פורום אוצר החכמה

ידוע רש"י פ' נח (בראשית ו' ט') שכותב: "יש מרבותינו דורשים אותו לשבח ... ויש שדורשים אותו לגנאי ...", ויש על זה ווארט מפורסם [דרך אגב, מה מקורו?] שרש"י מכנה "רבותינו" את הדורשים לשבח, ולא את הדורשים לגנאי, כי מי שדורש לגנאי אינו ראוי לתואר "רבותינו" וכו', ומרוב פירסום הווארט הזה, יש אנשים שמשוכנעים שזה הפשט האמיתי.
הבעיה היא ששתי הדעות הנזכרות בדברי רש"י, הם מחלוקת רבי יוחנן וריש לקיש בסנהדרין קח., והדורש לגנאי הוא רבי יוחנן שאומר: בדורותיו ולא בדורות אחרים. וכן במדרש בראשית רבה פ' ל' סי' ט' הוא מחלוקת רבי יהודה ורבי נחמיה. וכן במדרש תנחומא נח סי' ה'.
וממילא כל הווארט אינו נכון.

עיין ספר הקדוש דברי ישראל (לובלין תרס"ד) ד"ה נח איש צדיק - אז תבין כי נכון מאד, כי רק אין נכון לו.

האם הכוונה לס' דברי ישראל (לרבי ישראל ב"ר שמואל אליהו טאוב), חלק ב'? אולי תעלה כאן את צילום הקטע ונבין את כוונתך.

הכוונה לספר הנ"ל. ניתן לקרוא במקוון.

רש"י להלן כב, א

אחר הדברים האלה - יש מרבותינו אומרים אחר דבריו של שטן, שהיה מקטרג ואומר מכל סעודה שעשה אברהם לא הקריב לפניך פר אחד או איל אחד, אמר לו כלום עשה אלא בשביל בנו, אילו הייתי אומר לו זבח אותו לפני לא היה מעכב. ויש אומרים אחר דבריו של ישמעאל שהיה מתפאר על יצחק שמל בן שלש עשרה שנה ולא מיחה, אמר לו יצחק באבר אחד אתה מיראני, אילו אמר לי הקדוש ברוך הוא זבח עצמך לפני לא הייתי מעכב.

רש"י שמות יג, יא

והיה כי יבאך - יש מרבותינו שלמדו מכאן שלא קדשו בכורות הנולדים במדבר, והאומר שקדשו מפרש ביאה זו לומר אם תקיימוהו במדבר תזכו ליכנס לארץ ותקיימוהו שם.

אבל אין משיבין על וכו'.

מה שנכון נכון כתב:הכוונה לספר הנ"ל. ניתן לקרוא במקוון.

במהדורה החדשה הנמצאת באוצר, הקטע הזה הוא אחרי 40 עמ' ראשונים, ואין גישה אליו במקוון.
אודה למי שיעלה את דבריו.
ויש"כ על הציטוטים המענינים.

מה שנכון נכון כתב:

דברי.PDF

תודה רבה.

עיין בספר פרדס יוסף האיך שהוא מסביר את הוארט הזה , והבן.

אומר אני כתב:עיין בספר פרדס יוסף האיך שהוא מסביר את הוארט הזה , והבן.

http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... =65&hilite
ראה שם ד"ה עוד אמרתי.
יש להעיר שהפרדס יוסף מדגיש שהוא "ע"פ צחות". [=ואינו ע"פ פשט].

הכל מודים כי אילו היה נח בדור של צדיקים היה צדיק יותר, והכל מודים כי אילו היה בדורו של אברהם בדרגתו הנָכחית לא היה נחשב לכלום, לא נחלקו אלא איזה פן משני הפנים בא הכתוב להטעים בהוספת המלה 'בְּדֹרֹתָיו', מר סבר להוסיף ולהרבות שבחו של צדיק בא הכתוב, ומר סבר להגביל ולצמצם שבחו בא הכתוב.
והענין בזה, כי גלוי וידוע לפי כסא כבודו, כי בפרשת 'ויחל נח איש האדמה' עתיד כל העם לְהֵהוֹם עליו לאמר: הזה איש צדיק?! לפיכך אמר הכתוב: טרם יקראו ואני אענה – אכן, דור דור וצדיקיו.

אני הקטן לא הבנתי מה שרש"י כותב שאילו היה בדורו של אברהם לא היה נחשב "לכלום". עד כדי כך???

הווארט הזה נזכר גם (קצת בשינוי) בס' "על התורה", מאת מרדכי הכהן, וכנראה משום כך התפרסם מאוד בחוגי הפשרנים.
www.otzar.org/wotzar/book.aspx?10165&pageid=P0013L

פרשת ויקהל - לא תבערו אש כו׳

עיין רש''י לא תבערו אש. יש מרבותינו אומרים הבערה ללאו יצאת, ויש אומרים לחלק יצאת

האם יש לפרש גם כאן ש״רבותינו״ מקילין ו״יש״ מחמירים ודו״ק