יש באוצר מאמר לרמ''מ כשר הנקראת הפצצה האטומית ובו הוא רוצה לפרש פשט מענין ב''תהו ובהו" שהמפרשים מסבירים מלשון ריקנות ושיממון ועיי'ן רמב''ן וז''ל "ועתה שמע פירוש המקרא על פשוטו נכון וברור. הקב"ה ברא כל הנבראים מאפיסה מוחלטת. ואין אצלנו בלשון הקדש בהוצאת היש מאין אלא לשון "ברא"; ואין כל ה"נעשה" – תחת השמש או למעלה – הווה מן האין התחלה ראשונה. אבל הוציא מן האפס הגמור המוחלט יסוד דק מאד, אין בו ממש, אבל הוא כוח ממציא, מוכן לקבל הצורה ולצאת מן הכוח אל הפועל. והוא החומר הראשון, נקרא ליוונים "היולי". ואחר ההיולי לא ברא דבר, אבל יצר ועשה, כי ממנו המציא הכל והלביש הצורות ותיקן אותן. ודע, כי השמים וכל אשר בהם – חומר אחד, והארץ וכל אשר בה – חומר אחד. והקב"ה ברא אלו שניהם מאין, ושניהם לבדם נבראים, והכל נעשים מהם. והחומר הזה, שקראו היולי, נקרא בלשון הקדש "תֹּהוּ", והמלה נגזרה מלשונם (קידושין מ ב): "בתוהא על הראשונות". מפני שאם בא אדם לגזור בו שֵם, תוהא ונמלך לקוראו בשם אחר, כי לא לבש צורה שיתפש בה השם כלל. והצורה הנלבשת לחומר הזה נקראת בלשון הקדש "בֹּהוּ", והמלה מורכבת, כלומר "בּוֹ הוּא", כמלת "לֹא תוּכַל עֲשֹׂהוּ" (שמות יח יח), שמחוסר הו"ו והאל"ף, עֲשׂוֹ הוּא." עכ''ל. שהפשט הוא שזהו חומר הנקרא ההיולי ליוונים והוא חומר דק אין בו ממש ... וזה מה שכתב שהשמים והארץ וכל אשר בה חומר אחד הפשט הוא שמדבר על האטום שהרי ידוע שכל העולם עשוי מאטומים ובאטום הרי יש אנרגיה וכשמפוצצים אותה מתווצרת פצצת אטום וזה הפשט שכל הנבראים הכל אותו חומר ותהו הכונה האנרגיה וכמו דאיתא בגמ' קו ירוק שמקיף את כל העולם וזה האטום שהוא חומר דק אין בו ממש אבר מוכן לקבל צורה ולהפוך למשהו ממשי וזה הבהו זה הצורה הנלבשת לזה שהאנרגיה הזאת מתלבשת בצורת אטום
וזה פשט יפה האם לחוו''ר יש מה להוסיף