זכור את אשר עשה לך עמלק

[ביקורת תהיה]

בצאת ישראל ממצרים, מה הכתוב אומר: שָׁמְעוּ עַמִּים יִרְגָּזוּן, חִיל אָחַז ישְׁבֵי פְּלָשֶׁת. אָז נִבְהֲלוּ אַלּוּפֵי אֱדוֹם אֵילֵי מוֹאָב יֹאחֲזֵמוֹ רָעַד, נָמֹגוּ כֹּל ישְׁבֵי כְנָעַן. וכן אמרה רחב אל האנשים המרגלים: נָפְלָה אֵימַתְכֶם עָלֵינוּ, נָמֹגוּ כָּל ישְׁבֵי הָאָרֶץ מִפְּנֵיכֶם, כִּי שָׁמַעְנוּ אֵת אֲשֶׁר הוֹבִישׁ יְיָ אֶת מֵי יַם סוּף מִפְּנֵיכֶם בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם... וַנִּשְׁמַע וַיִּמַּס לְבָבֵנוּ, וְלֹא קָמָה עוֹד רוּחַ בְּאִישׁ מִפְּנֵיכֶם.
לעומת כל העמים אחוזי הרעד ומוגי הלב, אזר עם אחד אומץ, ויצא בחרוף נפש להגן על גויי הארץ מפני חרב המדבר, המאיימת להשמידם ולהאביד את שמם מתחת השמים.
כלום יש למצוא פן בלתי מוסרי במעשהו זה? הלוא הגנה עצמית היא זכות יסודית המוקנית לכלל ולפרט, ומה לנו כי נלין על עמלק?
חידה סתומה.

[איש גלילי]

אלופי אדום אילי מואב. והלא לא היה להם לירא כלום, שהרי לא עליהם הולכים, אלא מפני אנינות שהיו מתאוננים ומצטערים על כבודם של ישראל:

[אוצר החכמה]

בצאת ישראל ממצרים, מה הכתוב אומר: שָׁמְעוּ עַמִּים יִרְגָּזוּן, חִיל אָחַז ישְׁבֵי פְּלָשֶׁת. אָז נִבְהֲלוּ אַלּוּפֵי אֱדוֹם אֵילֵי מוֹאָב יֹאחֲזֵמוֹ רָעַד, נָמֹגוּ כֹּל ישְׁבֵי כְנָעַן. וכן אמרה רחב אל האנשים המרגלים: נָפְלָה אֵימַתְכֶם עָלֵינוּ, נָמֹגוּ כָּל ישְׁבֵי הָאָרֶץ מִפְּנֵיכֶם, כִּי שָׁמַעְנוּ אֵת אֲשֶׁר הוֹבִישׁ יְיָ אֶת מֵי יַם סוּף מִפְּנֵיכֶם בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם... וַנִּשְׁמַע וַיִּמַּס לְבָבֵנוּ, וְלֹא קָמָה עוֹד רוּחַ בְּאִישׁ מִפְּנֵיכֶם.
לעומת כל העמים אחוזי הרעד ומוגי הלב, אזר עם אחד אומץ, ויצא בחרוף נפש להגן על גויי הארץ מפני חרב המדבר, המאיימת להשמידם ולהאביד את שמם מתחת השמים.
כלום יש למצוא פן בלתי מוסרי במעשהו זה? הלוא הגנה עצמית היא זכות יסודית המוקנית לכלל ולפרט, ומה לנו כי נלין על עמלק?
חידה סתומה.

וכי בחינם צווה הקב"ה לא תחיה כל נשמה לכל שבעת העמים שבארץ ישראל? הלא על אשר השחיתו בתועבותם.

זה כמו שתשבח את האמיצים שבין הגרמנים על שנלחמו נגד בעלות הברית. מי שהיה ישר לבב בין הגרמנים היה ראוי שירצה בנצחון בעלות הברית ובהפסד אומתו הרשעה.

[ביקורת תהיה]

בדבריך מואר הפסוק 'ולא ירא אלקים' באור חדש, לא ירא עמלק את האלקים מלהתקיף את האהובים על מנת להגן על המתועבים.

[אשר177]

בצאת ישראל ממצרים, מה הכתוב אומר: שָׁמְעוּ עַמִּים יִרְגָּזוּן, חִיל אָחַז ישְׁבֵי פְּלָשֶׁת. אָז נִבְהֲלוּ אַלּוּפֵי אֱדוֹם אֵילֵי מוֹאָב יֹאחֲזֵמוֹ רָעַד, נָמֹגוּ כֹּל ישְׁבֵי כְנָעַן. וכן אמרה רחב אל האנשים המרגלים: נָפְלָה אֵימַתְכֶם עָלֵינוּ, נָמֹגוּ כָּל ישְׁבֵי הָאָרֶץ מִפְּנֵיכֶם, כִּי שָׁמַעְנוּ אֵת אֲשֶׁר הוֹבִישׁ יְיָ אֶת מֵי יַם סוּף מִפְּנֵיכֶם בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם... וַנִּשְׁמַע וַיִּמַּס לְבָבֵנוּ, וְלֹא קָמָה עוֹד רוּחַ בְּאִישׁ מִפְּנֵיכֶם.
לעומת כל העמים אחוזי הרעד ומוגי הלב, אזר עם אחד אומץ, ויצא בחרוף נפש להגן על גויי הארץ מפני חרב המדבר, המאיימת להשמידם ולהאביד את שמם מתחת השמים.
כלום יש למצוא פן בלתי מוסרי במעשהו זה? הלוא הגנה עצמית היא זכות יסודית המוקנית לכלל ולפרט, ומה לנו כי נלין על עמלק?
חידה סתומה.

ואתה מהאו"ם?

כן, האויב שלנו אולי צודק מבחינתו, אבל וודאי שהוא מפריע לנו ופוגע בנו ועלינו למגרו!
השאלה היא לא מי צודק, אלא מה עלינו לעשות כדי להרים קרן ה' בעולם!