דרומי כתב:עמדו בזה הקדמונים, ואיני זוכר כרגע מקום כבודו. כדאי לבדוק ב'אוצר מפרשי התורה'.
חזקוני פרק יא פסוק יא
ויחי שם אחרי הולידו - וגו' אבל ויהיו כל ימי לא נאמר כמו שנאמר בעשרה דורות שמאדם ועד נח, לפי שכל ימי דורות הראשונים היו מרובים קרוב לאלף שנה אבל אחר המבול נתמעטו כדכתיב זרמתם שנה יהיו. ונתמעטו עד שבעים ואם בגבורות שמונים שנה לפיכך לא חש לצרף אותם כל ימיהם.
כלי יקר פרק ה פסוק ג
ויחי אדם וגו'. עשה בימי חייהם שלשה חלוקות כי הזכיר בכולם מספר ימי חייהם קודם שהולידו ואח"כ כללם יחד, והזכיר בכולם וימת. ובפרשת נח לא הזכיר כי אם שתי חלוקות ולא הזכיר שם וימת. לפי שמי שהוא בלא בנים קרוי מת בחייו וכן הרשעים שאינן מולידין תולדות מעשים טובים נקראו בחייהם מתים, על כן הזכיר לשון ויחי על מספר הימים שחיו קודם שהולידו כי אעפ"י שהיו עדין בלא בנים מ"מ היו חייהם חיים מצד שכל השלשלת שהזכיר בפרשה זו ובפר' נח כולם היו צדיקים אדם שת וכו' וכן כולם, ואחר שהולידו נתוסף להם חיות מצד הבנים ע"כ הזכיר ויחי על הימים שחיו אחר שהולידו, וחזר וכללם יחד לומר כלם שוים לטובה, כי קודם המבול לא נמצא בהם חסרון רק המות הזה כמ"ש (איוב נא יא) ישלמו כצאן עויליהם וגו' וכתיב (שם) יבלו בטוב ימיהם וגו'. ועוד הזכיר בכולם וימת להורות שכולם מתו על מטתם ולא נמחו במבול. אבל אחר המבול נשתנה העולם ולא היו כל ימיהם שוים לטובה ע"כ לא חזר וכללם יחד גם לא הזכיר וימת כי היו חסרונות בכולם זולת המות ועוד שאחר המבול א"צ להזכיר וימת כי פשיטא שמתו ומי גבר יחיה ולא יראה מות.
ומהרב משה שיף מביתר עלית שמעתי: הטעם שאצל הדורות שנסדרו בסדר נח (שמונה במספר) אין הפרשות מסתיימות בתיבת 'וימת', מפני ששלשה מהם (וביחוד שם שבראש הסדר) עדיין חיו בעת מות בניהם: אפרכשד מת בחיי שם, פלג בחיי עבר, ונחור בחיי שרוג. ודפח"ח.בקרו טלה כתב:ויחי אדם וגו'. הזכיר בכולם וימת. ובפרשת נח לא הזכיר וימת.
ביקורת תהיה כתב:ומהרב משה שיף מביתר עלית שמעתי: הטעם שאצל הדורות שנסדרו בסדר נח (שמונה במספר) אין הפרשות מסתיימות בתיבת 'וימת', מפני ששלשה מהם (וביחוד שם שבראש הסדר) עדיין חיו בעת מות בניהם: אפרכשד מת בחיי שם, פלג בחיי עבר, ונחור בחיי שרוג. ודפח"ח.בקרו טלה כתב:ויחי אדם וגו'. הזכיר בכולם וימת. ובפרשת נח לא הזכיר וימת.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 47 אורחים