שמות מקומות כפולים ודומים במקרא

[קו ירוק]

גלגל, גלילות, גליל
שורשו: תחום ארץ - הסובב כגלגל. (אלא שלא ברור לי מדוע היו ערים ששמם כך).

גלגל
1. עיר בקצה מזרח תחום יריחו (יהו' ד יט). שם שכן המשכן כל י"ד שנה של כיבוש וחילוק. וכל השנים הוא נשאר מקום חשוב בעבור ששרתה בו שכינה, ולכן נאספו ישראל בו כמה פעמים.
2. עיר או מקום מסוים, על גבול יהודה ובנימין (שם, טו ז). (מעל אה"ת מישור אדומים - הוא 'עמק עכור') ונקראת גם גלילות (ראה להלן).
3. גלגל הנזכרת ע"ש של א' מל"א מלכי כנען (יהו' יב כג); 'מלך דור לנפת דור אחד, מלך גוים לגלגל אחד'.
ולכאו' פירוש הפסוק הוא שהמלך מלך על 'גוים' - כמה אומות מעמי כנען, 'לגלגל' - הוא נפה/אזור, וכרישא דקרא 'מלך דור לנפת דור אחד' וא"כ א"ז שם עיר מסוימת. אמנם באונומסטיקון לאיבסביוס (תרגום מלמד, ערך גלגל, 321) מציין שהיא גלגולית שליד אנטיפטריס, היא ג'לג'וליא של היום (על כביש 6 ממזרח לכפר סבא). א"א לאשר זאת בבטחה, כי יתכן שזו פרשנות, ולא היתה עיר גלגל, ומ"מ הרי המלך שכן במדינה (=עיר מלוכה) כלשהיא, וא"כ יתכן שזו ג'לג'וליא - אין סתירה לזיהוי זה, אך לא מוכרע בוודאות.

איבסביוס (סוף ערך גלגל, 311) מציין שיש 'גלגל' נוספת בהר בנימין סביבות בית אל, וכנראה מתוך הפסוק בנחמיה (יב כח,כט); 'ויאספו בני המשררים ומן הככר סביבות ירושלם ומן חצרי נטפתי. ומבית הגלגל ומשדות גבע ועזמות כי חצרים בנו להם המשררים סביבות ירושלם'. ג'בע שוכנת עד היום על גדתו הצפונית של נחל מכמש (שם כנראה ה'צוק' שאליו שלחו את השעיר), ועזמות היא כנראה ח'יזמא. וא"כ ההגיון הוא שגם בית הגלגל שם באזור.
אמנם אילו זה היה נכון, זהו המקום היחיד שבו יופיע 'גלגל' בהר, וזה תמוה. ונראה יותר שזו גלגל שליד יריחו (או זו שליד מעלה אדומים).
והמדקדק בפסוקים הללו בנחמי' יראה שהם מתארים את כל המקומות הפרזים סביבות ירושלים: מן הככר - מסתבר שהיא ככר הירדן. וא"כ גלגל, אף היא בערבות יריחו. אלא שאני מסתפק שבפסוק בנחמיה נזכרה לפני גלגל 'חצרֵי נטֹפתי', שהיא כנראה בהר בנימין (ראה: עזרא כ כב; שמו"ב כב כט,כח. ואולי זה שם משפחה ולא שם עיר), ולאחריה נזכרו גבע ועזמות.
איבסביוס שיער כאמור שישנה 'גלגל' בהר בנימין והוא מזהה אותה עם גלגלא בסביבת בית אל, כיום נקראת ג'ילגי'ליא (14 צפונית לרמאללה, ו-7 ק"מ ממרח לעמק שילה, על כביש מקומי 4665). אך עקב המרחק הגדול מג'בע ועזמות, להיותה בהר אפרים, נראה לי שהשערה זו נדחית בוודאות. מה גם שלא ברור שפחוות נחמיה הצפינה עד שם בשיבת ציון.


גלילות
1. גלילות, היא גלגל שליד מעלה אדומים (יהו' יח יז).
2. גלילות הירדן (שם, כב י). שם בנו ב"ג וב"ר 'מזבח גדול למראה'. אפשר שזו גלגל בה חנה המשכן, אך יותר נראה שהפסוק לא מציין היכן בדיוק בנאוהו, אלא בגלילות הירדן - סביבות הירדן.
3. גלילות הפלשתים (יהושע יג ב; יואל ד ד). הכוונה לתחום ארץ פלשת.


גליל
תחום הארץ שמצפון לעמק הגדול (הוא עמק יזראל ועמק בית שאן). כך הוא נקרא גם בפי חז"ל ארץ הגליל (רק היא כוללת גם את העמק).
יהושע כ ז; שם כא לב; דבהי"א ו סא.

[זאב ערבות]

בנחמיה יב כט נזכר בית הגלגל, מקום ליד ירושלים ויש הסוברים שזו הגלגל אשר נוכח למעלה אדומים (יהושע טו ז), או גלילות ביהושע יח יז.

[זאב ערבות]

בית אל
1. בית אל המפורסמת הנזכרת פעמים רבות במקרא, עיר בגבול שבט בנימין ואפרים, נקראת לראשונה לוז (בראשית כח יט ועוד, ויש לוז אחרת בצפון הנזכרת בשופטים א כו) ויעקב שינה את שמה לבית אל. בענין אם בית אל ולוז היו עיר אחת או שתי ערים שונות יש פלפולים רבים.
2. עיר בנחלת שמעון הנזכרת פעם אחת בלבד במקרא בש"א ל כז. יש הסוברים שהיא העיר בתול הנזכרת ביהושע יט ד, ויש הסוברים שהיא העיר בתואל הנזכרת ביהושע טו ל.

[קו ירוק]

בנחמיה יב כט נזכר בית הגלגל, מקום ליד ירושלים ויש הסוברים שזו הגלגל אשר נוכח למעלה אדומים (יהושע טו ז), או גלילות ביהושע יח יז.

התייחסתי פה: viewtopic.php?f=46&t=41638&p=484569#p484450 גם לזה.

בית אל אכן נושא רחב מאוד. פשטות יונתן בן עוזיאל (יהו' טז ב) שיש בית אל לוזה, ויש בית אל. וצ"ע.

[זאב ערבות]

בעלה
1. שם אחר לקרית יערים. עיר בנחלת יהודה בגבול בנימין (יהושע טו ט), נקראת אף קרית בעל (יהושע טו ס) וכן בעלי יהודה (ש"ב ו ב). במקום זה הושם הארון שהושב משדה פלשתים עד שדוד העלה אותו אל בית עובד אדום הגתי.
2. עיר בנגב נחלת יהודה (יהושע טו כט). נקראת גם בלה (יהושע יט ג), וכן בלהה (דה"א ד כט).

בעלות
1. עיר בנגב נחלת יהודה (יהושע טו כד).
2. אחת מערי הנציבויות של שלמה בצפון (מ"א ד טז).

בנחלת דן יש עיר בשם בעלת (יהושע יט מד, מ"א ט יח).

[זאב ערבות]

בצרה
1. עיר הבירה של אדום שמלכה יובב בן זרח (ברא' לו לא, לג). נזכרת בנבואות עמוס, ישע' וירמ'.זו העיר אותה מזכירים בזמירות "וטבח לו בבצרה".
2. עיר במואב, היא בצר בנחלת ראובן (ירמ' מח כד).

[איש-אחד]

זכורני שראיתי משהו על שיש כמה "גבע".
זו שבבנימין ויש עוד אחת הנזכרת ב"חרסי שומרון" בין ערי מנשה, ואפשר שאליה (או לגבע אחרת) כוונת הפסוק "מגבע ועד באר שבע" (מלכים ב' כג, ח), שכן גבע לא היתה העיר הצפונית בממלכת יהודה בין ערי בנימין, והלא יאשיהו שם החריב המזבח בבית-אל (הצפונית יותר מגבע בנימין) שלכאורה היתה בשטחו אז.

[קו ירוק]

בצרה
1. עיר הבירה של אדום שמלכה יובב בן זרח (ברא' לו לא, לג). נזכרת בנבואות עמוס, ישע' וירמ'.זו העיר אותה מזכירים בזמירות "וטבח לו בבצרה".
2. עיר במואב, היא בצר בנחלת ראובן (ירמ' מח כד).

'בצר' עיר המקלט בארץ המישור לראובני - איננה 'בצרה'. ו'בצרה' בירמיה מח, היא היא בצרה הנזכרת בכל נבואת הזעם על מואב, זו היא שניבא עליה ישעי' ‎(לד ו) 'וזבח לה' בבצרה', וזוהי שניבא עליה ירמי' (מח כד) 'על קריות ועל בצרה'.
ואיננה בירת אדום אלא עיר מערי מואב, ולפי שהעמידה מלך אדום עתידה ללקות עמהם. רש"י פר' סו"פ וישלח (ברא' לו לג).

והיות והיא יושבת בהרי אדום ושמה עליה עד היום, בהכרח צדקו דברי הגר"א (באד"א פר' חקת) שמואב נחלה גם בהרי אדום ממזרח לנחלת אדום, ובצרה מערי מואב וחודרת לנחלת אדום (כיום בוסיירה).

בצר
עיר בנחלת ראובן, 'בארץ המישור' המואבית (רמת מואב) שטיהר סיחון. אחת משלושת ערי המקלט שהבדיל משה בעבר הירדן. היתה בקו הרוחב כנגד חברון (מכות ט:)

בצרה
עיר מואבית בהרי אדום.

ושני אלו לאפוקי מבוצרה/בוסטרה של ימי חז"ל, הנמצאת בחורן, שטעו בה אמוראים (ע"ז נח:) בינה לבן בצר. כיום עיירה בשמה הזה: בוס'רה. ממזרח לאדרעי/דרעא.

[קו ירוק]

זכורני שראיתי משהו על שיש כמה "גבע".
זו שבבנימין ויש עוד אחת הנזכרת ב"חרסי שומרון" בין ערי מנשה, ואפשר שאליה (או לגבע אחרת) כוונת הפסוק "מגבע ועד באר שבע" (מלכים ב' כג, ח), שכן גבע לא היתה העיר הצפונית בממלכת יהודה בין ערי בנימין, והלא יאשיהו שם החריב המזבח בבית-אל (הצפונית יותר מגבע בנימין) שלכאורה היתה בשטחו אז.

גבעה
'גבעה' בנחלת הר יהודה (יהושע טו נז).

גבעה/גבעת שאול
'גבעה' שבנחלת בנימין (שופ' ט יד,יז). היא 'גבעת שאול' (שמו"א יא ד; שם טו לד; שם י כט). נקראת גם 'גבע בנימין' (מלכ"א טו כב). ואולי מכונה גם 'גבע' (שופ' כ לג).

גבע/גבעת בנימין
'גבע' בנחלת בנימין (יהו' יח כד). נקראת גם 'גבעת בנימין' (מלכ"א טו כב). ונקראת פעם אחת 'גבעה' (שמו"א יד ב). והיתה עיר לוים (יהו' כא יז).

גבעון
מערי בנימין (יהו' יח כה). בה שכן המשכן (מלכ"א ג ה). והיתה עיר לוים (יהו' כא יז). ולפנים היתה של הגבעונים שהתגיירו (משמעות יהו' ט יז).

גבעת אמה
שם מקום באזור מדבר גבעון שבבנימין (שמו"א ב ב כד).

גבעת
'גבעת' (יהושע יח כח). וביהושע שם כתי' 'גבעת קרית יערים'. ורש"י והגר"א נחלקו אם היו 'גבעת' ו'קרית יערים' שני ערים, או עיר אחת שהיא הגבעה בה שכן הארון בקרית יערים (שמו"א ז א), בצלע גבולות נחלות יהודה בנימין ודן. (לכ"א מן השיטות יש נימוקים טובים).

* * *
נימוקים. וסליחה על אי האחידות. זה מרשימת מסמך טקסט שלי, לזיכרון.

הנידון הוא האם גבע וגבעה שבבנימין הם אחת או שניים. (דומה להם היא גבעון - אך בודאי היא עיר נפרדת ששם חנה המשכן). גבע לא יפול בה הספק, שוכנת כנגד מכמש (=מכמס בעזרא ונחמיה).
התבואות הארץ והורביץ טוענים שהם אחת. וגבעת שאול היא גבעת קרית יערים כדכתי' 'מבית אבינדב אשר בגבעה', ואף שקרית יערים ליהודה, היא על גבול בנימין והיה גם לבנימין בה חלק בגבעה (ולכן הארון היה שם), ע"ש.
יש גם מחלוקת האם בפסוק 'וצלע האלף והיבוסי גו' גבעת קרית' האם הם שלשה או חמשה; לרש"י חמשה נמנים בפסוק ולהגר"א שלושה נמנו בפסוק, וגבעת קרית היא אחת.
ולדבריו יתכן לבאר לכאו' ש'קרית' היא קרית יערים/קרית ערים, הנזכרת אצל שבי הגולה לבנימין - בעזרא ובנחמיה. וא"כ ישנה גבעת קרית יערים שהיא לבני בנימין ושם היה הארון בבית אבינדב אשר בגבעה.
אמנם מהפסוקים מוכח שגבעה אשר לבנימין איננה גבעת קרית יערים, בין אם מנין הערים בפסוק מתפרש כרש"י או כהגר"א, כי מצאנו שגבע וגבעון הינם ערי כהנים בבנימין. וא"כ 'גבעה' אשר לבנימין איננה גבע, והשאלה אם היא גבעת קרית יערים או גבעה אחרת.
במלחמת פילגש בגבעה, מצאנו שהמלחמה היתה על ה'גבעה' ועל ציר בית אל - גבעה, וא"כ ע"כ איננה גבעת קרית יערים הרחוקה הרבה מהמלחמה - למערב דרום, ואילו נאמר כי גבעה היא גבע, הרי שהיתה עיר כהנים ואינה של בני בנימין. ולא יתכן שעליה יילחמו, ובפירוש כתוב על גבעה שאנשי המקום בני ימיני (שופ' יט טז) וא"כ איננה גבע. אלא שבפסוקי המלחמה נזכר על גבעה זו פעמיים השם גבע: בשופטים (כ י) היא מכונה 'גבע בנימין'. ושם (לג) היא מכונה 'ממערב גבע', וא"כ אולי באמת זו גבע שמול מכמש, רק מכונה גם גבעה (ואף שרוב הפעמים היא קרויה גבעה, אבל אפשר דהיא היא, וגבע מכונה גם גבעה).
מנגד, מצאנו בשני פסוקים שגבעה איננה על הציר שבו עמדה גבע הידועה עד היום. במעשה פילגש בגבעה נאמר (שם, יט יג) שכשהעריב עליהם היום וחיפשו מקום הכי קרוב ללון לפני שיחשיך, נאמר 'ולַנּו בגבעה או ברמה' ולבסוף באה להם השמש בגבעה, כלומר שקעה להם לפני שהספיקו להגיע לרמה, והנה גבע נוטה למזרח כ-3 ק"מ מרמה השוכנת על דרך ההר ממש, ואילו מהפסוק בפשיטות נראה שגם 'גבעה' על דרך ההר, ובכלל מדוע שילכו רחוק לגבע הנוטה מדרך ההר אם יכולים ללכת לרמה הנמצאת לפניה (גבע אל אותו קו רוחב של רמה רק נוטה על המזרח מהדרך כ-3 ק"מ), שהרי כוונתם להזדרדז ללכת להר אפרים הצפוני לרמה. ומוכרח ש'גבעה' היתה דרומית לרמה על דרך ההר, ועכ"פ ודאי שאיננה גבע.
ראיתי בהורביץ שר"ל שהיות וגר בירכתי אפרים יתכן שהלך דרך גבע אל ירכתיים המזרחיים של אפרים, אלא שהפסוק מכחישו.. הוא מספר שהולך לבית האלוקים ויונתן ורש"י פירשו שהולך לשילה, הנמצאת על דרך ההר לצפון רמה, ומה פתאום יסטה מהדרך לגבעה, שיגיע עד רמה וילון שם, ע"כ גבעה קודמת לרמה על אם הדרך.
וזה מתאים עם מש"כ יוספוס בקדמוניות, שהיא 20 סטדיות מי-ם וזה מתאים עם תל אל פול.
עוד פסוק יש בישעי' י' שכאן רואים שעל הסדר רמה ואח"כ גבעה, ואילו גבע הרי היא מול מכמש וצריכה להימנות קודם.
ואמנם נבוכנדנצר לא הלך על ציר דרך ההר עצמו כי הוא הלך לכבוש הערים עי/עית, מכמש וגבע, אבל על ציר הכיבוש נסו רמה וגבעה, והוא הגיע עד נוב שממנה רואים את ירושלים - אולי צופים/הר הצופים.
וכאמור, גם ציר מלחמת פילגש בגבעה מורה שגבעה היא תל אל פול ולא גבע, שהרי כתי' (שופ' כ לא) שהחלו להכות שוב את ישראל במסילות אשר אחת עולה בית אל והאחת גבעתה. וזוהי דרך ההר, והם היו במישור בעל תמר כנראה קלנדיה בחצי הדרך בין בית אל ובין גבעה. (ויונתן ורש"י לא מובן וצ"ע. וראה מלבי"ם שלא חש להם).
גבעה מכונה גם הגבעתה (במעשה פילגש) ורחוק שגבע תכונה גבעתה, אפילו אם היינו מניחים שהיא מכונה גבעה.
אמנם גם גבע מכונה גבעת בנימין (שמו"א יג ב, שם טו, יד טז), וע"כ היא גבע ששם היכה יונתן את נציב פלשתים - בפסוק הבא אחריו, וזה מתאים להמשך שם יג טז. א"כ גבע נקראת גם גבעת בנימין לעיתים, וגם נקראת שם גם 'גבעה' (שם, יד ב), אבל באופן כללי, גבע נשמרת כגבע, וגבעה סתם נשמרת כגבעה.

[זאב ערבות]

בצרה
1. עיר הבירה של אדום שמלכה יובב בן זרח (ברא' לו לא, לג). נזכרת בנבואות עמוס, ישע' וירמ'.זו העיר אותה מזכירים בזמירות "וטבח לו בבצרה".
2. עיר במואב, היא בצר בנחלת ראובן (ירמ' מח כד).

'בצר' עיר המקלט בארץ המישור לראובני - איננה 'בצרה'. ו'בצרה' בירמיה מח, היא היא בצרה הנזכרת בכל נבואת הזעם על מואב, זו היא שניבא עליה ישעי' ‎(לד ו) 'וזבח לה' בבצרה', וזוהי שניבא עליה ירמי' (מח כד) 'על קריות ועל בצרה'.
ואיננה בירת אדום אלא עיר מערי מואב, ולפי שהעמידה מלך אדום עתידה ללקות עמהם. רש"י פר' סו"פ וישלח (ברא' לו לג).

והיות והיא יושבת בהרי אדום ושמה עליה עד היום, בהכרח צדקו דברי הגר"א (באד"א פר' חקת) שמואב נחלה גם בהרי אדום ממזרח לנחלת אדום, ובצרה מערי מואב וחודרת לנחלת אדום (כיום בוסיירה).

בצר
עיר בנחלת ראובן, 'בארץ המישור' המואבית (רמת מואב), אחת משלושת ערי המקלט שהבדיל משה בעבר הירדן, והיתה בקו הרוחב כנגד חברון (מכות ט:)

בצרה
עיר מואבית בהרי אדום.

ושני אלו לאפוקי מבוצרה/בוסטרה של ימי חז"ל, הנמצאת בחורן, שטעו בה אמוראים (ע"ז נח:) בינה לבן בצר. כיום עיירה בשמה הזה: בוס'רה. ממזרח לאדרעי/דרעא.

אכן נראה שיש חוסר בהירות בקשר ליחס בין בצר לבצרה, ובין בצרה לבצרה. וצודק הרב קו ירוק שבצר (נזכרת בדברים ד מג, יהושע כ ח, דה"א ו סג) אינה בצרה שבמואב (הנזכרת בירמי' מח כד) כמובא במכות יב ע"א: שאינה קולטת אלא בצר והוא גולה לבצרה טועה!
ואכן כך מובא ברש"י לישע' סג א: אמרו רבותינו (מכות יב. עיי"ש ד"ה שרו) שתי טעויות עתיד שר של רומי (ס"א שעיר) לטעות, כסבור הוא שבצרה היא בצר במדבר שהיתה עיר מקלט... ועוד יש מ"א (ב"ר פג ג) על שהספיקה בצרה מלך לאדום (ס"א לשעיר)... ובצרה ממואב היא, כענין שנאמר (ירמ' מח כד) ועל קריות ועל בצרה. וכן כותב (ברא' לו לג, ירמי' מט יג): בצרה מערי מואב היא, שנאמר (ירמ' מח כד) ועל קריות ועל בצרה... [ברא' לו לג, עיי"ש, ירמ' מט יג]. וכן כותב רש"י בעמוס א יב: ארמנות בצרה - בין מואב ובין אדום היא, ומארץ מואב ונמשכה אחר אדום, והיא העמידה לו מלך במות המלך הראשון, שנאמר (ברא' לו לג) יובב בן זרח מבצרה., וכן בשבת כט ע"ב ד"ה דבצרה מפרש: בצרה - שם מקום, כדכתיב (ישע' לד ו) כי זבח לה' בבצרה. אך מפירוש האבן עזרא והרד"ק בישע' סג א נראה לכאורה שסוברים שיש בצרה שבאדום וכך אכן סוברים כל החוקרים (האבן עזרא כותב זאת בפירוש בישע' לד ו). אך מסקנת הדברים היא שלדעת רש"י יש רק בצרה אחת והיא במואב.

[קו ירוק]

פירוש רש"י עדיף, אחרי שמביא חז"ל שבצרה ממואב והעמידה מלך לאדום. שהרי לומר שישנה בצרה מואבית ובצרה אדומית, כשכל הידיעה שלנו על בצרה אדומית תהיה רק מנבואות הזעם עליה - זה דחוק.
מה גם שלא מפורש ברד"ק ובאב"א שבצרה מאדום, אלא שפירשו שנבואה זו על אדום היא. וזה לא סתירה לכך שבצרה עצמה מערי מואב ותלקה עם אדום, כי העמידה מלך לאדום (ובלא זה מלכות אדום היתה נכלית. מפרשים).
ו'דעת החוקרים' גם כאשר הם חותרים לאמת, תרומתם מסתכמת בלתת השערות וכיווני חשיבה (על דרך חכמה בגוים תאמין). את המסקנות נותנים תלמידי החכמים שעוסקים בנושא ובוחנים את הדברים.

[זאב ערבות]

גבעה, גבעת, גבעות
1. עיר בנחלת בנימין ורשי בשופטים יט יב מפרש שזו גבעת בנימין, ונקראת ג"כ גבע בנימין (שופטים כ י, בדה"א יא לא נקראת גבעת בני בנימין וכן הגבעה אשר לבנימין בשופטים יט יד, כ ד) שם ארע מעשה פילגש בגבעה. כעבור זמן נהייתה לעיר ממלכתו של שאול ונקראת על שמו גבעת שאול (ש"א יא ד, טו כד, ש"ב כא ו, ישע' י כט).
2. עיר בנחלת יהודה (יהושע טו נז, שופטים יט יב, בדה"א ב נה המיוחס לרש"י מזכיר אותה כשם מקום). בדה"ב יג ב נזכרת כמקום מולדת מיכיהו, אמו של אביה בן רחבעם מלך יהודה. נקראת ג"כ גבעת האלהים ורש"י בש"א י ה מפרש שהיא גבעת קרית יערים הנזכרת ביהושע יח כח (שם רש"י מפרש - עיר) שבה עמד בית אבינדב.
3. בצפניה א יא מפרש רש"י מהגבעות - זו ציפורי שיושבת בראשי ההרים כצפור.

יש מספר מקומות הנקראים גבעת בסמיכות:
1. גבעת המורה בעמק (יזרעאל), בשופטים ז א רש"י מפרש:(ת"י) דמסתכיא למישרא. המורה לשון הוראה וראיה, כמו (משלי ו יג, עיי"ש) מורה באצבעותיו שמשם צופים וחוזים בעמק.
2. גבעת העֲרָלוֹת (מקום בקרבת הגלגל). ביהושע ה ג רש"י מפרש ע"ש המאורע נקרת, שנעשה (במ"ג: שעשאו) כמין גבעה.
3. גבעת פנחס. ביהושע כד לג רש"י מפרש: מהיכן היה לו לפנחס חלק בארץ? (אלא) שירש מאשתו (כמובא בב"ב קיא: ד"ה בגבעת, קיג ע"א ד"ה נחלה).
4. גבעת אמה נזכרת בש"ב ב כד.
5. גבעת גרב נזכרת בירמ' לא לח.
גבעת החכילה - מקום ליד מדבר זיף בה הסתתר דוד בברחו משאול. נזכרת בש"א כג יט, כו א, ג, תהלים ד ג.

גבעתי (דה"א יב ג) הוא אדם המתיחס על גבעה, כלומר איש גבעה.

[לייטנר]

עוד פסוק יש בישעי' י' שכאן רואים שעל הסדר רמה ואח"כ גבעה, ואילו גבע הרי היא מול מכמש וצריכה להימנות קודם.
ואמנם נבוכנדנצר לא הלך על ציר דרך ההר עצמו כי הוא הלך לכבוש הערים עי/עית, מכמש וגבע, אבל על ציר הכיבוש נסו רמה וגבעה, והוא הגיע עד נוב שממנה רואים את ירושלים - אולי צופים/הר הצופים.

מהפסוק שם לא ניתן לצייר ציר הליכה, וכמובן שמדובר על צבא ענק המתפרש על כל השטח וכובש בדרכו את כל היישובים המפוזרים מצפון לירושלים.

[קו ירוק]

ואעפ"כ הפסוק מתאר לפי הסדר, גבע, רמה, גבעת שאול, ענתות, נוב שכנגד ירושלים. (שאר הערים; בת גלים, ליש, גבים, מדמנה (בבנימין), אינם מוכרים).

[לייטנר]

לפי איזה סדר?!

אגב, מיקום גלים אינו ידוע, אבל היא מוכרת לנו כמקום מגוריו של פלטי בן ליש, שכמובן היה משבט בנימין (כמו שאר המקומות המוזכרים שכולם בנחלת בנימין).

[קו ירוק]

מצפון לדרום, כדכתי' 'מצפון תפתח הרעה'.
ורשום אצלי מי שהציע, ש'עית' היא העי, ו'מעברה' היא המעוק שבין מכמש הצפונית (שלידה 'מגרון' שמו"א יד ב) - לבין גבע הדרומית לה (הוא 'מעבר מכמש' שמו"א יג כג). וגם זה מתאים על הסדר של הפסוק מצפון לדרום.

בת גלים/גלים, הורוביץ, עמ' 177 הציע שאולי זו קלנדיא, בחילוף ק' בג'. (והיא צפונית לענתות, אך גם צפונית לתל אל פול. אלא שזו השערה בעלמא).

ישובי ציר ההר בבנימין.png (1.86 MiB) נצפה 9742 פעמים

[לייטנר]

ושוב חזרנו לכך שלא מדובר על קו, אלא על יישובים מפוזרים באזור שלם.
הסטייה מערבה או מזרחה בדילוג מיישוב ליישוב לעיתים גדולה מהאמירה שמדובר ברשימה מצפון לדרום.

לגבי זיהוי העי וגבע, ראה 'בא על עית' במחקרי יהודה ושומרון תשנ"ב, ו'הצעת זיהוי חדשה לעיר הישראלית בעין סמיה' במחקרי יהודה ושומרון תשנ"ג.

[קו ירוק]

הישובים לא מפוזרים ללא סדר, אלא שוכנים על ענפי דרכים המתפצלים מדרך ההר בלבד, אחת הנה ואחת הנה, וחלקם על ציר ההר כמעט.

את בעיית העי אני מכיר. לא נוח לי בהשערות החדשות ולא בתפיסה שהכרונלוגיה מציבה את העי כחורבן קדום. גם אם שמואל קליין חשש ממנה, וגם אם אליצור מצדד בדעתו.
גבע (ג'בע); מי יכול לפקפק בה?!

[לייטנר]

לא אצליח לשכנע אותך, אז אסתפק בכך שאכן מדובר במעבר מצפון לדרום, אך לא של אדם בודד, אלא של יחידות צבאיות בסדר גודל של "שטיפת שטח", וברור שלא כולם יישארו על ציר גב ההר.

[קו ירוק]

זה חורג מן האשכול, אך בקצרה.
לו יהי שזה צבא ש'שטף שטח', גם כך ראשון ראשון קודם. הגדוד הראשון נשלח למקום הראשון (וכמו"כ להסתעפות הראשונה).
אבל גם בלא להכנס להשערות מיותרות בפן זה; תיאור המקרא של סדר הישובים לא צריך להתייחס לצבא ששוטף את בנימין, אלא לתיאור חורבן ישובים, והם מתוארים כסדרם.

[זאב ערבות]

גְּדֹר, גדור
1. עיר בנחלת יהודה. נזכרת ביהושע טו נח. בדה"א ד ד נאמר שפנואל מבני חור בכור אפרתה הוא אבי גדר ונראה שהכוונה לגדור כאן. בדה"א ד יח מובא שירד הוא אבי גדור.
2. עיר הנזכרת בדה"א יב ח. ממנה באו יועאלה וזבדיה מגבורי שאול אל דוד לצקלג.
3. גְּדֹר - נקראת מבוא גדר בדה"א ד לט, מקום אליו הלכו בני שמעון לבקש מרעה לצאנם. צריך עיון אם הוא מקום נפרד מגְּדֹר, גדור או גֶּדֶר.

גֶּדֶר
גֶּדֶר - עיר בנגב, אחת מערי ל"א המלכים אשר הכה יהושע (יהושע יב יג).

גְּדֵרָה
1. מקום בנחלת יהודה (דה"א ד כג).
2. עיר בנחלת מטה יהודה (יהושע טו לו).

גדרות, גדרתים
ביהושע טו מא (וכן דה"ב כח יח) נזכרת העיר גדרות במטה יהודה, וביהושע טו לו נזכרת גדרתים - עיר בנחלת יהודה ויש הסוברים שזו אותה עיר.

[זאב ערבות]

רמה, רמת (הועבר מתחילת האשכול)
1. ראמות: יש שני ערים בשם זה, הראשונה נמצאת בנחלת יששכר (דה"א ו נח - עיין 5. לקמן). השניה היא ראמות הנקראת ראמות בגלעד (בשונה מרמות גלעד), עיר מקלט ללויים הנזכרת בדברים ד מג, יהושע כ ח ודה"א ו סה, ופעם אחת רמת (חסר ו"ו) בגלעד ביהושע כא לו.

2. ראמת נגב - היא עיר בנחלת שמעון ומופיעה פעם אחת באיות זה ביהושע יט ח, וכן בשם רמות נגב הנזכרת בש"א ל כז.

3. רמה (או הרמה): בשם זה יש ה' מקומות
א) עיר בערי בנימין הנזכרת 16 פעמים כגון יהושע יח כה, שופטים ד ה ועוד. היא העיר רמה החשובה מבינהם.
ב) עיר בנחלת אשר, נזכרת ביהושע יט כט בלבד.
ג) עיר בנחלת נפתלי, נזכרת ביהושע יט לו בלבד.
ד) עיר בהר אפרים, נזכרת 13 פעם כגון שופטים ד ה ועוד. נזכרת פעם אחת בשם רמתים צופים (או רק רמתים וצופים נסמך) בש"א א א. עירם של אלקנה ושמואל הנביא. יש
המכנים אותה "הרמתה".
ה) רמה - קיצור של רמות גלעד, עיר בגלעד נזכרת בשם זה פעמיים במ"ב ח כט, דה"ב כב ו.

4. רמות גלעד (או רמת גלעד) - עיר מקלט בנחלת גד בעבר הירדן. נזכרת במקרא 20 פעם. יש הסוברים שרמות בגלעד ורמות גלעד הם היינו הך.

5. רמת (פעמיים סגול) - עיר בנחלת יששכר (יהושע יט כא). נקראת גם ירמות (יהושע כא כט), וכן ראמות (דה"א ו נח - עיין 1. לעיל).

6. רמת המצפה - עיר בנחלת מטה גד (יהושע יג כו)

7. רמת נגב - היא ראמת נגב (לעיל 2.).

8. רמתים (או רמתים צופים) - עיין 3 ג לעיל.

רמתי (דה"א כז כז) הוא תושב רמה.

[עזריאל ברגר]

תמנת/תמנתה - viewtopic.php?t=11909
עלמון דבלתימה/דבלתים - viewtopic.php?t=18902

[זאב ערבות]

במקרא נזכרת מספר פעמים נב עיר הכהנים בנחלת בנימין והיא אחת מהערים ששרתה בהן השכינה כמובא בזבחים קיח ע"ב. היא נזכרת אף ביהושע י לב ובנחמיה יא לב
אך בש"ב כא טז נאמר: וישבי (הכתיב וישבו) בנב אשר בילידי הרפה... הרד"ק מפרש שכך היה שמו: "ישבי בנב"! ובמ"ג הכתר נוסף כאן בפסוק יח ברש"י שהיה מילדי הרפה.
ואכן בקונקורדנציה מונה רק נב אחת ולעומת זאת בספר שמואל מבואר ע"י מ"צ סגל מובא שכנראה צריך לגרוס כאן ישבי בגב כפי שמובא לקמן בפסוקים יח יט. האם יש איזה סימוכין להשערה זו או שזו סברה משכילית?
(יש גם נב הנזכרת בירושלמי דמאי א א בעבר המזרחי של הירדן).

[קו ירוק]

אין ספק שהוא מטיל מום בקדשים.
אין גירסא כזו בשום מקום בגב תחת בנב. לא בכתר ארם צובה שלפנינו, ולא בכל מקום אחר.
ורק פזיזותו וקלות ראשו הביאוהו לכך, עפ"ל.

ולא זו בלבד שרד"ק מפרש ששמו ישבי בנב, אלא שבמדרש אמרו על שם שהרג נב עיר הכהנים. ואמם זהו רק דרשה, אך דוקא משום כך היא מוכיחה שהגירסא היא נב ולא גב.

אגב המלבי"ם (שמוא"ב כא יט) אומר שהמלחמה שאחריה שהיתה בגוב, היא גזר בדבה"י, שבה הכה סבכי את הענק.
(אז גוב היא גזר, ואיך יתכן ש"נב" השניה היא גב.. בגלל הקונוטציה מהפסוקים שאחריו)

[זאב ערבות]

אין ספק שהוא מטיל מום בקדשים.
אין גירסא כזו בשום מקום בגב תחת בנב. לא בכתר ארם צובה שלפנינו, ולא בכל מקום אחר.
ורק פזיזותו וקלות ראשו הביאוהו לכך, עפ"ל.

זאת אומרת שאסור להשהות את הספר הנ"ל בבית? ומשמע מדבריך שהיתה רק נב אחת כך שלא שייך לאשכול זה.

[קו ירוק]

נו באשכול הזה אנו מבררים האם היו שתי נוב. מתברר שלא קיימות.
ומי שהציע שהוא קיים טעה.

נוב של הירו' דמאי היא נוב שברמת הגולן, וע"ש קרוי גם היום הישוב הדתי נוב. איננה שם מקראי.

מי זה מ"צ סגל? אני לא הייתי משאיר בבית ספר שמחברו מתייחס כך לכתבי הקודש. שהרי הוא מין

[לעמל יולד]

מדבר סין ומדבר צין, השמות דומים אבל אינם מקום אחד.
וכן פארן, איל פארן, מדבר פארן, והר פארן.

[לעמל יולד]

קָדֵש האדומית (פטרה).
[מכאן מתחיל מדבר 'קדש' המשתרע למערב צפון עד מדבר 'שור' - הוא מדבר החול המתחיל בחולות חלוצה לאורך חופו הדרומי של הים התיכון עד סואץ. קדש ברנע מקום פרטי במדבר קדש)]

מיקום קדש/קדש ברנע מח' רש"י ורמב"ן בראשית י"ד ז

[קו ירוק]

מדבר סין ומדבר צין, השמות דומים אבל אינם מקום אחד.
וכן פארן, איל פארן, מדבר פארן, והר פארן.

יש עמים שמערבים סמ"ך עם צד"י, אבל מדבר צין ע"ש הצינים (או ציני הר הברזל). ומדבר סיני מלשון סנה=קוץ. א"כ בשפת הקודש השמות מרוחקים.
'פארן' אמנם הכל שם אחד הוא, אלא שאלו פרטים שבתוך המדבר. יש במדבר מקום שהוא 'איל' = מישור, ויש מקום שהוא 'הר'.

ובענינה של קדש. מחלוקת רש"י ורמב"ן זה רק על המקום הפרטי באיזה 'קדש' היכו את שדה העמלקי, אם בקדש האדומית, או בקדש ברנע, אבל הכל שם מדבר קדש עליו מקדש מדבר צין עד מדבר פארן שלמערבה.

[לעמל יולד]

מדבר סין ומדבר צין, השמות דומים אבל אינם מקום אחד.
וכן פארן, איל פארן, מדבר פארן, והר פארן.

יש עמים שמערבים סמ"ך עם צד"י, אבל מדבר צין ע"ש הצינים (או ציני הר הברזל). ומדבר סיני מלשון סנה=קוץ.
אמנם 'פארן' הכל שם אחד הוא, אלא שאלו פרטים שבתוך המדבר. יש במדבר מקום שהוא 'איל' = מישור, ויש מקום שהוא 'הר'.

ובענינה של קדש. מחלוקת רש"י ורמב"ן זה רק על המקום הפרטי באיזה 'קדש' היכו את שדה העמלקי, אם בקדש האדומית, או בקדש ברנע, אבל הכל שם מדבר קדש עליו.

לעניין קדש וקדש ברנע ז"ל הרמב"ן:

כי "קדש" זה הוא "קדש ברנע" כי הוא ב"איל פארן אשר על המדבר" וממנו נשתלחו מרגלים בשנה שניה שנאמר (במדבר יג כו) אל מדבר פארן קדשה וכתוב (דברים א יט כב) ונבא עד קדש ברנע ותאמרו נשלחה אנשים לפנינו ושם ישבו ישראל ימים רבים.
אבל "קדש" ששם משפט הצדיקים הוא במדבר צין שבאו שם בשנת הארבעים שנאמר (במדבר כ א) ויבאו בני ישראל כל העדה מדבר צין בחדש הראשון וישב העם בקדש 

היינו שקדש ברנע במדבר פארן, וקדש במדבר צין.

[קו ירוק]

הסברתי כבר שמדבר קדש משתרע מן המזרח - למין קדש האדומית אשר בקצה דרומי של מדבר צין (היורד מצפון), ועד מנגב לקדש ברנע הנושק למדבר פארן שממערב לו.

[לעמל יולד]

אם הבנתי נכון, דעתך שמדבר קדש שם כולל למדבר פארן ומדבר צין?

בגמ' שבת (דף פ"ט?) משמע שמדבר סין, צין, קדש, פארן, וסיני כולם מדבר אחד.
ולא הוברר לי העניין, אשמח אם תשכילני.

[קו ירוק]

לא. הוא בתווך בין שניהם.
רא תוס' שבת פט. כל אזור במדבר הוא שם אחר.

[בן מיכאל]

מדבר סין ומדבר צין, השמות דומים אבל אינם מקום אחד.
וכן פארן, איל פארן, מדבר פארן, והר פארן.

יש עמים שמערבים סמ"ך עם צד"י, אבל מדבר צין ע"ש הצינים (או ציני הר הברזל). ומדבר סיני מלשון סנה=קוץ. א"כ בשפת הקודש השמות מרוחקים.

מנין לך זה???

[קו ירוק]

צין, מחז"ל
סיני, כך מסתבר .

[לעמל יולד]

צין, מחז"ל
סיני, כך מסתבר .

כיוונת לדעת גדולים!
ע' רמב"ן דברים א ו, "ואפשר שגם ההר גם המדבר יקראו סיני כי שם אילני הסנה רבים".

[בן מיכאל]

צין, מחז"ל
סיני, כך מסתבר .

היכן בחז"ל?
אני חשבתי שזה ע"ש הסיני מבני כנען.

[קו ירוק]

התרגום הירושלמי מתרגם את מדבר צין 'ציני טר פרזלא' = ציני הר הברזל ע"ש הדקלים המסוימים הגדלים בהר הברזל, הלא הוא מצוק הערבה המזרחי.

אך אנ"ה מעניין שהגר"א מציין שאומת הסיני היתה בדרום א"י, ופלוסיון היתה נקראת בעבר 'סין', ובכל אופן ידוע שהסיני היו גם בלבנון, כך שלא ברור, שיש קשר בין העם הסיני בן כנען לבין מדבר סיני ע"ש הקוץ.

[תבונה1]

אודה אם מישהו יוכל להחכימני,
בשמואל א' ט"ו י"ב פירש"י ששאול בנה מזבח בכרמל. בפשטות מדובר על כרמל שבאיזור הרי חברון שהרי באיזור ההוא היתה מלחמת עמלק, וכן הרי נאמר על נבל הכרמלי שם בפרק כ"ה שהיה גר במעון ומעשהו בכרמל. אך רש"י שם ובמלכים א' כתב על אליהו בהר הכרמל "וירפא את מזבח ה' ההרוס" שבנה מחדש את המזבח של שאול. לפי זה יוצא שמעשה אליהו בהר הכרמל לא היה בהר הכרמל שבאיזור חיפה. והרי שם נאמר לאחר המעשה שאחאב נסע יזרעאלה הרי שמדובר בהר הכרמל הידוע וגם הרי כרמל של חברון היתה תחת מלכות יהודה, ולא תחת מלכותו של אחאב.