ויתכסו שקים האדם והבהמה - יונה ג, ח

[ישא ברכה]

מה פשר הדבר? האם מצאנו ציור דומה בתנ"ך?

בסוף הספר מובא שאמר הקב"ה ליונה שהוא ריחם על נינוה משום שיש בה הרבה משתי עשרה רבו אדם וכו' ובהמה רבה, ורש"י מפרש שבהמה רבה הכונה על בני אדם שדעתן כבהמה שאינם מכירים מי בראם. וא"כ אולי היה מקום לפרש, שלבשו שקים בני אדם שהם כבהמה. אבל לכאורה אי אפשר לומר כך שהרי בפסוק קודם לכן נאמר האדם והבהמה הבקר והצאן אל יטעמו מאומה אל ירעו ומים אל ישתו. ונראה שהבהמות היו שותפות בכל תהליך התשובה, שזה דבר הדורש ביאור.

[חלמישצור]

ראשית, יש לשים לב שכבר בפס' הקודם יש שיתוף עם הבהמות - בצום. שנית, הרעיון של שיתוף הבהמה עם האדם בצום ואבלות נזכר גם ביחס לעם ישראל בס' יהודית ד, ט-י, וביחס לגויים (שזה המאורע אצלנו) בס' הרודוסטוס (ב, תרצ"ו, עמ' 252-253), וכן יש לציין לר' אחא בירושלמי תענית פ"ב הקרובים לנו: 'בערביא עבדין כן'. שלישית, לעיקר העניין, אני סבור שבמקום שאנו מוצאים שותפות בעונש, שממילא מלמדת על שותפות בעבירה (למשל במבול, שם השותפות מודגשת גם בכריתת הברית שבסוף), יש מקום לשותפות בתשובה. השותפות הזו היא כנראה מה שמוביל גם לדברי ה' ליונה בסוף הספר.

[לייטנר]

הקושי המעניין הוא למי שאומר שהשק הוא הכיסוי האולטימטיבי באין בגד. קרי, האדם האבל קורע את בגדיו, ומאי יכולתו להסתובב עירום, הוא לובש משהו שאינו בגד.
אך לבהמות אין עניין בלבישה.

[אבק פורח]

בלא"ה יהורם בן אחאב הוא תיובתא לפרשנות הזו.

[לייטנר]

בלא"ה יהורם בן אחאב הוא תיובתא לפרשנות הזו.

הסמליות שבשק כבגד אבל (ותהיה הסיבה הראשונית לכך) נשארת.
אגב, 'מלך ישראל' מופיע שם ללא שמו, ואכמ"ל.

[מקדש מלך]

בכל מקרה, גם אם זו סמליות, הרי שניתן להסביר בכך גם את מעשי אנשי נינווה.
אגב, לגבי עצם השאלה, בכל פעם שאני קורא את זה אני חושב שזוהי תשובת הגויים שלא ניחונו בתכונות בני ישראל רחמנים בני רחמנים. ומכל מקום קיבל ה' את תשובתם כיון שזו דרכם וטבעם ועשו תשובה על פי תכונת נפשם הנמוכה. ואיני יודע אם נכון ואם מותר לאומרו, כי נראה בנביא שהיתה זו תשובה ראויה. האם יש למישהו מקור עם התייחסות מחייבת או שוללת להנ"ל?

[י. אברהם]

אוצרות המפרשים.pdf

(94.73 KiB) הורד 226 פעמים