מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

כתב עת חדש לפשוטו של מקרא - "פשטות המתחדשים"

ביאורים ועיונים, חדושים ובירורים, בתורה בנביאים בכתובים ובתרגומים, ובמפרשיהם, ראשונים ואחרונים, ויבינו במקרא.
תוכן
הודעות: 6226
הצטרף: ה' פברואר 02, 2012 10:27 pm

Re: כתב עת חדש לפשוטו של מקרא - "פשטות המתחדשים"

הודעהעל ידי תוכן » ב' דצמבר 03, 2018 3:36 pm

שייף נפיק כתב:בתור אחד שזכה ללמוד ממנו כשמונה שנים אני מרשה לעצמי להגיב במחאה על דברים שנאמרו כאן. זה שלר' לייב לא היה עיתון, ולא סופרו עליו מופתים, וקהל תלמידיו הוא צנוע ולא מוביל בציבור החרדי לא מוריד מגדלותו. יתכן - ומסתמא - שהוא לא הרב שך ולא הרב עובדיה, אבל דור דור ודורשיו, ובדורינו אנו הוא אדם גדול מגדולי דורו ללא ספק. עממיותו וענותנותו (היו רבים שהוא לא הסכים שיקראו לו יותר מ'ליבל' או ר' לייבל, הפכה אותו לשווה בין שווים, בזמן שהיה מרומם ונעלה, דבוק בבוראו ובתורתו. וכמאמר רבינו החזון איש ''אבל באמת הוא מלאך הדר בין בני תמותה וחי חיי אצילות ומרומם על כל ברכה ותהילה''
בברכה מרובה.


אז אדרבה, תכתוב אתה על רל"מ ותספידנו כהלכה. כי מה שכתבו רבים עליו, במחילה מכבודם היקר לי מאד, לא לכבודו הוא נחשב. מה ייחד אותו? מה היה גדלותו? ומעבר לתורתו, מה אנו יכולים ללמוד ממנו מעשים טובים וירא"ש? האם העמיד תלמידים המקפידים על קלה כחמורה? האם יצאו מבית מדרשו ת"ח מופלגים?

תוכן
הודעות: 6226
הצטרף: ה' פברואר 02, 2012 10:27 pm

Re: כתב עת חדש לפשוטו של מקרא - "פשטות המתחדשים"

הודעהעל ידי תוכן » ב' דצמבר 03, 2018 3:38 pm

יותם כתב:יש כאן עירוב של שתי שאלות:
1. מה חשוב יותר.
2. במה להשקיע יותר מאמץ.
לגבי החשיבות קשה לומר. לגבי המאמץ, נראה שבאופן טבעי יש יותר מה לעסוק בדרש ובפרטים, וכן מצינו אצל רבותינו.


חז"ל אומרים שלא ניתנה התורה אלא לצרף את הבריות, איך אנחנו נהיה אנשים נעלים יותר, על ידי שנבין את הפשט או את הדרש? איך אנשים בהיסטוריה של עם ישראל התעלו, על ידי שהשקיעו בפשט או בדרש?

תוכן
הודעות: 6226
הצטרף: ה' פברואר 02, 2012 10:27 pm

Re: כתב עת חדש לפשוטו של מקרא - "פשטות המתחדשים"

הודעהעל ידי תוכן » ב' דצמבר 03, 2018 3:43 pm

אוצר החכמה כתב:בעיני זה טיעון מגוחך. מצד הטבע והשכל סביר להניח שאין אנו מבינים את דרך החשיבה של חז"ל באותה מידה שאין אנו מבינים את דרך החשיבה של אברהם יצחק ויעקב. אבל אנו לומדים תורה כי זו המצווה הקיים לעד ויודע הכל נתן לנו ללמוד אותה.


אכן, גם את עולמם הפנימי של חז"ל אין אנו מבינים מבלי תיווכם של הגאונים, ושל הגאונים על ידי תיווכם של הראשונים וכן הלאה. וכך על ידי התשלשלות המסורה אנו זוכים להבין את הכוונה המקורית של נותן התורה.

אוצר החכמה כתב:מסקנה צודקת היא מזה שאין טעם לנסות לברר מה "באמת" חשב יעקב אבינו כשאמר משהו אם "באמת" פירושו כמו בירור בבית דין על העובדות. אבל כיוון שאף אחד מהמתווכחים כאן לא טען שצריך ללמוד פשוטו של מקרא כי זה שיטת בירור יותר נכונה, אלא על כולם מוסכם שלומדים רק לפי הדרכים שציוונו הבורא ולדעתם כך נצטווינו ללמוד תורה אין שום טעם בטענה הזו.


אם יעקב אבינו חשב שהדרך לעבוד את עבודת ה' היא בצורה א', אז אנחנו יכולים להצדיק להבין את דבריו ואת דרכו בצורה הפוכה ממה שהוא חשב? דבר זה לא יעלה על הדעת, כי אם העולם הערכים שלנו משתנה מדור לדור, אז מה בדיוק הוא שוה. אלא אכן אנו עמלים להבין בדיוק מה שיעקב אבינו חשב, ואפשר לעשות זאת על ידי הפרשנות שמגשרת מימינו עד ליעקב אבינו.

תוכן
הודעות: 6226
הצטרף: ה' פברואר 02, 2012 10:27 pm

Re: כתב עת חדש לפשוטו של מקרא - "פשטות המתחדשים"

הודעהעל ידי תוכן » ב' דצמבר 03, 2018 3:45 pm

אוצר החכמה כתב:הרב תוכן.
מה שכתבת כאן לענ"ד הוא ממש חטא ועוון. על סתם אברך שנפטר ואומרים עליו שבחים לא יהין מישהו לבא ולכתוב דעו לכם שאינו ראוי למה שאומרים עליו ק"ו לאדם שרבים הם תלמידיו שקיבלו ממנו הרבה תורה וחושבים אותו לגברא רבא עד מאד ואין סיבה לך ולאחרים לחשוב שאינו כן ואתה אפילו כותב שאינך יודע ובאותו דיבור הולך ומגנהו.

אילו היית כותב איני מדבר על הגר"ל מינצברג אבל מפריע לי שתלמידיו משבחים אותו במעלה פלונית ולדעתי אינו מעלה אלא חיסרון. אז היו הדברים בתחום הסביר. אבל האופן שאתה כתבת הוא ממש כמתלהלה יורה זיקים, ואע"פ שאין לשה"ר על המתים אבל אסור לעשות כן בפרט בת"ח כמבואר בח"ח.

אני נמנע מלהעתיק וגם למחוק כי אני חושב שאתה צריך לעשות את זה.


כדברך עשיתי, וה' הטוב יכפר בעדי, כי לא היה בדעתי ח"ו לזלזל בכבודו כלל, אלא למתוח ביקורת על דברי תלמידיו שלא הרבו בכבודו.

יותם
הודעות: 308
הצטרף: ג' נובמבר 27, 2018 2:26 pm
שם מלא: י. הבלין

Re: כתב עת חדש לפשוטו של מקרא - "פשטות המתחדשים"

הודעהעל ידי יותם » ב' דצמבר 03, 2018 3:46 pm

תוכן כתב:
יותם כתב:יש כאן עירוב של שתי שאלות:
1. מה חשוב יותר.
2. במה להשקיע יותר מאמץ.
לגבי החשיבות קשה לומר. לגבי המאמץ, נראה שבאופן טבעי יש יותר מה לעסוק בדרש ובפרטים, וכן מצינו אצל רבותינו.


חז"ל אומרים שלא ניתנה התורה אלא לצרף את הבריות, איך אנחנו נהיה אנשים נעלים יותר, על ידי שנבין את הפשט או את הדרש? איך אנשים בהיסטוריה של עם ישראל התעלו, על ידי שהשקיעו בפשט או בדרש?

את שניהם. האין זה ברור מדברי?

בן מיכאל
הודעות: 2255
הצטרף: ד' ינואר 04, 2017 2:19 pm

Re: כתב עת חדש לפשוטו של מקרא - "פשטות המתחדשים"

הודעהעל ידי בן מיכאל » ב' דצמבר 03, 2018 3:48 pm

לענין כתב:בא נעשה את הדיון ענייני יותר [לאחר שטענו כלפי על חזרה שוב ושוב ללא דוגמא מעשית].

אציין לפניכם פנינה אחת, מאת הגאון זצוק"ל [שמובאת בקונטרס חג המצות מאת הגר"ש ברנד, עמ' קכ"ב]:
הכתוב אומר 'וזבחת פסח לה' אלקיך צאן ובקר', ונשאלת השאלה הלא כידוע אין הפסח בא אלא מן העזים ומן הכבשים, שהם צאן, ואם כן למה אמר הכתוב בקר. אכן כבר עמדו חז"ל על מדוכה זו 'אמנם פשוטו של מקרא עדיין צ"ב'. עוד הקשה מפני מה אמר הכתוב 'ובשלת', והלא אין הפסח נאכל אלא צלי, ואמנם כבר עמד על זה רש"י ופירש שגם צליה נקראת בישול, אבל עדיין תמוה מפני מה סתמה התורה בישול ולא צליה.

כאן בא היסוד של ר' לייב שמצוה שחוזרת על עצמה במקומות שונים, יש לה כמה גדרים נפרדים, ובכל מקום הזכירה התורה פנים מסויימים של אותה המצוה.

אמור מעתה, בקרבן פסח גופיה ישנם שני דינים חלוקים, הא' דין פסח, והשני דין שלמים. והן אמנם שדין פסח שבו אינו מתקיים אלא מן הצאן, אך מצד דין חגיגה דאית ביה, אכן ודאי כשר הוא לבא גם מן הבקר, וגם במבושל, והן אמנם שבפועל יהיה פסול קרבן זה, מחמת דין פסח המחייב צאן וצליה [ולכן אין קיום בפועל לקרא ד'בקר' רק לענין חגיגה או מותר הפסח וכדדרשו חז"ל], אך אכתי מצד פשוטו של מקרא באמת אפשר לומר שהפסח קרב צאן ובקר.

אשמח מאד [לא בציניות! אני ירא וחרד לכבוד ת"ח, ורק הבאתי לפניכם הפירוש כצורתו למען תוכלו לדון בו כדרכה של תורה] למצוא במפרשים מימות הגאונים ועד עתה פירוש על דרך 'פשוטו של מקרא' בסגנון זה.

הרשב"ם על תפילין 'גרוע' בהרבה.

סמל אישי של המשתמש
אוצר החכמה
מנהל האתר
הודעות: 17371
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 5:49 pm

Re: כתב עת חדש לפשוטו של מקרא - "פשטות המתחדשים"

הודעהעל ידי אוצר החכמה » ב' דצמבר 03, 2018 3:50 pm

זה לא ידעתי שהרשב"ם המציא את הבריסקעריות לפני הבריסקערס.

אני יודע מה אתה מתכוון רק סתם צוחק.

יהודי טבעי
הודעות: 352
הצטרף: ב' מאי 05, 2014 3:03 pm

Re: כתב עת חדש לפשוטו של מקרא - "פשטות המתחדשים"

הודעהעל ידי יהודי טבעי » ב' דצמבר 03, 2018 3:50 pm

אוצר החכמה כתב:הרב תוכן.
מה שכתבת כאן לענ"ד הוא ממש חטא ועוון. על סתם אברך שנפטר ואומרים עליו שבחים לא יהין מישהו לבא ולכתוב דעו לכם שאינו ראוי למה שאומרים עליו ק"ו לאדם שרבים הם תלמידיו שקיבלו ממנו הרבה תורה וחושבים אותו לגברא רבא עד מאד ואין סיבה לך ולאחרים לחשוב שאינו כן ואתה אפילו כותב שאינך יודע ובאותו דיבור הולך ומגנהו.

אילו היית כותב איני מדבר על הגר"ל מינצברג אבל מפריע לי שתלמידיו משבחים אותו במעלה פלונית ולדעתי אינו מעלה אלא חיסרון. אז היו הדברים בתחום הסביר. אבל האופן שאתה כתבת הוא ממש כמתלהלה יורה זיקים, ואע"פ שאין לשה"ר על המתים אבל אסור לעשות כן בפרט בת"ח כמבואר בח"ח.

אני נמנע מלהעתיק וגם למחוק כי אני חושב שאתה צריך לעשות את זה.


סוף סוף חזרה השפיות, אבל
לאורך האשכול זרועים 'פנינים' נוספים משל 'תוכן'
כמו כאן
viewtopic.php?f=46&t=42568&p=506110#p505937

תוכן
הודעות: 6226
הצטרף: ה' פברואר 02, 2012 10:27 pm

Re: כתב עת חדש לפשוטו של מקרא - "פשטות המתחדשים"

הודעהעל ידי תוכן » ב' דצמבר 03, 2018 3:51 pm

יותם כתב:
תוכן כתב:
יותם כתב:יש כאן עירוב של שתי שאלות:
1. מה חשוב יותר.
2. במה להשקיע יותר מאמץ.
לגבי החשיבות קשה לומר. לגבי המאמץ, נראה שבאופן טבעי יש יותר מה לעסוק בדרש ובפרטים, וכן מצינו אצל רבותינו.


חז"ל אומרים שלא ניתנה התורה אלא לצרף את הבריות, איך אנחנו נהיה אנשים נעלים יותר, על ידי שנבין את הפשט או את הדרש? איך אנשים בהיסטוריה של עם ישראל התעלו, על ידי שהשקיעו בפשט או בדרש?

את שניהם. האין זה ברור מדברי?


זאת אומרת, האם אתה סבור שחצי מהתנאים והאמוראים, הגאונים, הראשונים והאחרונים היו פשטנים? או שרוב רובם השקיעו בלימוד התורה לעומק הכי עמוק שאפשר?

לענין
הודעות: 3471
הצטרף: ד' יולי 19, 2017 8:24 pm

Re: כתב עת חדש לפשוטו של מקרא - "פשטות המתחדשים"

הודעהעל ידי לענין » ב' דצמבר 03, 2018 3:54 pm

עושה חיל כתב:
לענין כתב:אמור מעתה, בקרבן פסח גופיה ישנם שני דינים חלוקים, הא' דין פסח, והשני דין שלמים. והן אמנם שדין פסח שבו אינו מתקיים אלא מן הצאן, אך מצד דין חגיגה דאית ביה, אכן ודאי כשר הוא לבא גם מן הבקר, וגם במבושל, והן אמנם שבפועל יהיה פסול קרבן זה, מחמת דין פסח המחייב צאן וצליה [ולכן אין קיום בפועל לקרא ד'בקר' רק לענין חגיגה או מותר הפסח וכדדרשו חז"ל], אך אכתי מצד פשוטו של מקרא באמת אפשר לומר שהפסח קרב צאן ובקר.




כבוד הרב 'לענין' שליט"א.

האם המשפט האחרון הוא ציטוט?

עכ"פ, אני מתפלא שלא הבנתם כוונתו,
כוונתו היא, שקרבן פסח גופיה מגיע משני שורשים, ושורש אחד הוא 'חגיגה',
אבל למעשה מהדין השני 'פסח' - 'בקר' ו'בישול' לא שייך ואף נוגד אותו,
על כן, נעשה הוא בצאן ובצליה ושייך הוא בשניהם.

אני לא מבין מה הבעיה.

יש לך יישוב אחר בפסוקים שמיישב את הדעת?

אני רואה כאן גאונות.


זה הציטוט המדויק - 'ונמצא דבפשוטו של מקרא הוי באמת דהפסח עצמו הוא צאן ובקר, משום דבפשוטו של מקרא איירי הכא, בדין החגיגה דאיתא בקרבן הפסח, ומצד זה הוא בא מן הצאן ומן הבקר'.
תרשה לי לתמוה ממי שלא מבין מה הבעיה [אני בהלם שיש עוד שקוראים לזה בריסקער פשט, בבריסק היו עושים על זה קריעה!].
התורה אומרת להקריב עומר ממחרת השבת. באים חז"ל ואומרים שאין הכוונה ליום ראשון בשבת, אלא למוצאי פסח. זאת אומרת שכך הם מפרשים את הכתוב! או במקרה שלנו, באים חז"ל ודורשים לפי כללי הדרשות שכאן משמעות 'ובקר' היא לחגיגה או למותר הפסח. מצוין. זה דרך הלימוד של המקראות שקבלו חז"ל. יבא הרשב"ם ויאמר שעל פי פשוטו כן הכוונה לראשון בשבת, גם כן ניחא [דהיינו, יש כזו גישה, למרות שעל רוב החכמים אינה מקובלת, ואפילו האבן עזרא גדול הפשטנים צווח עליה, אך סוכ"ס יש דרך כזו בראשונים].
אך לבא ולומר שהתורה אומרת להקריב בקר, ופשוטו של מקרא אומר להקריב בפועל בקר, וכל הכוונה היא רק בתאוריה? לדעתי זה הרבה יותר מהזוי [ואכבד מי שיחשוב אחרת]. אותו דבר אפשר לומר שהתורה אומרת ליטול לולב ואתרוג, אבל זה רק בתאוריה - לולא זה שסוכות היה יום טוב. בעיני זה שוה.
את הנקודה הזו פספסו המגיבים שקראו לזה וורט של בריסק, להגיד שהתורה אומרת משהו שמתפרש כפשוטו, ובפועל הוא רק תיאורטי??? על זה ביקשתי, תראו לי דבר דומה מימות הגאונים ועד עתה.

זכותך לראות בזה גאונות אך לומר לי - 'יש לך יישוב אחר בפסוקים שמיישב את הדעת'? במחכ"ת זה אינו מכבד את הגמ' בפסחים ואת רש"י והרמב"ן [וכבודו של מר יקר הוא בעיני, להיותנו ידידים טובים עוד מימי קדם].

בן מיכאל
הודעות: 2255
הצטרף: ד' ינואר 04, 2017 2:19 pm

Re: כתב עת חדש לפשוטו של מקרא - "פשטות המתחדשים"

הודעהעל ידי בן מיכאל » ב' דצמבר 03, 2018 3:57 pm

אוצר החכמה כתב:זה לא ידעתי שהרשב"ם המציא את הבריסקעריות לפני הבריסקערס.

אני יודע מה אתה מתכוון רק סתם צוחק.

אכן הבריסקעות שבפירושו הנ"ל תמוהה בעיני, והוא לענ"ד טועה לא מין (לשון הרמב"ן על הרמב"ם).
תזהר, עוד רגע תוכן קופץ עליך על שכתבת כי ניתן לגשר על פער השנים ולהבין את הרשב"ם ללא בריסק...

יותם
הודעות: 308
הצטרף: ג' נובמבר 27, 2018 2:26 pm
שם מלא: י. הבלין

Re: כתב עת חדש לפשוטו של מקרא - "פשטות המתחדשים"

הודעהעל ידי יותם » ב' דצמבר 03, 2018 3:58 pm

תוכן כתב:
יותם כתב:
תוכן כתב:
יותם כתב:יש כאן עירוב של שתי שאלות:
1. מה חשוב יותר.
2. במה להשקיע יותר מאמץ.
לגבי החשיבות קשה לומר. לגבי המאמץ, נראה שבאופן טבעי יש יותר מה לעסוק בדרש ובפרטים, וכן מצינו אצל רבותינו.


חז"ל אומרים שלא ניתנה התורה אלא לצרף את הבריות, איך אנחנו נהיה אנשים נעלים יותר, על ידי שנבין את הפשט או את הדרש? איך אנשים בהיסטוריה של עם ישראל התעלו, על ידי שהשקיעו בפשט או בדרש?

את שניהם. האין זה ברור מדברי?


זאת אומרת, האם אתה סבור שחצי מהתנאים והאמוראים, הגאונים, הראשונים והאחרונים היו פשטנים? או שרוב רובם השקיעו בלימוד התורה לעומק הכי עמוק שאפשר?

איפה ראית בדומה לזה בדברי?

בן מיכאל
הודעות: 2255
הצטרף: ד' ינואר 04, 2017 2:19 pm

Re: כתב עת חדש לפשוטו של מקרא - "פשטות המתחדשים"

הודעהעל ידי בן מיכאל » ב' דצמבר 03, 2018 3:59 pm

תוכן כתב:
יותם כתב:
תוכן כתב:
יותם כתב:יש כאן עירוב של שתי שאלות:
1. מה חשוב יותר.
2. במה להשקיע יותר מאמץ.
לגבי החשיבות קשה לומר. לגבי המאמץ, נראה שבאופן טבעי יש יותר מה לעסוק בדרש ובפרטים, וכן מצינו אצל רבותינו.


חז"ל אומרים שלא ניתנה התורה אלא לצרף את הבריות, איך אנחנו נהיה אנשים נעלים יותר, על ידי שנבין את הפשט או את הדרש? איך אנשים בהיסטוריה של עם ישראל התעלו, על ידי שהשקיעו בפשט או בדרש?

את שניהם. האין זה ברור מדברי?


זאת אומרת, האם אתה סבור שחצי מהתנאים והאמוראים, הגאונים, הראשונים והאחרונים היו פשטנים? או שרוב רובם השקיעו בלימוד התורה לעומק הכי עמוק שאפשר?

בימי חז"ל רובם עסקו בדרש, ומעטים כרבי יהודה ברבי דורמסקית (ואולי אף רבי אליעזר) עסקו בפשט.
בימי הגאונים רובם בפשט, ראשונים בספרד פשט באשכנז דרש. בימי האחרונים פשט (בין היתר כי ספרד נחרבה ועיקר היהדות נבנה על חכמי אשכנז).

עפר לרגלם
הודעות: 187
הצטרף: א' ינואר 22, 2017 7:19 am

Re: כתב עת חדש לפשוטו של מקרא - "פשטות המתחדשים"

הודעהעל ידי עפר לרגלם » ב' דצמבר 03, 2018 4:03 pm

לענין כתב:
עושה חיל כתב:
לענין כתב:אמור מעתה, בקרבן פסח גופיה ישנם שני דינים חלוקים, הא' דין פסח, והשני דין שלמים. והן אמנם שדין פסח שבו אינו מתקיים אלא מן הצאן, אך מצד דין חגיגה דאית ביה, אכן ודאי כשר הוא לבא גם מן הבקר, וגם במבושל, והן אמנם שבפועל יהיה פסול קרבן זה, מחמת דין פסח המחייב צאן וצליה [ולכן אין קיום בפועל לקרא ד'בקר' רק לענין חגיגה או מותר הפסח וכדדרשו חז"ל], אך אכתי מצד פשוטו של מקרא באמת אפשר לומר שהפסח קרב צאן ובקר.




כבוד הרב 'לענין' שליט"א.

האם המשפט האחרון הוא ציטוט?

עכ"פ, אני מתפלא שלא הבנתם כוונתו,
כוונתו היא, שקרבן פסח גופיה מגיע משני שורשים, ושורש אחד הוא 'חגיגה',
אבל למעשה מהדין השני 'פסח' - 'בקר' ו'בישול' לא שייך ואף נוגד אותו,
על כן, נעשה הוא בצאן ובצליה ושייך הוא בשניהם.

אני לא מבין מה הבעיה.

יש לך יישוב אחר בפסוקים שמיישב את הדעת?

אני רואה כאן גאונות.


זה הציטוט המדויק - 'ונמצא דבפשוטו של מקרא הוי באמת דהפסח עצמו הוא צאן ובקר, משום דבפשוטו של מקרא איירי הכא, בדין החגיגה דאיתא בקרבן הפסח, ומצד זה הוא בא מן הצאן ומן הבקר'.
תרשה לי לתמוה ממי שלא מבין מה הבעיה [אני בהלם שיש עוד שקוראים לזה בריסקער פשט, בבריסק היו עושים על זה קריעה!].
התורה אומרת להקריב עומר ממחרת השבת. באים חז"ל ואומרים שאין הכוונה ליום ראשון בשבת, אלא למוצאי פסח. זאת אומרת שכך הם מפרשים את הכתוב! או במקרה שלנו, באים חז"ל ודורשים לפי כללי הדרשות שכאן משמעות 'ובקר' היא לחגיגה או למותר הפסח. מצוין. זה דרך הלימוד של המקראות שקבלו חז"ל. יבא הרשב"ם ויאמר שעל פי פשוטו כן הכוונה לראשון בשבת, גם כן ניחא [דהיינו, יש כזו גישה, למרות שעל רוב החכמים אינה מקובלת, ואפילו האבן עזרא גדול הפשטנים צווח עליה, אך סוכ"ס יש דרך כזו בראשונים].
אך לבא ולומר שהתורה אומרת להקריב בקר, ופשוטו של מקרא אומר להקריב בפועל בקר, וכל הכוונה היא רק בתאוריה? לדעתי זה הרבה יותר מהזוי [ואכבד מי שיחשוב אחרת]. אותו דבר אפשר לומר שהתורה אומרת ליטול לולב ואתרוג, אבל זה רק בתאוריה - לולא זה שסוכות היה יום טוב. בעיני זה שוה.
את הנקודה הזו פספסו המגיבים שקראו לזה וורט של בריסק, להגיד שהתורה אומרת משהו שמתפרש כפשוטו, ובפועל הוא רק תיאורטי??? על זה ביקשתי, תראו לי דבר דומה מימות הגאונים ועד עתה.

כשהתורה אומרת עין תחת עין והרמב"ם במורה מפרש שהכוונה היא כפשוטו, (ופירוש חז"ל פירש ביד שהכוונה היא שהממון הוא כופר איברים, וזה באמת מתאים לפשט הפסוקים שהגמ' בריש החובל מביאה, לא תקחו כופר לנפש רוצח, ש"מ שמסברא אפשר לפדות עונש בממון), נמצא שהתורה אומרת דבר תאורטי, שמעיקר הדין עין תחת עין, אלא שאפשר לפדות העונש בממון.

סמל אישי של המשתמש
אוצר החכמה
מנהל האתר
הודעות: 17371
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 5:49 pm

Re: כתב עת חדש לפשוטו של מקרא - "פשטות המתחדשים"

הודעהעל ידי אוצר החכמה » ב' דצמבר 03, 2018 4:07 pm

הרב לענין אני לא מסכים עם דבריך.
הוא טוען שפסח במהותו הוא שלמים ורק יש בו דין נוסף שהוא פסח (את זה אומרים כולם בסוגיות בפסחים וזבחים על מותר הפסח). והוא מסביר שכיוון שיש בו את שני דינים האלה כתבה התורה בקר ללמדנו את העניין הזה שמצד עצם מהותו הוא שלמים והיה ראוי לבא מן הבקר אילולי שיש בו גם דין אחר של פסח.
וטוען הגר"ל על זה שזה הפירוש מצד פשוטו של מקרא דהיינו לא מצד דרך ההלכה לפיה כל דין בא להגיד מה שבאמת הדין ואת זה פירשו חז"ל אליבא דאמת שמיירי לחגיגה אבל מצד יסודות הדין התורה באה כאן לחדש את הצד הלמדני של העניין כדי שנדעהו ולזה קורא פשוטו של מקרא.
דוגמה לדבר מה שאומרים שאע"פ שגדי בחלב אמו אין האיסור דווקא באמו וכמו שביארו חז"ל אבל מה שנקטה תורה בחלב אמו הוא כי זה שורש וסיבת האיסור שאסרה תורה וזה מה שבא הכתוב ללמדנו. אחרי שכתבתי ראיתי שהרב עפר לרגלם הביא דוגמה אחרת מהמורה

מתהלך
הודעות: 126
הצטרף: א' ינואר 08, 2017 3:37 pm

Re: כתב עת חדש לפשוטו של מקרא - "פשטות המתחדשים"

הודעהעל ידי מתהלך » ב' דצמבר 03, 2018 4:09 pm

תוכן כתב:
פרי יהושע כתב:ואני חוזר שוב ושוב שכמובן יש לעיין במפרשים הקדמונים שמהם אנו חיים, אבל יש מקום ללימוד עצמי בגוף המקרא, בשביל המפגש הישיר, וכמו כן הוא בלימוד גמרא וכל כתב אחר, ובפרט תורה שבכתב, וכל אחד שמנהגו אינו כן אינו אלא מתמיה בעצמו, כי מי לא עשה כך...


קודם כל, הרב חנוך רוזנברג לא מסכים איתך. לדעתו אופן לימוד המקרא הוא על ידי התעלמות או ניתוק מהמפרשים שקדמו. אבל גם לדבריך, נשאל את השאלה בצורה אחרת, מה דעתך על אחד שלומד גמרא, מבלי לעיין ברש"י ותוספות? האם ראוי לעשות כך באופן סדיר? פעם בשבוע? בחודש? ביום? יום שלם? נא פרט.

זה יותר ממגוחך לכתוב כך על מי שהוא העורך הראשי בתואר ובפועל של מפעל אוצר מפרשי התורה, מפעל אדיר ועצום שכל עניינו לקבץ את דברי התנאים והאמוראים, הראשונים והאחרונים, מהישן ביותר ועד דורנו אנו, בפירוש הפשט בתורה. זה ורק זה. אין שם בכלל פירושים מ'המפגש הישיר של הקורא עם הטקסט'.
אז לומר על העורך הראשי של הסדרה העצומה הזו ש"לדעתו אופן לימוד המקרא הוא על ידי התעלמות או ניתוק מהמפרשים שקדמו"???

תוכן
הודעות: 6226
הצטרף: ה' פברואר 02, 2012 10:27 pm

Re: כתב עת חדש לפשוטו של מקרא - "פשטות המתחדשים"

הודעהעל ידי תוכן » ב' דצמבר 03, 2018 4:53 pm

מתהלך כתב:
תוכן כתב:
פרי יהושע כתב:ואני חוזר שוב ושוב שכמובן יש לעיין במפרשים הקדמונים שמהם אנו חיים, אבל יש מקום ללימוד עצמי בגוף המקרא, בשביל המפגש הישיר, וכמו כן הוא בלימוד גמרא וכל כתב אחר, ובפרט תורה שבכתב, וכל אחד שמנהגו אינו כן אינו אלא מתמיה בעצמו, כי מי לא עשה כך...


קודם כל, הרב חנוך רוזנברג לא מסכים איתך. לדעתו אופן לימוד המקרא הוא על ידי התעלמות או ניתוק מהמפרשים שקדמו. אבל גם לדבריך, נשאל את השאלה בצורה אחרת, מה דעתך על אחד שלומד גמרא, מבלי לעיין ברש"י ותוספות? האם ראוי לעשות כך באופן סדיר? פעם בשבוע? בחודש? ביום? יום שלם? נא פרט.

זה יותר ממגוחך לכתוב כך על מי שהוא העורך הראשי בתואר ובפועל של מפעל אוצר מפרשי התורה, מפעל אדיר ועצום שכל עניינו לקבץ את דברי התנאים והאמוראים, הראשונים והאחרונים, מהישן ביותר ועד דורנו אנו, בפירוש הפשט בתורה. זה ורק זה. אין שם בכלל פירושים מ'המפגש הישיר של הקורא עם הטקסט'.
אז לומר על העורך הראשי של הסדרה העצומה הזו ש"לדעתו אופן לימוד המקרא הוא על ידי התעלמות או ניתוק מהמפרשים שקדמו"???


כמה שאני מנסה להסביר זה לא נקלט. הרב רוזנברג עצמו (ולא אף אחד אחר) הוא לא הנושא בשום צורה ובשום אופן. אני בטוח שהוא אברך יקר שביקרים, ת"ח נפלא וכו' וכו'. הביקורת נסובה אך ורק על השיטה שהוא מתאר. מי שמשליך מהביקורת על השיטה על כותב המאמר, זה על אחריותו בלבד. אין לי שום דבר אישי נגד הרב רוזנברג, שאותו אני לא מכיר, ודומה שלא פגשתי אותו בחיים. אני מאחל לו בכנות את כל הטוב שבעולם שה' יצליח דרכו בכל עת ובכל שעה, ושוב, הביקורת היא אך ורק על השיטה שהוא מתאר.

יושב ירושלים
הודעות: 865
הצטרף: ד' ינואר 18, 2017 6:33 pm
שם מלא: פסח הלפרין

Re: כתב עת חדש לפשוטו של מקרא - "פשטות המתחדשים"

הודעהעל ידי יושב ירושלים » ב' דצמבר 03, 2018 5:14 pm

תוכן כתב:ושוב, הביקורת היא אך ורק על השיטה שהוא מתאר.

או ליתר דיוק: השיטה שאתה מתאר שהוא מתאר.

מתהלך
הודעות: 126
הצטרף: א' ינואר 08, 2017 3:37 pm

Re: כתב עת חדש לפשוטו של מקרא - "פשטות המתחדשים"

הודעהעל ידי מתהלך » ב' דצמבר 03, 2018 5:21 pm

תוכן כתב:
מתהלך כתב:
תוכן כתב:
פרי יהושע כתב:ואני חוזר שוב ושוב שכמובן יש לעיין במפרשים הקדמונים שמהם אנו חיים, אבל יש מקום ללימוד עצמי בגוף המקרא, בשביל המפגש הישיר, וכמו כן הוא בלימוד גמרא וכל כתב אחר, ובפרט תורה שבכתב, וכל אחד שמנהגו אינו כן אינו אלא מתמיה בעצמו, כי מי לא עשה כך...


קודם כל, הרב חנוך רוזנברג לא מסכים איתך. לדעתו אופן לימוד המקרא הוא על ידי התעלמות או ניתוק מהמפרשים שקדמו. אבל גם לדבריך, נשאל את השאלה בצורה אחרת, מה דעתך על אחד שלומד גמרא, מבלי לעיין ברש"י ותוספות? האם ראוי לעשות כך באופן סדיר? פעם בשבוע? בחודש? ביום? יום שלם? נא פרט.

זה יותר ממגוחך לכתוב כך על מי שהוא העורך הראשי בתואר ובפועל של מפעל אוצר מפרשי התורה, מפעל אדיר ועצום שכל עניינו לקבץ את דברי התנאים והאמוראים, הראשונים והאחרונים, מהישן ביותר ועד דורנו אנו, בפירוש הפשט בתורה. זה ורק זה. אין שם בכלל פירושים מ'המפגש הישיר של הקורא עם הטקסט'.
אז לומר על העורך הראשי של הסדרה העצומה הזו ש"לדעתו אופן לימוד המקרא הוא על ידי התעלמות או ניתוק מהמפרשים שקדמו"???


כמה שאני מנסה להסביר זה לא נקלט. הרב רוזנברג עצמו (ולא אף אחד אחר) הוא לא הנושא בשום צורה ובשום אופן. אני בטוח שהוא אברך יקר שביקרים, ת"ח נפלא וכו' וכו'. הביקורת נסובה אך ורק על השיטה שהוא מתאר. מי שמשליך מהביקורת על השיטה על כותב המאמר, זה על אחריותו בלבד. אין לי שום דבר אישי נגד הרב רוזנברג, שאותו אני לא מכיר, ודומה שלא פגשתי אותו בחיים. אני מאחל לו בכנות את כל הטוב שבעולם שה' יצליח דרכו בכל עת ובכל שעה, ושוב, הביקורת היא אך ורק על השיטה שהוא מתאר.

אבל כבר הודית בהתכתבות אתו כאן באשכול שהוא כתב באותו מאמר במפורש שצריך גם זה וגם זה, אז איך ניתן לכתוב משפט כמו "לדעתו אופן לימוד המקרא הוא על ידי התעלמות או ניתוק מהמפרשים שקדמו"? זה אופן לימוד המקרא לדעתו? לכל היותר אופן נוסף.
ואכן פשוט וברור שזה אופן נכבד וראוי, זה נותן פרספקטיבה חשובה לשים לב לדברים שאנחנו לא שמים לב כאשר אנחנו קוראים בקריאה הצמודה עם המפרשים. זה נכון בתורה, בנ"ך, במשניות, בגמרא וכו'. כמובן שלא על חשבון העיון במפרשים, מזה ומזה אל תנח ידך.
נערך לאחרונה על ידי מתהלך ב ב' דצמבר 03, 2018 5:23 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

תוכן
הודעות: 6226
הצטרף: ה' פברואר 02, 2012 10:27 pm

Re: כתב עת חדש לפשוטו של מקרא - "פשטות המתחדשים"

הודעהעל ידי תוכן » ב' דצמבר 03, 2018 5:22 pm

יושב ירושלים כתב:
תוכן כתב:ושוב, הביקורת היא אך ורק על השיטה שהוא מתאר.

או ליתר דיוק: השיטה שאתה מתאר שהוא מתאר.


זה מובן מאליו. כל אחד מוזמן ללכת לקרוא את המאמר, ולראות אם הקריאה שלי נכונה.

תוכן
הודעות: 6226
הצטרף: ה' פברואר 02, 2012 10:27 pm

Re: כתב עת חדש לפשוטו של מקרא - "פשטות המתחדשים"

הודעהעל ידי תוכן » ב' דצמבר 03, 2018 5:26 pm

מתהלך כתב:אבל כבר הודית בהתכתבות אתו כאן באשכול שהוא כתב באותו מאמר במפורש שצריך גם זה וגם זה, אז איך ניתן לכתוב משפט כמו "לדעתו אופן לימוד המקרא הוא על ידי התעלמות או ניתוק מהמפרשים שקדמו"? זה אופן לימוד המקרא לדעתו? לכל היותר זהו אופן נוסף.


וכי בחיים טענתי שהרב רוזנברג מציע לבלות כל הימים לרבות הלילות בלימוד פשוטו של מקרא למעט שום לימוד אחר???? טענתי היא, ששיטת הלימוד שהוא מציע, מובילה לתוצאות לא מקובלות, מכיון שההגות שהיא מעלה מנוגדת להגות חז"ל. אני באמת לא יודע מה אנשים רוצים ממני. וכי הרב רוזנברג מצפה שהוא יעלה שיטה מחודשת, מבלי שאף אחד יאמר מילה, וכולם יענו אחריו קדוש קדוש קדוש??? האם אין זה מן ההגינות לאפשר ביקורת עניינית???

מתהלך
הודעות: 126
הצטרף: א' ינואר 08, 2017 3:37 pm

Re: כתב עת חדש לפשוטו של מקרא - "פשטות המתחדשים"

הודעהעל ידי מתהלך » ב' דצמבר 03, 2018 5:34 pm

תוכן כתב:
מתהלך כתב:אבל כבר הודית בהתכתבות אתו כאן באשכול שהוא כתב באותו מאמר במפורש שצריך גם זה וגם זה, אז איך ניתן לכתוב משפט כמו "לדעתו אופן לימוד המקרא הוא על ידי התעלמות או ניתוק מהמפרשים שקדמו"? זה אופן לימוד המקרא לדעתו? לכל היותר זהו אופן נוסף.

וכי בחיים טענתי שהרב רוזנברג מציע לבלות כל הימים לרבות הלילות בלימוד פשוטו של מקרא למעט שום לימוד אחר???? טענתי היא, ששיטת הלימוד שהוא מציע, מובילה לתוצאות לא מקובלות, מכיון שההגות שהיא מעלה מנוגדת להגות חז"ל. אני באמת לא יודע מה אנשים רוצים ממני. וכי הרב רוזנברג מצפה שהוא יעלה שיטה מחודשת, מבלי שאף אחד יאמר מילה, וכולם יענו אחריו קדוש קדוש קדוש??? האם אין זה מן ההגינות לאפשר ביקורת עניינית???

לא דיברתי כאן על הביקורת, טענתי להצגה לא ישרה של מה שהוא כתב. ולא נעניתי.

בן מיכאל
הודעות: 2255
הצטרף: ד' ינואר 04, 2017 2:19 pm

Re: כתב עת חדש לפשוטו של מקרא - "פשטות המתחדשים"

הודעהעל ידי בן מיכאל » ב' דצמבר 03, 2018 5:37 pm

אוצר החכמה כתב:הרב לענין אני לא מסכים עם דבריך.
הוא טוען שפסח במהותו הוא שלמים ורק יש בו דין נוסף שהוא פסח (את זה אומרים כולם בסוגיות בפסחים וזבחים על מותר הפסח). והוא מסביר שכיוון שיש בו את שני דינים האלה כתבה התורה בקר ללמדנו את העניין הזה שמצד עצם מהותו הוא שלמים והיה ראוי לבא מן הבקר אילולי שיש בו גם דין אחר של פסח.
וטוען הגר"ל על זה שזה הפירוש מצד פשוטו של מקרא דהיינו לא מצד דרך ההלכה לפיה כל דין בא להגיד מה שבאמת הדין ואת זה פירשו חז"ל אליבא דאמת שמיירי לחגיגה אבל מצד יסודות הדין התורה באה כאן לחדש את הצד הלמדני של העניין כדי שנדעהו ולזה קורא פשוטו של מקרא.
דוגמה לדבר מה שאומרים שאע"פ שגדי בחלב אמו אין האיסור דווקא באמו וכמו שביארו חז"ל אבל מה שנקטה תורה בחלב אמו הוא כי זה שורש וסיבת האיסור שאסרה תורה וזה מה שבא הכתוב ללמדנו. אחרי שכתבתי ראיתי שהרב עפר לרגלם הביא דוגמה אחרת מהמורה

אגב, כמדומני שזהו מהלכו של הרב מרדכי ברויאר של שיטת הבחינות, ראה כאן.
https://www.hamichlol.org.il/%D7%A8%D7% ... 7.95.D7.AA

שומע ומשמיע
הודעות: 2972
הצטרף: ג' ינואר 19, 2016 9:57 pm

Re: כתב עת חדש לפשוטו של מקרא - "פשטות המתחדשים"

הודעהעל ידי שומע ומשמיע » ב' דצמבר 03, 2018 5:56 pm


עושה חיל
הודעות: 553
הצטרף: ב' יוני 18, 2018 5:54 pm

Re: כתב עת חדש לפשוטו של מקרא - "פשטות המתחדשים"

הודעהעל ידי עושה חיל » ב' דצמבר 03, 2018 6:00 pm

לענין כתב:זה הציטוט המדויק - 'ונמצא דבפשוטו של מקרא הוי באמת דהפסח עצמו הוא צאן ובקר, משום דבפשוטו של מקרא איירי הכא, בדין החגיגה דאיתא בקרבן הפסח, ומצד זה הוא בא מן הצאן ומן הבקר'.
תרשה לי לתמוה ממי שלא מבין מה הבעיה [אני בהלם שיש עוד שקוראים לזה בריסקער פשט, בבריסק היו עושים על זה קריעה!].
התורה אומרת להקריב עומר ממחרת השבת. באים חז"ל ואומרים שאין הכוונה ליום ראשון בשבת, אלא למוצאי פסח. זאת אומרת שכך הם מפרשים את הכתוב! או במקרה שלנו, באים חז"ל ודורשים לפי כללי הדרשות שכאן משמעות 'ובקר' היא לחגיגה או למותר הפסח. מצוין. זה דרך הלימוד של המקראות שקבלו חז"ל. יבא הרשב"ם ויאמר שעל פי פשוטו כן הכוונה לראשון בשבת, גם כן ניחא [דהיינו, יש כזו גישה, למרות שעל רוב החכמים אינה מקובלת, ואפילו האבן עזרא גדול הפשטנים צווח עליה, אך סוכ"ס יש דרך כזו בראשונים].
אך לבא ולומר שהתורה אומרת להקריב בקר, ופשוטו של מקרא אומר להקריב בפועל בקר, וכל הכוונה היא רק בתאוריה? לדעתי זה הרבה יותר מהזוי [ואכבד מי שיחשוב אחרת]. אותו דבר אפשר לומר שהתורה אומרת ליטול לולב ואתרוג, אבל זה רק בתאוריה - לולא זה שסוכות היה יום טוב. בעיני זה שוה.
את הנקודה הזו פספסו המגיבים שקראו לזה וורט של בריסק, להגיד שהתורה אומרת משהו שמתפרש כפשוטו, ובפועל הוא רק תיאורטי??? על זה ביקשתי, תראו לי דבר דומה מימות הגאונים ועד עתה.

זכותך לראות בזה גאונות אך לומר לי - 'יש לך יישוב אחר בפסוקים שמיישב את הדעת'? במחכ"ת זה אינו מכבד את הגמ' בפסחים ואת רש"י והרמב"ן [וכבודו של מר יקר הוא בעיני, להיותנו ידידים טובים עוד מימי קדם].


שוב, לענ"ד לא רואה בדבריו בדל של בעיה. לא פרשנית, ובודאי לא אמונית [ואדרבא].

מכל מקום הדוגמא שהזכרתם כמו שאר דוגמאות לרוב אצל הרשב"ם, היא לכאורה 'חמורה' שבעתיים,
- להגיד שהתורה שבכתב והתורה שבע"פ הם הפכים. הבן שואל - מה הפשט?

וכן, אני יודע שהגר"א אומר זאת. אז מה באמת הפשט?

מגיע הגר"ל מנצברג, ונותן תשובה אמיתית וישרה,
- זו לא סתירה!
משום שבתורה שבע"פ למדונו את היישום השלם של התורה שבכתב - עם כל הצדדים של כל הפרשיות.

דברים אלו כמובן יוסברו יותר גם על פי תורתו האדירה בנושא פרשה שחזרה ונשנית.
שאין הכוונה שחזרה כולה רק בגלל הלכה פלונית שנלמדת מהמילה שבתוך פסוק שמתוך הפרשיה,
אלא שבאה הפרשה ללמד מצווה פלונית מצד וכיוון אחר [ממה שנשנה כבר במקום אחר].
ור' ליב בגאונותו היה מראה - איך כל ההלכות שנדרשו בפסוקים נובעים מאותה נקודה.

מה ששאלתני [ח"ו] בחוסר כבוד לגמרא בפסחים,
אדרבא ואדרבא, לענ"ד, ר' ליב מייקר ומכבד את דברי חכמינו ז"ל באופן שכל דבריהם ישרים וחלקים.
בלעדיו, הגמרא בפסחים ודאי לעולם היתה עומדת.
אך עדיין היה נשאר קושי בלימוד ה'פשט'. ונכון, אני מסכים אתכם כי מותר להישאר בקושיא, לא גרע מכל תחום בתורה.

ואם כבר הזכרתי,
ר' ליב היה מייקר ומכבד כל דבר שאמרו חז"ל.
ולכן בכל ספריו [בפרט ספרו על התורה (שבכתב!!!)] הוא מרבה ליישב בגאונות את דברי חז"ל,
הוא מראה כסדר איך רק חכמינו קראו את התורה בצורה ישרה ועמוקה לאין תכלית.
נערך לאחרונה על ידי עושה חיל ב ב' דצמבר 03, 2018 6:19 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

שומע ומשמיע
הודעות: 2972
הצטרף: ג' ינואר 19, 2016 9:57 pm

Re: כתב עת חדש לפשוטו של מקרא - "פשטות המתחדשים"

הודעהעל ידי שומע ומשמיע » ב' דצמבר 03, 2018 6:05 pm

תוכן כתב:מה ייחד אותו? מה היה גדלותו? ומעבר לתורתו, מה אנו יכולים ללמוד ממנו מעשים טובים וירא"ש? האם העמיד תלמידים המקפידים על קלה כחמורה? האם יצאו מבית מדרשו ת"ח מופלגים?

לכל המעוניין ישנו אשכול על ר' לייב בפורום אוצר החכמה פורום משפחות סופרים. מחזק מאד.

סעדיה
הודעות: 1602
הצטרף: ה' אוגוסט 13, 2015 10:43 pm

Re: כתב עת חדש לפשוטו של מקרא - "פשטות המתחדשים"

הודעהעל ידי סעדיה » ב' דצמבר 03, 2018 6:09 pm

עושה חיל כתב:
דברים אלו כמובן יוסברו יותר גם על פי תורתו האדירה בנושא פרשה שחזרה ונשנית.
שאין הכוונה שחזרה כולה רק בגלל הלכה פלונית שנלמדת מהמילה שבתוך פסוק שמתוך הפרשיה,
אלא שבאה הפרשה ללמד מצווה פלונית מצד וכיוון אחר [ממה שנשנה כבר במקום אחר].
ור' ליב בגאונותו היה מראה - איך כל ההלכות שנדרשו בפסוקים נובעים מאותה נקודה.



ואם כבר הזכרתי,
ר' ליב היה מייקר ומכבד כל דבר שאמרו חז"ל.
ולכן בכל ספריו [בפרט ספרו על התורה (שבכתב!!!)] הוא מרבה ליישב בגאונות את דברי חז"ל,
הוא מראה כסדר איך רק חכמינו קראו את התורה בצורה ישרה ועמוקה לאין תכלית.

http://forum.otzar.org/viewtopic.php?t=28760
http://forum.otzar.org/viewtopic.php?f=46&t=42867

דורשי יחודך
הודעות: 1520
הצטרף: ו' אפריל 07, 2017 3:06 pm

Re: כתב עת חדש לפשוטו של מקרא - "פשטות המתחדשים"

הודעהעל ידי דורשי יחודך » ב' דצמבר 03, 2018 11:52 pm

אחרי שהובאו דבריו המאירים של הגרל"מ על פסוקי קרבן פסח, אף שכמובן אין זה עיקר עניין האשכול, מחמת חביבות הדברים אני מעלה כאן שיעור נפלא מהגר"א עוזר שליט"א בעניין שני הדינים שבקרבן פסח (עד כמה שאני רואה הוא לא עומד על הפסוק דידן אף שזה מתבקש על פי כל דבריו...)
קבצים מצורפים
תקמז - קרבן פסח.pdf
(345.85 KiB) הורד 199 פעמים

שומע ומשמיע
הודעות: 2972
הצטרף: ג' ינואר 19, 2016 9:57 pm

Re: כתב עת חדש לפשוטו של מקרא - "פשטות המתחדשים"

הודעהעל ידי שומע ומשמיע » ג' דצמבר 04, 2018 12:41 am

אדרת אליהו פרשת משפטים
או אל המזוזה. פשטא דקרא גם המזוזה כשרה אבל הלכה עוקרת את המקרא וכן ברובה של פרשה זו וכן בכמה פרשיות שבתורה והן מגדולת תורתנו שבע"פ שהיא הל"מ והיא מתהפכת כתומר חותם חוץ המצות שבאו במנצפ"ך שהם מישרים וכמ"ש (מכות כ'ב ע"ב) כמה טפשאי אינשי דקיימי מקמי ס"ת כו' ואתו רבנן כו' וכן בפיגול ורוב התורה ע"כ צריך שידע פשוטו של תורה שידע החותם.

אוהב תוכחה
הודעות: 174
הצטרף: ו' אוקטובר 26, 2018 2:21 am

Re: כתב עת חדש לפשוטו של מקרא - "פשטות המתחדשים"

הודעהעל ידי אוהב תוכחה » ג' דצמבר 04, 2018 6:01 pm

תוכן כתב:מכיון שאי אפשר לקטר כל הזמן, אני רוצה להעתיק כאן את דבריו הנפלאים! של ר' ישי הבלין מאתר צריך עיון. לענ"ד דבריו הם הכרחיים לכל אחד שרוצה לגשת ללימוד הפשט. אחרי שקראתי את דבריו, תהיתי אולי טעיתי בהבנתי דברי הרב רוזנברג, ואני עדיין באמצע לחשוב על שאלה זו. בכל מקרה, מאמר יצירתי ועמוק זה הוא מבשר בשורה אחרת מכל מה ששמענו עד היום על בית מדרש "פשוטו של מקרא". בינתיים אני מביא כאן את דבריו של הר' הבלין, ואני מקוה שיתאפשר לי לדון בהם בקרוב יותר לעומק, ואז גם אשוה בין דבריו ובין דברי הר' רוזנברג, וגם בין דברי שניהם והמציאות.

(אני חש שמכיון שגם התקפתי את הר' רצקר על מאמרו הקודם, שראוי להזכירו כאן לטובה על התובנה שהוא סיפק בקשר ליוסף.)

===================================================

ישי הבלין.docx


המאמר של ידידי הרב הבלין הוא באמת מיוחד במינו ומהווה ציון דרך של ממש, לענ"ד.
לצערי, אינני יכול להרבות בדברי שבח משום שהדבר לא יצטייר טוב, אבל באמת הבשורה שבדברים אינה מצומצמת ללימוד מקרא בלבד (שזה כמובן דבר עצום) אלא היא דרך חיים כללית, של התייחסות לפשט ולדרש שבמציאות עצמה, לפשט ולדרש שבאדם. מי שהמאמר מדבר אל ליבו, מוצא את עצמו נפעם ומתרגש למול העומק שבחיים שמתגלה דרך פשוטו של מקרא ודרשות חז"ל, והמקום שהתורה תופסת בכל רובד ורובד בחיים ובמציאות.
לגבי הרעיון של לעשות מלאכתו, אני בהחלט שמח לעמוד מאחוריו, אבל הרב הבלין לקח זאת למקום אחר קצת מהכוונה המקורית (זכותו המלאה...) ואצטט את דבריו:
יתכן שחז"ל מבארים לנו שדוקא בשל תמותו של יוסף, דוקא בשל העובדה שבאופן גלוי הוא התכוון לעשות את עבודתו, דוקא משום כך יכלה מחשבת החטא לקנן בלבו ולהמתין לשעת הכושר. יתכן שכוונה גלויה וברורה יותר לחטוא לא היתה עולה כלל על דעתו של יוסף. דוקא משום שמחשבת החטא הסתתרה בתוך הכוונה התמימה לעשות את עבודתו, התאפשר לה להביאו קרוב כל כך אל החטא כשעמד עליו הניסיון. ושוב, יש כאן לקח רלוונטי לחיינו. ניתן לראות כאן את אזהרתם של חז"ל מפני הפיתוי הבא דוקא בתמימות, כאשר ההתחככות בניסיון היא לגיטימית ומוסברת.

לענ"ד, הנסיון למצוא את המשמעות המוסרית/חינוכית בתוך דרשת חז"ל יכול להתפרש כאילו חז"ל זקוקים לה בשביל לדרוש את דרשתם. ולא היא, בדיוק כמו שהמקרא עצמו אינו עוסק במסר חינוכי ומוסרי, אלא בסיפורו של יוסף, כך גם הדרש עוסק באותו ענין. יתירה מזו, יכול הקורא לטעות ולחשוב כאילו חז"ל דרשו את הדרשה בשביל להעביר איזשהו מסר. וזה ודאי אינו נכון (ובוודאי לא התכוון לכך כותב המאמר) אלא שמואל ורבי יוחנן פשוט הקשיבו קשב עמוק למילים 'לעשות מלאכתו', והקשב העמוק הזה הביא איתו מעצמו את הפירוש של 'לעשות צרכיו'. אם ברצוננו למצוא את עומק הדברים, עלינו לחפש זאת בתוך הסיפור עצמו של יוסף, המשמעות והחשיבות של נסיון אשת פוטיפר בדמות הכללית שלו, כפי שמשתקף גם בדרשת חז"ל על 'ותשב באיתן קשתו'.
בשבת קודש, כאשר קראנו שוב את הפרשה בתורה, עלה בליבי הרהור שמא עצם המילה ה'מלאכתו' מתפרשת לפי שמואל כ'צרכיו'. כך גם משמעות הגמרא בשבת (מט, ב). ויש עוד קצת להוסיף ולהעמיק בזה אבל כעת עלי לסיים.

אוהב תוכחה
הודעות: 174
הצטרף: ו' אוקטובר 26, 2018 2:21 am

Re: כתב עת חדש לפשוטו של מקרא - "פשטות המתחדשים"

הודעהעל ידי אוהב תוכחה » ג' דצמבר 04, 2018 7:06 pm

אוהב תוכחה כתב:בשבת קודש, כאשר קראנו שוב את הפרשה בתורה, עלה בליבי הרהור שמא עצם המילה ה'מלאכתו' מתפרשת לפי שמואל כ'צרכיו'. כך גם משמעות הגמרא בשבת (מט, ב). ויש עוד קצת להוסיף ולהעמיק בזה אבל כעת עלי לסיים.

יתכן שהפירוש שהובא בגוף המאמר הוא של רבי יוחנן, והפירוש המוצע כעת הוא של שמואל. וזה מדקדוק לשון הגמרא (סוטה לו, ב):
ויהי כהיום הזה ויבא הביתה לעשות מלאכתו
א"ר יוחנן מלמד ששניהם לדבר עבירה נתכוונו.
ויבא הביתה לעשות מלאכתו - רב ושמואל,
חד אמר: לעשות מלאכתו ממש,
וחד אמר: לעשות צרכיו נכנס.
ואין איש מאנשי הבית וגו', אפשר בית גדול כביתו של אותו רשע לא היה בו איש?
תנא דבי ר' ישמעאל אותו היום יום חגם היה והלכו כולן לבית עבודת כוכבים שלהם והיא אמרה להן חולה היא.


רבי יוחנן אינו דורש את המילה מלאכתו אלא מתייחס לפסוק באופן כללי ואומר 'מלמד ששניהם לדבר עבירה נתכונו', הלשון 'מלמד' משמע גם שיש כאן איזו משמעות נסתרת, וכפי שכתב ר' ישי, 'שמואל ראה בכך מעין צעקת אליבי שנועדה להסתיר דבר מה. הכתוב כביכול צועק "לעשות מלאכתו!" במקום שאין כלל צורך בכך, ובכך מעביר את המסר שיש כאן גם כוונה נסתרת' רק שבמקום 'שמואל' יש לכתוב, לפי זה, 'רבי יוחנן'.

ועדיין יש מקום לדקדוק, מהו 'ששניהם לדבר עבירה נתכוונו', הרי היא ודאי נתכוונה לדבר עבירה, ולא היה לו לומר אלא 'שגם הוא נתכוון לדבר עבירה'. וקצת משמע שרבי יוחנן מתכוון לדרשה המובאת בגמרא אחר כך, שהסיטואציה של 'ואין איש מאנשי הבית שם בבית' גם היא אינה מקרית, והיא מכוונת לדבר עבירה. רבי יוחנן דורש בעצם את הסיטואציה הכביכול מקרית, שיוסף הגיע לעשות מלאכתו בדיוק כשאשת פוטיפר אינה בבית, ולומד ממנה שהסיטואציה היתה תמימה רק למראית עין מצד שניהם, גם העובדה שהיא נדארה בבית וגם העובדה שבדיוק יוסף הגיע לעשות את מלאכתו באותו זמן.

שמואל (או רב, בגמרא לא מפורש) לעומתו דורש את המילה 'מלאכתו'. מה הבסיס לדרשה זו? איך המילה מלאכתו מתפרשת על תשמיש? אמת שהגמרא מנסה לגשר על הפער בכך שהיא קוראת לתשמיש 'צרכיו', אבל הדבר אינו מתיישב עדיין על הלב.
יתכן שבכך נפתח לנו פתח להבין את כל הפרשה: התאוה של אשת פוטיפר לשכב עם יוסף היתה משום שיוסף בעצם תפס את מקומו של פוטיפר. יוסף הוא הפוטיפר החדש; 'ולא ידע איתו מאומה כי אם הלחם אשר הוא אוכל', אומרת אשת פוטיפר: אם אינך יודע מאומה, גם הלחם אינו ראוי לך, אלא לאדון הבית האמיתי, ליוסף. ויוסף התפתה להסכים עמה (וכאן יש מקום להתבונן היטב בנאום הסירוב של יוסף, ולמצוא את נקודות המתח שבענין), ומכאן ש'המלאכתו' שבפשוטו היינו לעשות את מלאכתו כאדון הבית, מתפרש באופן עמוק לפסגה של המלאכתו, לתפוס את מקומו של פוטיפר גם כבעלה של אשתו.

עושה חדשות
הודעות: 12559
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: כתב עת חדש לפשוטו של מקרא - "פשטות המתחדשים"

הודעהעל ידי עושה חדשות » ג' דצמבר 04, 2018 7:29 pm

בסוגיית יוסף הצדיק ואשת פוטיפר,
יעוי' בפי' הריב"א על אתר, וכן במשיבת נפש שם, ובשו"ת מהרלב"ח סי' קכו.

יותם
הודעות: 308
הצטרף: ג' נובמבר 27, 2018 2:26 pm
שם מלא: י. הבלין

Re: כתב עת חדש לפשוטו של מקרא - "פשטות המתחדשים"

הודעהעל ידי יותם » ג' דצמבר 04, 2018 8:14 pm

אוהב תוכחה כתב:
אוהב תוכחה כתב:בשבת קודש, כאשר קראנו שוב את הפרשה בתורה, עלה בליבי הרהור שמא עצם המילה ה'מלאכתו' מתפרשת לפי שמואל כ'צרכיו'. כך גם משמעות הגמרא בשבת (מט, ב). ויש עוד קצת להוסיף ולהעמיק בזה אבל כעת עלי לסיים.

יתכן שהפירוש שהובא בגוף המאמר הוא של רבי יוחנן, והפירוש המוצע כעת הוא של שמואל. וזה מדקדוק לשון הגמרא (סוטה לו, ב):
ויהי כהיום הזה ויבא הביתה לעשות מלאכתו
א"ר יוחנן מלמד ששניהם לדבר עבירה נתכוונו.
ויבא הביתה לעשות מלאכתו - רב ושמואל,
חד אמר: לעשות מלאכתו ממש,
וחד אמר: לעשות צרכיו נכנס.
ואין איש מאנשי הבית וגו', אפשר בית גדול כביתו של אותו רשע לא היה בו איש?
תנא דבי ר' ישמעאל אותו היום יום חגם היה והלכו כולן לבית עבודת כוכבים שלהם והיא אמרה להן חולה היא.


רבי יוחנן אינו דורש את המילה מלאכתו אלא מתייחס לפסוק באופן כללי ואומר 'מלמד ששניהם לדבר עבירה נתכונו', הלשון 'מלמד' משמע גם שיש כאן איזו משמעות נסתרת, וכפי שכתב ר' ישי, 'שמואל ראה בכך מעין צעקת אליבי שנועדה להסתיר דבר מה. הכתוב כביכול צועק "לעשות מלאכתו!" במקום שאין כלל צורך בכך, ובכך מעביר את המסר שיש כאן גם כוונה נסתרת' רק שבמקום 'שמואל' יש לכתוב, לפי זה, 'רבי יוחנן'.

ועדיין יש מקום לדקדוק, מהו 'ששניהם לדבר עבירה נתכוונו', הרי היא ודאי נתכוונה לדבר עבירה, ולא היה לו לומר אלא 'שגם הוא נתכוון לדבר עבירה'. וקצת משמע שרבי יוחנן מתכוון לדרשה המובאת בגמרא אחר כך, שהסיטואציה של 'ואין איש מאנשי הבית שם בבית' גם היא אינה מקרית, והיא מכוונת לדבר עבירה. רבי יוחנן דורש בעצם את הסיטואציה הכביכול מקרית, שיוסף הגיע לעשות מלאכתו בדיוק כשאשת פוטיפר אינה בבית, ולומד ממנה שהסיטואציה היתה תמימה רק למראית עין מצד שניהם, גם העובדה שהיא נדארה בבית וגם העובדה שבדיוק יוסף הגיע לעשות את מלאכתו באותו זמן.

שמואל (או רב, בגמרא לא מפורש) לעומתו דורש את המילה 'מלאכתו'. מה הבסיס לדרשה זו? איך המילה מלאכתו מתפרשת על תשמיש? אמת שהגמרא מנסה לגשר על הפער בכך שהיא קוראת לתשמיש 'צרכיו', אבל הדבר אינו מתיישב עדיין על הלב.
יתכן שבכך נפתח לנו פתח להבין את כל הפרשה: התאוה של אשת פוטיפר לשכב עם יוסף היתה משום שיוסף בעצם תפס את מקומו של פוטיפר. יוסף הוא הפוטיפר החדש; 'ולא ידע איתו מאומה כי אם הלחם אשר הוא אוכל', אומרת אשת פוטיפר: אם אינך יודע מאומה, גם הלחם אינו ראוי לך, אלא לאדון הבית האמיתי, ליוסף. ויוסף התפתה להסכים עמה (וכאן יש מקום להתבונן היטב בנאום הסירוב של יוסף, ולמצוא את נקודות המתח שבענין), ומכאן ש'המלאכתו' שבפשוטו היינו לעשות את מלאכתו כאדון הבית, מתפרש באופן עמוק לפסגה של המלאכתו, לתפוס את מקומו של פוטיפר גם כבעלה של אשתו.

חן חן על ברכותיך (בהודעה לעיל).

אני לא התמקדתי במאמרי בשאלת המקור של האמוראים בסוטה לדרשתם, והתייחסתי יותר לתוצאה - מה הסיפור שמתואר למעשה.

לגבי רבי יוחנן, שמא לימודו הוא מלשון 'ויהי היום', שנשמע מיוחד ומזומן לכך. דווקא אצל רב ושמואל נראה שעסקו במילת 'מלאכתו', והיא המפתח לדרשה שלהם.

העלית רעיון נפלא לבאר איך מתפרשת מילת 'מלאכתו' כתשמיש, שעיקר תאוותה של אשת פוטיפר הייתה מפני תפקידו של יוסף ורום מעלתו. והנה יש לדון בפסוקים שבתחילת פרשה זו:

ו וַיַּעֲזֹב כָּל אֲשֶׁר לוֹ בְּיַד יוֹסֵף וְלֹא יָדַע אִתּוֹ מְאוּמָה כִּי אִם הַלֶּחֶם אֲשֶׁר הוּא אוֹכֵל וַיְהִי יוֹסֵף יְפֵה תֹאַר וִיפֵה מַרְאֶה. ז וַיְהִי אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַתִּשָּׂא אֵשֶׁת אֲדֹנָיו אֶת עֵינֶיהָ אֶל יוֹסֵף וַתֹּאמֶר שִׁכְבָה עִמִּי.

שלושה עניינים נסמכו בב' פסוקים אלה: גדולתו של יוסף, יופיו ופיתויה של אשת פוטיפר. ושמא יש בזה רמז שגם יפיו וגם מעמדו היו הסיבה לרצונה, ששניהם נזכרו בפסוק אחד.

ועדיין לא פירשת מהיכא נפקא ליה לרב או שמואל זו הדרשה, רק הקלת את הקושי שבפירוש מלאכתו כתשמיש.

ארי שבחבורה
הודעות: 1331
הצטרף: ה' ספטמבר 22, 2011 9:48 pm

Re: כתב עת חדש לפשוטו של מקרא - "פשטות המתחדשים"

הודעהעל ידי ארי שבחבורה » ג' דצמבר 04, 2018 9:06 pm

אוהב תוכחה כתב:המאמר של ידידי הרב הבלין הוא באמת מיוחד במינו ומהווה ציון דרך של ממש, לענ"ד.
לצערי, אינני יכול להרבות בדברי שבח משום שהדבר לא יצטייר טוב, אבל באמת הבשורה שבדברים אינה מצומצמת ללימוד מקרא בלבד (שזה כמובן דבר עצום) אלא היא דרך חיים כללית, של התייחסות לפשט ולדרש שבמציאות עצמה, לפשט ולדרש שבאדם. מי שהמאמר מדבר אל ליבו, מוצא את עצמו נפעם ומתרגש למול העומק שבחיים שמתגלה דרך פשוטו של מקרא ודרשות חז"ל, והמקום שהתורה תופסת בכל רובד ורובד בחיים ובמציאות.

וכבר קדם לרב הבלין בעיקר היסוד הגר"י קמינצקי זצ"ל (אחד מגדולי ישראל לכל הדעות שהעמיד את העסק במקרא במרכז הגותו ויצירתו ומשום מה לא הוזכר בכל הדיון כאן) בחיבורו המופלא עה"ת 'אמת ליעקב':
אמת ליעקב 1.png
אמת ליעקב 1.png (151.52 KiB) נצפה 7537 פעמים

אמת ליעקב 2.png
אמת ליעקב 2.png (65.45 KiB) נצפה 7488 פעמים

יותם
הודעות: 308
הצטרף: ג' נובמבר 27, 2018 2:26 pm
שם מלא: י. הבלין

Re: כתב עת חדש לפשוטו של מקרא - "פשטות המתחדשים"

הודעהעל ידי יותם » ג' דצמבר 04, 2018 9:31 pm

ארי שבחבורה כתב:
אוהב תוכחה כתב:המאמר של ידידי הרב הבלין הוא באמת מיוחד במינו ומהווה ציון דרך של ממש, לענ"ד.
לצערי, אינני יכול להרבות בדברי שבח משום שהדבר לא יצטייר טוב, אבל באמת הבשורה שבדברים אינה מצומצמת ללימוד מקרא בלבד (שזה כמובן דבר עצום) אלא היא דרך חיים כללית, של התייחסות לפשט ולדרש שבמציאות עצמה, לפשט ולדרש שבאדם. מי שהמאמר מדבר אל ליבו, מוצא את עצמו נפעם ומתרגש למול העומק שבחיים שמתגלה דרך פשוטו של מקרא ודרשות חז"ל, והמקום שהתורה תופסת בכל רובד ורובד בחיים ובמציאות.

וכבר קדם לרב הבלין בעיקר היסוד הגר"י קמינצקי זצ"ל (אחד מגדולי ישראל לכל הדעות שהעמיד את העסק במקרא במרכז הגותו ויצירתו ומשום מה לא הוזכר בכל הדיון כאן) בחיבורו המופלא עה"ת 'אמת ליעקב':
אמת ליעקב 1.png
אמת ליעקב 2.png

תודה רבה על הבאת דברי הרב קמינצקי. באמת לא ידעתי כלל מדבריו בתחום זה.

אוהב תוכחה
הודעות: 174
הצטרף: ו' אוקטובר 26, 2018 2:21 am

Re: כתב עת חדש לפשוטו של מקרא - "פשטות המתחדשים"

הודעהעל ידי אוהב תוכחה » ג' דצמבר 04, 2018 10:53 pm

יותם כתב:העלית רעיון נפלא לבאר איך מתפרשת מילת 'מלאכתו' כתשמיש, שעיקר תאוותה של אשת פוטיפר הייתה מפני תפקידו של יוסף ורום מעלתו. והנה יש לדון בפסוקים שבתחילת פרשה זו:

ו וַיַּעֲזֹב כָּל אֲשֶׁר לוֹ בְּיַד יוֹסֵף וְלֹא יָדַע אִתּוֹ מְאוּמָה כִּי אִם הַלֶּחֶם אֲשֶׁר הוּא אוֹכֵל וַיְהִי יוֹסֵף יְפֵה תֹאַר וִיפֵה מַרְאֶה. ז וַיְהִי אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַתִּשָּׂא אֵשֶׁת אֲדֹנָיו אֶת עֵינֶיהָ אֶל יוֹסֵף וַתֹּאמֶר שִׁכְבָה עִמִּי.

שלושה עניינים נסמכו בב' פסוקים אלה: גדולתו של יוסף, יופיו ופיתויה של אשת פוטיפר. ושמא יש בזה רמז שגם יפיו וגם מעמדו היו הסיבה לרצונה, ששניהם נזכרו בפסוק אחד.

ועדיין לא פירשת מהיכא נפקא ליה לרב או שמואל זו הדרשה, רק הקלת את הקושי שבפירוש מלאכתו כתשמיש.


הפסוק שהבאת שימש לי גם כמקור קצת לפירוש הזה, משום שהרושם שנוצר ממנו הוא שיש קשר בין היופי לבין ההצלחה של יוסף בבית אדוניו, ובפשוטו אין לו מובן.

ולכן חשבתי שהיופי של יוסף הוא יופי גברי, יוסף שידר בכל הופעתו הופעה של איש מוצלח, של מנהיג, של איש אשר ה' איתו. המוצלחות שלו התבטאה היטב גם בחיצוניותו. ולכן משיכתה של אשת פוטיפר לא היתה מורכבת מכמה מעלות שונות אלא מהיותו של יוסף איש מצליח.

פרי יהושע
הודעות: 3158
הצטרף: ו' יוני 10, 2016 11:36 am

Re: כתב עת חדש לפשוטו של מקרא - "פשטות המתחדשים"

הודעהעל ידי פרי יהושע » ד' דצמבר 05, 2018 1:10 am

לפי זה יהיה מובן שהורדתו והשפלתו של יוסף לבור שירתה את פוטיפר יותר מהכל.
אבל יוסף מצליח בסוף גם בבור האסורים, ומשם יוצא למלוך בכל ארץ מצרים.

אוהב תוכחה
הודעות: 174
הצטרף: ו' אוקטובר 26, 2018 2:21 am

Re: כתב עת חדש לפשוטו של מקרא - "פשטות המתחדשים"

הודעהעל ידי אוהב תוכחה » ד' דצמבר 05, 2018 2:27 am

עושה חדשות כתב:בסוגיית יוסף הצדיק ואשת פוטיפר,
יעוי' בפי' הריב"א על אתר, וכן במשיבת נפש שם, ובשו"ת מהרלב"ח סי' קכו.

בריב"א ובמשיבת נפש לא מצאתי מה שנוגע לענייננו (הם דנים האם זה גנאי ליוסף או לא, אבל לא דנים מדוע ועל סמך מה חז"ל הוציאו את הפסוק מפשוטו). מהרלב"ח כותב בקצרה '...בענין יוסף יש כמה פסוקים שהכריחו להם ז"ל לדרוש מה שדרשו והם לעשות מלאכתו כי זה מיותר הוא דמה לנו לדעת למה בא. אם פירוש הפסוק הוא כתרגומו גם ותתפשהו בבגדו. גם ותשב באיתן קשתו כמבואר במקומו בסוטה'.
יישר כח.

עקביה
הודעות: 5430
הצטרף: ד' אוקטובר 07, 2015 11:19 pm

Re: כתב עת חדש לפשוטו של מקרא - "פשטות המתחדשים"

הודעהעל ידי עקביה » ד' דצמבר 05, 2018 7:35 am

בדרך אגב, יוסף נפרע מפוטיפר, כפי שדרשו על הכתוב:
תהלים פרק קה
לֶאְסֹר שָׂרָיו בְּנַפְשׁוֹ

מדרש תהלים (בובר) מזמור קה
ד"א לאסור שריו. זה פוטיפר, דאמר ר' מאיר מלמד שאסרו בקולר כל ימיו, שרו כתיב שריו קרי.

חרסון
הודעות: 1171
הצטרף: ג' פברואר 28, 2017 12:33 am

Re: כתב עת חדש לפשוטו של מקרא - "פשטות המתחדשים"

הודעהעל ידי חרסון » א' דצמבר 09, 2018 4:18 am

סגי נהור כתב:
לענין כתב:הכתוב אומר 'וזבחת פסח לה' אלקיך צאן ובקר', ונשאלת השאלה הלא כידוע אין הפסח בא אלא מן העזים ומן הכבשים, שהם צאן, ואם כן למה אמר הכתוב בקר. אכן כבר עמדו חז"ל על מדוכה זו 'אמנם פשוטו של מקרא עדיין צ"ב'. עוד הקשה מפני מה אמר הכתוב 'ובשלת', והלא אין הפסח נאכל אלא צלי, ואמנם כבר עמד על זה רש"י ופירש שגם צליה נקראת בישול, אבל עדיין תמוה מפני מה סתמה התורה בישול ולא צליה.

כאן בא היסוד של ר' לייב שמצוה שחוזרת על עצמה במקומות שונים, יש לה כמה גדרים נפרדים, ובכל מקום הזכירה התורה פנים מסויימים של אותה המצוה.

אמור מעתה, בקרבן פסח גופיה ישנם שני דינים חלוקים, הא' דין פסח, והשני דין שלמים. והן אמנם שדין פסח שבו אינו מתקיים אלא מן הצאן, אך מצד דין חגיגה דאית ביה, אכן ודאי כשר הוא לבא גם מן הבקר, וגם במבושל, והן אמנם שבפועל יהיה פסול קרבן זה, מחמת דין פסח המחייב צאן וצליה [ולכן אין קיום בפועל לקרא ד'בקר' רק לענין חגיגה או מותר הפסח וכדדרשו חז"ל], אך אכתי מצד פשוטו של מקרא באמת אפשר לומר שהפסח קרב צאן ובקר.

אשמח מאד [לא בציניות! אני ירא וחרד לכבוד ת"ח, ורק הבאתי לפניכם הפירוש כצורתו למען תוכלו לדון בו כדרכה של תורה] למצוא במפרשים מימות הגאונים ועד עתה פירוש על דרך 'פשוטו של מקרא' בסגנון זה.

איני יודע מה הציק לך בפירוש בריסקאי זה. אגב, גם אם המסקנא תהיה שלפי פשש"מ הפסח קרב צאן ובקר, אלא שלהלכה לא קיי"ל כן כי אם כפירוש חז"ל, יש לכך תקדימים אצל הפשטנים.


אגב בריסקאי, אכן היסוד של שני דינים בקרבן פסח מטו בי' משם הגר"ח ז"ל (אלא שנחלקו ל'דין קרבן' ו'דין פסח') ומבארים על פיו את רש"י בפסחים שבפסח הלילה הולך אחר היום.


חזור אל “מקרא ותרגום”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 43 אורחים