

ביאורים ועיונים, חדושים ובירורים, בתורה בנביאים בכתובים ובתרגומים, ובמפרשיהם, ראשונים ואחרונים, ויבינו במקרא.
מרדכי ש.
הודעות: 101
הצטרף: א' נובמבר 19, 2017 10:50 pm

תרגום המילים 'חמדה' ו'תאוה'

הודעהעל ידי מרדכי ש. » ב' יולי 30, 2018 1:49 pm

"ולא תחמוד אשת רעך ולא תתאוה בית רעך" (דברים ה יח).
ובתרגום אונקלוס "וְלָא תַחְמֵד אִתַּת חַבְרָךְ וְלָא תֵרוֹג בֵּית חַבְרָךְ".

לגבי תרגום מילת 'תחמוד' 'חמדה':
יש לציין שאת המילה 'נחמד', תרגם אונקלוס (בבראשית ב ט, וג ז) 'מרגג'.
ויש להעיר דמאידך את 'לא תחמוד' מתרגם תמיד ככתבו 'לא תחמד': כ"כ אצלנו (דברים ה יח 'לא תחמוד... ולא תתאוה') ושמות כ יד ('לא תחמוד... לא תחמוד'), ודברים ז כה ('לא תחמוד').
ואף שיש לומר פה (דברים ה יח) ששינה רק מפני סמיכות המילים השונות, (ששינה ותרגם 'תחמוד' ככתבו כיון שכתוב אצל 'חמדה' גם 'תאוה', ולכן הוצרך לשנות ולתרגם את 'חמדה' ככתבו כדרכו תמיד בכגון זאת), עדיין יקשה משמות כ יד דאיתא "לא תחמוד בית רעך, לא תחמוד אשת רעך", דהיינו פעמיים 'לא תחמוד' ולא כתוב בשני 'לא תתאוה', ובכ"ז תרגם שם את שתי המילים 'לא תחמד'. וכן לקמן ז כה 'לֹא תַחְמֹד כֶּסֶף וְזָהָב עֲלֵיהֶם וְלָקַחְתָּ לָךְ' תרגם 'לָא תַחְמֵד כַּסְפָּא וְדַהֲבָא דִי עֲלֵיהוֹן'.

ולגבי תרגום מילת 'תאוה':
זה לשון רש"י "לא תתאוה: 'לא תירוג' אף הוא לשון חמדה, כמו נחמד למראה (בראשית ב ט) דמתרגמינן דמרגג למחזי".
וברמב"ן ויקרא כג מ כתב לגבי לשון 'אתרוג' "...כי פירוש 'אתרוג' - 'חמדה' כדמתרגמינן 'נחמד למראה' - 'דמרגג למיחזי', 'לא תחמוד' - 'לא תרוג'".
(ויש להעיר על לשון רמב"ן, שבאונקלוס אין תרגום 'לא תרוג' על המילים 'לא תחמוד', אלא מתרגם 'תרוג'/'רגג' רק על 'נחמד' או 'תאוה'. ואולי היתה לו לרמב"ן גרסא אחרת בתרגום).

ויש להעיר: שכאן תרגם 'תתאוה' - 'תירוג', ו'תחמוד' - 'תחמד'.
ובבראשית ג ו תרגם 'וְכִי תַאֲוָה הוּא לָעֵינַיִם וְנֶחְמָד הָעֵץ לְהַשְׂכִּיל' - 'וַאֲרֵי אַסֵּי הוּא לְעַיְנִין וּמְרַגֵּג אִילָנָא לְאִסְתַּכָּלָא בֵהּ'. דהיינו שתרגם 'תאוה' - 'אסי', ו'נחמד' - 'מרגג'.
ובבראשית ב ט תרגם 'וַיַּצְמַח יי אֱלֹהִים מִן הָאֲדָמָה כָּל עֵץ נֶחְמָד לְמַרְאֶה' - 'וְאַצְמַח יְיָ אֱלֹהִים מִן אַרְעָא כָּל אִילַן דִּמְרַגֵּג לְמֶחֱזֵי'.
ובדברים יב טו וכ, ויד כו, תרגם 'תְאַוֶה נפשך' מלשון 'רצון' ('רעוא'), וכן שם 'אַוַת נפשך'.

ואולי יש לחלק בין 'נחמד' כמצב (שמתרגם 'מרגג') לבין 'תחמוד' כפועַל (שמתרגם 'תחמד'),
ובין 'תַאַוָה' כמצב ('אסי'. ויתכן ששם זה יוצא דופן ועפ"י הענין, ומשום דלא שייך 'תאוה' על עיניים) לבין 'תתאוה' כפעולה כלפי חפץ ('תירוג') ולבין 'תְאַוֶה' כפעולה כלפי עצמו ('תאוה נפשך' 'אות נפשך', ומתרגם 'רעוא').

חזור אל “מקרא ותרגום”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 133 אורחים