אמירת כי טוב ביום הרביעי

[אוהב עמו]

בתוס' הרא"ש עה"ת הביא מהמדרש שהביום השני לא נאמר כי טוב לפי שהייתה בו מחלוקת שבאו המים התחתונים בטרוניה שהושלכו למקום טומאה עד שפייסם הקב"ה בניסוך המים ובמלח שנמלחים בו הקרבנות
[וכבר העיר הגר"מ כשר בתו"ש שלפנינו אין מדרש כזה, יעו"ש אות תקא]
והק' בשב"ק בני נ"י א"כ אמאי ביום הרביעי שבאה בו הלבנה בטרוניה שאין ב' מלכים וכו' נאמר כי טוב.

[לענין]

לשון חז''ל היא, מפני שנבראה בו המחלוקת, וניחא.

[הפשוט בפשטותו]

הקושיא היא שהקב"ה הבדיל בין האור ובין החושך.
וראיתי מובא שלהבדיל בין מים למים זהו יצירת מחלוקת, אבל להבדיל בין שני דברים מנוגדים שאין יכולים לחיות יחד אין זה מחלוקת אלא אדרבה כך הדרך שישכון השלום...
וכן מתבאר לכאו' מתוך מעשה לוט ואברהם שאמר 'אם הימין ואשמאילה' וכו' והוא מפני שהם אנשים אחים ואין רוצה לחיות במחלוקת, ומבואר שהיפרדותם הוא לצורך השלום.