בבית דין של תורה, התביעה במשפט הפלילי היא העדים. פירוש, אם בדיני ממונות הלֹוה נתבע לדין על ידי המלוה, המזיק על ידי הניזק וכל כיוצא בהם, הרי בדיני מלקות ומיתה החוטא נתבע לדין על ידי העדים, שהתרו בו ולא שמע אליהם.
ובמלים אחרות: במשפט האזרחי הסכסוך הוא בין אדם לחבירו, ובמשפט הפלילי - בין העדים והחוטא.
ולפי זה מתפרש המקרא כמין חומר:
כִּי יָקוּם עֵד חָמָס בְּאִישׁ לַעֲנוֹת בּוֹ סָרָה,
וְעָמְדוּ שְׁנֵי הָאֲנָשִׁים - העד והנאשם
אֲשֶׁר לָהֶם הָרִיב – זה אומר עשית כך וכך, וזה אומר להד"ם
לִפְנֵי יְיָ, לִפְנֵי הַכֹּהֲנִים וְהַשֹּׁפְטִים אֲשֶׁר יִהְיוּ בַּיָּמִים הָהֵם וגומר.