מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

כתב עת חדש לפשוטו של מקרא - "פשטות המתחדשים"

ביאורים ועיונים, חדושים ובירורים, בתורה בנביאים בכתובים ובתרגומים, ובמפרשיהם, ראשונים ואחרונים, ויבינו במקרא.
חרסון
הודעות: 1171
הצטרף: ג' פברואר 28, 2017 12:33 am

Re: כתב עת חדש לפשוטו של מקרא - "פשטות המתחדשים"

הודעהעל ידי חרסון » א' דצמבר 09, 2018 3:55 pm

סגי נהור כתב:
רבי שמעון אמר: ווי לההוא בר נש דאמר דהא אורייתא אתא לאחזאה ספורין בעלמא ומלין דהדיוטי, דאי הכי אפילו בזמנא דא אנן יכלין למעבד אורייתא במלין דהדיוטי ובשבחא יתיר מכולהו. אי לאחזאה מלה דעלמא, אפילו אינון קפסירי דעלמא אית בינייהו מלין עלאין יתיר. אי הכי ניזיל אבתרייהו ונעביד מנייהו אורייתא כהאי גוונא. אלא כל מלין דאורייתא מלין עלאין אינון ורזין עלאין.

ולהלן שם:
על דא האי ספור דאורייתא לבושא דאורייתא איהו. מאן דחשיב דההוא לבושא איהו אורייתא ממש ולא מלה אחרא, תיפח רוחיה ולא יהא ליה חולקא בעלמא דאתי. בגין כך אמר דוד "גל עיני ואביטה נפלאות מתורתך", מה דתחות לבושא דאורייתא.
תא חזי אית לבושא דאתחזי לכולא, ואינון טפשין כד חמאן לבר נש בלבושא דאתחזי לון שפירא לא מסתכלין יתיר... כהאי גוונא אורייתא אית לה גופא ואינון פקודי אורייתא דאקרון גופי תורה, האי גופא מתלבשא בלבושין דאינון ספורין דהאי עלמא, טפשין דעלמא לא מסתכלי אלא בההוא לבושא דאיהו ספור דאורייתא ולא ידעי יתיר ולא מסתכלי במה דאיהו תחות ההוא לבושא. אינון דידעין יתיר לא מסתכלן בלבושא אלא בגופא דאיהו תחות ההוא לבושא. חכימין עבדי דמלכא עלאה אינון דקיימו בטורא דסיני לא מסתכלי אלא בנשמתא דאיהי עקרא דכולא אורייתא ממש. ולזמנא דאתי זמינין לאסתכלא בנשמתא דנשמתא דאורייתא.


אדרבא, לאור דברי הזוהר הזה המגדיר את הפשט והחיצוניות כלבוש וכגוף לפנימיות ניתן דווקא להבין שהבנת פנימיות ה'סיפורים' צריכה להיעשות דווקא על ידי חקר עמוק ב'חיצוניות' שלהם, זו שניתנה לנו ולפי מושגינו. כשם שהנפש מתגלה מתוך הבנת אברי הגוף. דהיינו דווקא הבנת ה'פשט' על בוריו ('גופי תורה') מאפשרת ומכשירה התבוננות במשמעות העמוקה שבו ('פנימיות התורה')

וב'עולם' המוכר לסגי נהור אזכיר שגם בשיחות ביאורי פרש"י של הרבי מליובאוויטש, הביאור הפנימי מתבאר ומתבהר דווקא מתוך ההבנה המיטבית בתוכן פשט דברי רש"י, כך שאילולי ההבנה הנכונה ברש"י לא היינו יכולים לעמוד על טיב יינה של תורה הטמון בו.

--

וכמובן שהדברים לא באים בסתירה ח"ו לזהירות שצריכה להיות (בלימוד התורה בכלל, ובפרט) בלימוד תושב"כ, בכבוד וביראת שמיים וכו' וכו'.

סגי נהור
הודעות: 5644
הצטרף: א' אוגוסט 04, 2013 11:55 pm

Re: כתב עת חדש לפשוטו של מקרא - "פשטות המתחדשים"

הודעהעל ידי סגי נהור » ג' דצמבר 11, 2018 1:52 am

חרסון כתב:
סגי נהור כתב:
רבי שמעון אמר: ווי לההוא בר נש דאמר דהא אורייתא אתא לאחזאה ספורין בעלמא ומלין דהדיוטי, דאי הכי אפילו בזמנא דא אנן יכלין למעבד אורייתא במלין דהדיוטי ובשבחא יתיר מכולהו. אי לאחזאה מלה דעלמא, אפילו אינון קפסירי דעלמא אית בינייהו מלין עלאין יתיר. אי הכי ניזיל אבתרייהו ונעביד מנייהו אורייתא כהאי גוונא. אלא כל מלין דאורייתא מלין עלאין אינון ורזין עלאין.

ולהלן שם:
על דא האי ספור דאורייתא לבושא דאורייתא איהו. מאן דחשיב דההוא לבושא איהו אורייתא ממש ולא מלה אחרא, תיפח רוחיה ולא יהא ליה חולקא בעלמא דאתי. בגין כך אמר דוד "גל עיני ואביטה נפלאות מתורתך", מה דתחות לבושא דאורייתא.
תא חזי אית לבושא דאתחזי לכולא, ואינון טפשין כד חמאן לבר נש בלבושא דאתחזי לון שפירא לא מסתכלין יתיר... כהאי גוונא אורייתא אית לה גופא ואינון פקודי אורייתא דאקרון גופי תורה, האי גופא מתלבשא בלבושין דאינון ספורין דהאי עלמא, טפשין דעלמא לא מסתכלי אלא בההוא לבושא דאיהו ספור דאורייתא ולא ידעי יתיר ולא מסתכלי במה דאיהו תחות ההוא לבושא. אינון דידעין יתיר לא מסתכלן בלבושא אלא בגופא דאיהו תחות ההוא לבושא. חכימין עבדי דמלכא עלאה אינון דקיימו בטורא דסיני לא מסתכלי אלא בנשמתא דאיהי עקרא דכולא אורייתא ממש. ולזמנא דאתי זמינין לאסתכלא בנשמתא דנשמתא דאורייתא.


אדרבא, לאור דברי הזוהר הזה המגדיר את הפשט והחיצוניות כלבוש וכגוף לפנימיות ניתן דווקא להבין שהבנת פנימיות ה'סיפורים' צריכה להיעשות דווקא על ידי חקר עמוק ב'חיצוניות' שלהם, זו שניתנה לנו ולפי מושגינו. כשם שהנפש מתגלה מתוך הבנת אברי הגוף. דהיינו דווקא הבנת ה'פשט' על בוריו ('גופי תורה') מאפשרת ומכשירה התבוננות במשמעות העמוקה שבו ('פנימיות התורה')

וכי התכוונתי לבטל את לימוד הפשט, או לטעון שיש לערב בתוכו סודות ורזין? לא העתקתי את לשון הזהר אלא כלפי מה שנכתב לעיל, שהפשט הוא עיקר התורה או שעיקר ואמונתנו צריכה להיות מבוססת על הבנת הפשט, וכאילו הקב"ה ירד להר סיני כדי לתת לנו סיפורים אלו ואלו. ועל זה באים דברי הזהר, ולא לומר שהסיפור כפשוטו אינו תורת ה', אלא שערכו ומעלתו של הסיפור אינו בא מיפי העלילה אלא מהיותו מכוון כנגד כל מה שרמוז וגנוז בו. ואמנם ערך זה ומעלה זו שרירים וקיימים גם עבור הלומד בו ואינו יודע את רמזיו וסודותיו או שאינו עוסק בהם בשעה זו.

דורשי יחודך
הודעות: 1520
הצטרף: ו' אפריל 07, 2017 3:06 pm

Re: כתב עת חדש לפשוטו של מקרא - "פשטות המתחדשים"

הודעהעל ידי דורשי יחודך » ג' דצמבר 11, 2018 10:17 am

הרב סגי נהור, האם לפי הבנתך הקב"ה הלביש סודות עליונים בתוך סיפורי סבתא שאין בהם שום חשיבות מצד עצמם,
כמו שהיה יכול להלביש אותם בתוך חשבון, פיזיקה, דברי ימי מלכי סין, או אכילת גזר,
וירד על הר סיני לתת אותם לנו וציוה אותנו להתעסק כל ימינו בסיפורי סבתא אלו, כדי שנשמתינו תרגיש את הסודות העומדות מאחוריהם?

סמל אישי של המשתמש
אוצר החכמה
מנהל האתר
הודעות: 17371
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 5:49 pm

Re: כתב עת חדש לפשוטו של מקרא - "פשטות המתחדשים"

הודעהעל ידי אוצר החכמה » ג' דצמבר 11, 2018 12:44 pm

לכאורה הדברים שלך הם בעצם התקפה על הזהר ולא על סגי נהור.
אם לא כך הוא אנא הואל בטובך להסביר איך אתה מבין את המילים הללו.
רבי שמעון אמר: ווי לההוא בר נש דאמר דהא אורייתא אתא לאחזאה ספורין בעלמא ומלין דהדיוטי, דאי הכי אפילו בזמנא דא אנן יכלין למעבד אורייתא במלין דהדיוטי ובשבחא יתיר מכולהו. אי לאחזאה מלה דעלמא, אפילו אינון קפסירי דעלמא אית בינייהו מלין עלאין יתיר. אי הכי ניזיל אבתרייהו ונעביד מנייהו אורייתא כהאי גוונא. אלא כל מלין דאורייתא מלין עלאין אינון ורזין עלאין.


כלומר שבלי להוסיף את הפרט הזה של מלין עלאין ורזין עילאין לא נחה דעתו של ר' שמעון ולא היה לו טענה שהדברים אינן סיפורין בעלמא.
כך שאתה צריך להסביר מה ההבדל בין דברי ר"ש לדברי סגי נהור.

סגי נהור
הודעות: 5644
הצטרף: א' אוגוסט 04, 2013 11:55 pm

Re: כתב עת חדש לפשוטו של מקרא - "פשטות המתחדשים"

הודעהעל ידי סגי נהור » ג' דצמבר 11, 2018 3:52 pm

דורשי יחודך כתב:הרב סגי נהור, האם לפי הבנתך הקב"ה הלביש סודות עליונים בתוך סיפורי סבתא שאין בהם שום חשיבות מצד עצמם,
כמו שהיה יכול להלביש אותם בתוך חשבון, פיזיקה, דברי ימי מלכי סין, או אכילת גזר,
וירד על הר סיני לתת אותם לנו וציוה אותנו להתעסק כל ימינו בסיפורי סבתא אלו, כדי שנשמתינו תרגיש את הסודות העומדות מאחוריהם?

ראה דברי הרמב"ם בפתיחה למו"נ, ומהם תלמד לעניננו:
אמר החכם תפוחי זהב במשכיות כסף דבר דבור על אפניו. ושמע ביאור הענין הזה אשר זכרו כי משכיות הם הגופות המפותחים בפתוחים משובכים, ר"ל אשר בהם מקומות פתוחים דקי העינים מאד כמעשה הצורפים. ונקראו כן מפני שיעבור בם הראות, ותרגום וישקף ואיסתכי. ואמר כי משל תפוח זהב בשבכת כסף דקת הנקבים מאד הוא הדבר הדבור על אפניו. וראה מה נפלא זה המשל בתאר המשל המתוקן, וזה שהוא אומר שהדבר שהוא בעל שני פנים ר"ל שיש לו נגלה ונסתר, צריך שיהיה נגלהו טוב ככסף וצריך שיהיה תוכו טוב מנגלהו עד שיהיה תוכו בערך אל גלויו כזהב אצל הכסף. וצריך שיהיה בגלויו מה שיורה המתבונן על מה שבתוכו כמו זה התפוח של זהב אשר כסוהו בשכבת כסף דקת העינים מאד, וכשיראה מרחוק או מבלתי התבוננות יחשוב הרואה בו שהוא תפוח של כסף, וכשיסתכל איש חד הראות השתכלות טובה יתבאר לו מה שבתוכו וידע שהוא זהב. וכן הם משלי הנביאים ע"ה, נגליהם חכמה מועילה בדברים רבים, מכללם תיקון עניני הקבוצים האנושיים, כמו שיראה מגלויי משליהם, ומה שידמה להם מן הדברים, ותוכם חכמה מועלת בהאמנת האמת על אמיתתה.

דורשי יחודך
הודעות: 1520
הצטרף: ו' אפריל 07, 2017 3:06 pm

Re: כתב עת חדש לפשוטו של מקרא - "פשטות המתחדשים"

הודעהעל ידי דורשי יחודך » ג' דצמבר 11, 2018 8:36 pm

אוצר החכמה כתב:לכאורה הדברים שלך הם בעצם התקפה על הזהר ולא על סגי נהור.
אם לא כך הוא אנא הואל בטובך להסביר איך אתה מבין את המילים הללו.
רבי שמעון אמר: ווי לההוא בר נש דאמר דהא אורייתא אתא לאחזאה ספורין בעלמא ומלין דהדיוטי, דאי הכי אפילו בזמנא דא אנן יכלין למעבד אורייתא במלין דהדיוטי ובשבחא יתיר מכולהו. אי לאחזאה מלה דעלמא, אפילו אינון קפסירי דעלמא אית בינייהו מלין עלאין יתיר. אי הכי ניזיל אבתרייהו ונעביד מנייהו אורייתא כהאי גוונא. אלא כל מלין דאורייתא מלין עלאין אינון ורזין עלאין.


כלומר שבלי להוסיף את הפרט הזה של מלין עלאין ורזין עילאין לא נחה דעתו של ר' שמעון ולא היה לו טענה שהדברים אינן סיפורין בעלמא.
כך שאתה צריך להסביר מה ההבדל בין דברי ר"ש לדברי סגי נהור.


לדעתי ישנו הבדל ברור בין דברי ר"ש לדברי סגי נהור, אך לפני שאני מציג אותו, הייתי רוצה להציע כאן כמה הערות:


א. ישנם מאמרי חז"ל שקשה להבין אותם, או שנראים סותרים למאמרי חז"ל אחרים, ושנשפכו הרבה דיו כדי להסביר אותם.. ובדרך כלל מבינים שיש בהם עומק וצריך להבין בדיוק למה כיוונו חז"ל. מאידך אם רוצים, אפשר לבא ולהוכיח איזה יסוד ממאמר חז"ל כזה לפי פשטותו.
אני אתן דוגמא: כתוב בגמרא שלמסקנא הודו ב"ה לב"ש שנוח לו לאדם שלא נברא יותר משנברא. כולם מתקשים, א"כ הקב"ה עשה דבר לרעתינו? הרי אנו מודים ומשבחים להקב"ה שהוא יצר אותנו, וכעת מתגלה שזה בכלל לא דבר טוב?

נאמרו בזה הרבה פירושים ופשטים. כמדומה שבס' בעל התניא באיזה מקום מפרש "נוח", לא "טוב", כלומר זה פשוט יותר נוח להשאר בשמים. זה תירוץ, אפשר לדון בו, אפשר לקבל אותו או לא לקבל אותו, זה ודאי לא הפשט הפשוט, וכפי שבא לידי ביטוי בדברי התוס' שלא הבינו כך.
אבל יבא מישהו, ויאמר "אתה יודע, זה פשוט לא טוב להברא. הקב"ה ברא אותנו למרות שזה לא טוב עבורנו. לכן לא כדאי להודות לו על זה. ויש לי על זה גמרא ערוכה!"

לכן, עוד לפני ההבדל שארצה להציג בין דברי הזוה"ק לבין דברי הרב סגי נהור,
שאילתי להרב סגי נהור היא במה שמקבל את הדברים כפשוטם, גם לא לוקח בחשבון מאמרי חז"ל וראשונים אחרים, ומגיע למסקנא מסויימת. על זה אני שואל את מה שאני שואל.

ב. הקושי שיש לכאורה בדברי הזוה"ק, הם
א] מה ששאלתי, מהי התכלית בלימוד סיפורי התורה למי שלא הגיע עדיין לחלק הסוד. אם תאמר שאין תכלית, זה דבר שקשה לשמוע. אם התכלית היא שעל ידי זה נשמתינו נחשפת לסודות התורה, זהו דבר שקשה לענ"ד להבין אותו, שהקב"ה רוצה שנבלה את זמנינו בדבר שבעצם מצד התוכן המוכר לנו הוא שטויות, כדי שעל ידי זה תתעצם נשמתינו בסודות התורה. ז.א. שהוא יכל לחבר ספר של בדיחות עלובות, ולצוות שנבלה שעות רבות ביום על זה, וכך נשמתינו לומדת סודות התורה.

ב] ישנו קושי לפו"ר בזוה"ק, כי קשיא רישא לסיפא. הזוה"ק מציג שתי אפשרויות: או שהתורה היא רק סודות עליונות, או שהיא סתם סיפורים חסרות משמעות ותוכן. אבל הרי ישנה אפשרות אמצעית, שהתורה היא סיפורים שנכתבו ביד "פדגוג אומן" ללמדינו אורחות חיים, איך לעבוד אותו, מה הם דרכיו ית', השגחה, שכר ועונש, אמונה, וכו' וכו'. ולא רק סיפורים שנכתבו, אלא סיפורים שאירעו, הם מהווים את הבסיס של העולם שאנו חיים בו, הם מאורעות ההיווצרות של העולם, ומי שמבין אותם יוכל לדעת איך לפעול ואיך להגיע למטרה. עכשיו נשאל: אם מישהו מבין כך, זה טוב, או לא טוב? בזוה"ק אין התייחסות לגישה כזאת, הן לטוב הן למוטב.

ג] חז"ל עצמם במדרשים ובגמרות מלאים מלימודים שאפשר ללמוד מסיפורי התורה הקדושה, זהו הרי כל ענייני המדרשים, כל הראשונים החל מרש"י מראים לנו מה אפשר ללמוד מכל פרשה ומכל סיפור. הרמב"ן בהקדמה כותב ש"תורה" היינו הסיפורים, "שהם מורים לאדם את דרך האמונה". החפץ חיים כותב בהקדמה לספרו ליקוטי הלכות, וז"ל: כשנתבונן באיזה פרשה שבתורה...ונתובנן על כל אות ותיבה שבה כמה הלכות יש בה וכן כשנחפש במדרשים ובזוה"ק ונראה כמה עניני קדושת המדות ועניני חכמה נוכל ללמוד מכל ענין נראה ברור כי מעשה אלהים המה לכלול באיזה פסוקים קצרים כמה אלפי הלכות וכמה עניני חכמה... עכ"ל. הרי שהחפץ חיים כשמביט בתורה הקדושה הוא רואה לפניו עומק נפלא שמוכיח לו (גם אילולי לא ידע את זה מראש) שרק הקב"ה יכל לכתוב כזה ספר. במיוחד הגדילו לעשות בעלי המוסר שהתבוננו בכל פרשה ופרשה והוציאו אין סוף לימודים בדרכי העבודה ותיקון המדות. עכשיו נבא ונאמר, הכל סתם סיפורים, מרק טוויין יכל לכתוב לימודים יותר טובים?

ג. הרב אוצה"ח, אם יורשה לי לשאול שאילה אישית לצורך הענין, האם כך הבנת תמיד את ענין לימוד "סיפורי" התורה, שאין הם מלמדים אותנו כלום, הם סתם עלילות, וכל הפרטים בעצם לא מעלים ולא מורידים, אלא שעל ידי העיסוק בהם, נשמתינו לומדת את הסודות שבהם? ואם תגיד שלא ידעת את דברי הזוה"ק (אני לא יודע אם אני אאמין לזה), האם מעתה תשנה את כל גישתך?

דורשי יחודך
הודעות: 1520
הצטרף: ו' אפריל 07, 2017 3:06 pm

Re: כתב עת חדש לפשוטו של מקרא - "פשטות המתחדשים"

הודעהעל ידי דורשי יחודך » ג' דצמבר 11, 2018 8:59 pm

סגי נהור כתב:
דורשי יחודך כתב:הרב סגי נהור, האם לפי הבנתך הקב"ה הלביש סודות עליונים בתוך סיפורי סבתא שאין בהם שום חשיבות מצד עצמם,
כמו שהיה יכול להלביש אותם בתוך חשבון, פיזיקה, דברי ימי מלכי סין, או אכילת גזר,
וירד על הר סיני לתת אותם לנו וציוה אותנו להתעסק כל ימינו בסיפורי סבתא אלו, כדי שנשמתינו תרגיש את הסודות העומדות מאחוריהם?

ראה דברי הרמב"ם בפתיחה למו"נ, ומהם תלמד לעניננו:
אמר החכם תפוחי זהב במשכיות כסף דבר דבור על אפניו. ושמע ביאור הענין הזה אשר זכרו כי משכיות הם הגופות המפותחים בפתוחים משובכים, ר"ל אשר בהם מקומות פתוחים דקי העינים מאד כמעשה הצורפים. ונקראו כן מפני שיעבור בם הראות, ותרגום וישקף ואיסתכי. ואמר כי משל תפוח זהב בשבכת כסף דקת הנקבים מאד הוא הדבר הדבור על אפניו. וראה מה נפלא זה המשל בתאר המשל המתוקן, וזה שהוא אומר שהדבר שהוא בעל שני פנים ר"ל שיש לו נגלה ונסתר, צריך שיהיה נגלהו טוב ככסף וצריך שיהיה תוכו טוב מנגלהו עד שיהיה תוכו בערך אל גלויו כזהב אצל הכסף. וצריך שיהיה בגלויו מה שיורה המתבונן על מה שבתוכו כמו זה התפוח של זהב אשר כסוהו בשכבת כסף דקת העינים מאד, וכשיראה מרחוק או מבלתי התבוננות יחשוב הרואה בו שהוא תפוח של כסף, וכשיסתכל איש חד הראות השתכלות טובה יתבאר לו מה שבתוכו וידע שהוא זהב. וכן הם משלי הנביאים ע"ה, נגליהם חכמה מועילה בדברים רבים, מכללם תיקון עניני הקבוצים האנושיים, כמו שיראה מגלויי משליהם, ומה שידמה להם מן הדברים, ותוכם חכמה מועלת בהאמנת האמת על אמיתתה.

יפה.
אני שאלתי על מה שהבנתי מהודעתך הקודמת, שערך לימוד הפשט הוא במה שזה מרמז לסודות העליונות, לא זולת, כי הסיפורים מצד עצמם הם סתם סיפורים. על זה שאלתי מה ששאלתי.

כנראה שלא הבנתי אותך כראוי, אתה התכוונת שודאי שיש תועלת בלימוד הפשט מצד עצמו, אבל עיקר התועלת הוא בסודות התורה.

להעיר שבכלל דברי הרמב"ם (גם בקטע שהצגת וגם לפני זה במורה) נאמרו על משלי הנביאים, שבהם העיקר גם לפי הפשט הוא הנמשל, ולכן יש כאן חידוש שגם במשל יש עכ"פ תועלת. אבל בסיפורי התורה לא צריך להגיע לכזה חידוש, וזה גם לא איזה תועלת, זה ממש חכמה אלוקית איך לנהוג ואיך לעבוד את הקב"ה בעולם הזה. ולכן אני מבין שהפקודה שנתת לי "ומהם תלמד לענינינו," איננה מתייחסת לשיטת הרמב"ם, כי כן אי אפשר ללמוד משם לעניינינו, אלא היא מענה למה ששאלתי לדעתך בעניין זה.

סגי נהור
הודעות: 5644
הצטרף: א' אוגוסט 04, 2013 11:55 pm

Re: כתב עת חדש לפשוטו של מקרא - "פשטות המתחדשים"

הודעהעל ידי סגי נהור » ג' דצמבר 11, 2018 11:49 pm

לא הייתי מעמיד את הפשט והמדרש והמוסר וכו' בכף אחת ואת הסוד בכף שניה, אלא להבנתי יש כאן רובד לפנים מרובד, תפוח לפנים מתפוח. הרובד הפנימי והעמוק ביותר הוא "שמותיו של הקב"ה" העולים מתוך צירופי האותיות (שמטעם זה הקורא בתושב"כ אף שאינו מבין כלום מברך ברכת התורה, מפני שהמהות של תושב"כ היא עצם צירופי האותיות), ואילו הרובד החיצוני ביותר הוא פירוש המילות ועלילת הסיפור לפי פשוטה, שעל זה אמרו בן חמש למקרא (וכתבתי לעיל שלתחושתי האישית קשה להוציא מרובד זה לימוד ברור). בתווך נמצא כל מה שהעמיקו חכמינו הן בתכני הסיפור הן בלשונות הפסוקים, ברמזיהם ובסודותיהם, וזה עיקר מצות תלמוד תורה - להעמיק בתכנים אלו כפי שנתגלו על ידי חכמי ישראל בכל דור ודור. אמנם המבקש לאחוז פירוש המילות בלבד, לראות בו את העיקר ועליו לבנות את קומתו הרוחנית והאמונית, לענ"ד עליו אמורים דברי הזהר בכל התוקף.

דורשי יחודך
הודעות: 1520
הצטרף: ו' אפריל 07, 2017 3:06 pm

Re: כתב עת חדש לפשוטו של מקרא - "פשטות המתחדשים"

הודעהעל ידי דורשי יחודך » ד' דצמבר 12, 2018 6:54 am

מחקתי כדי לחזור ולעיין בהודעת הר' סגי נהור, יתוקן בהמשך אי"ה.

סטפנסקי
הודעות: 189
הצטרף: ב' דצמבר 19, 2016 2:19 pm

Re: כתב עת חדש לפשוטו של מקרא - "פשטות המתחדשים"

הודעהעל ידי סטפנסקי » ש' ינואר 04, 2020 9:11 pm

שמעתי שביתד נאמן פורסם משהו בעניין מישהו יכול להעלות?

סגי נהור
הודעות: 5644
הצטרף: א' אוגוסט 04, 2013 11:55 pm

Re: כתב עת חדש לפשוטו של מקרא - "פשטות המתחדשים"

הודעהעל ידי סגי נהור » א' פברואר 16, 2020 2:46 am

סגי נהור כתב:לא העתקתי את לשון הזהר אלא כלפי מה שנכתב לעיל, שהפשט הוא עיקר התורה או שעיקר ואמונתנו צריכה להיות מבוססת על הבנת הפשט, וכאילו הקב"ה ירד להר סיני כדי לתת לנו סיפורים אלו ואלו. ועל זה באים דברי הזהר, ולא לומר שהסיפור כפשוטו אינו תורת ה', אלא שערכו ומעלתו של הסיפור אינו בא מיפי העלילה אלא מהיותו מכוון כנגד כל מה שרמוז וגנוז בו. ואמנם ערך זה ומעלה זו שרירים וקיימים גם עבור הלומד בו ואינו יודע את רמזיו וסודותיו או שאינו עוסק בהם בשעה זו.

סגי נהור כתב:לא הייתי מעמיד את הפשט והמדרש והמוסר וכו' בכף אחת ואת הסוד בכף שניה, אלא להבנתי יש כאן רובד לפנים מרובד, תפוח לפנים מתפוח. הרובד הפנימי והעמוק ביותר הוא "שמותיו של הקב"ה" העולים מתוך צירופי האותיות (שמטעם זה הקורא בתושב"כ אף שאינו מבין כלום מברך ברכת התורה, מפני שהמהות של תושב"כ היא עצם צירופי האותיות), ואילו הרובד החיצוני ביותר הוא פירוש המילות ועלילת הסיפור לפי פשוטה, שעל זה אמרו בן חמש למקרא (וכתבתי לעיל שלתחושתי האישית קשה להוציא מרובד זה לימוד ברור). בתווך נמצא כל מה שהעמיקו חכמינו הן בתכני הסיפור הן בלשונות הפסוקים, ברמזיהם ובסודותיהם, וזה עיקר מצות תלמוד תורה - להעמיק בתכנים אלו כפי שנתגלו על ידי חכמי ישראל בכל דור ודור. אמנם המבקש לאחוז פירוש המילות בלבד, לראות בו את העיקר ועליו לבנות את קומתו הרוחנית והאמונית, לענ"ד עליו אמורים דברי הזהר בכל התוקף.

עתה ראיתי לדברי הרמ"ק בפרדס שער כז פ"א על דברי הזהר הנידונים לעיל.
המודגש מתייחס להודעה הראשונה שציטטתי כאן, והיתר להודעה השניה...
והנה מתוך המאמר הזה נראה בפי' כי חלוקת התורה הם ד', ותחת כל א' מאלו הד' אלף אלפי אלפים בחינות.

החלוקה הראשונה היא שמכנה אותה בשם לבוש עליון, שהוא סיפור דברים שנתגשמה כדי שתובן אלינו. והלומד בתורה לדעת כמי שלומד בס' הזכרונות, זה ודאי לא יועיל בלימוד ולא יגיעהו ממנו תועלת, והלואי שלא יפסיד. אבל כאשר יבא האדם ללמוד בתורה, צריך שיהיה כוונתו שהוא לומד הענין ההוא במה שהם דברים אלהיים, שנעלם ממנו עוצם פנימיותם, ובדבר הזה ייטב הבל תורה היוצא מפיו לפני הקב"ה משור פר. ועם היות שהוא לא ישכיל בה כי אם פשטיות הסיפור. ואין צריך לומר זה' אלא אפי' מי שלא יבין כלל מפני שאינו בקי בלשון בביאורו אלא הוא מתעסק במקרא לבד, גם לו יש שכר טוב בעמלו...

והחלוקה השנית היא אותם העוסקים בהשכלת הפשט, ר"ל הדינים והמדרשים ופי' המצות ופי' הפוסקים, כמו שתא סדרי משנה בתשובתם ושימושם שכינו אותו בלשון תלמוד ושימוש תלמידי חכמים, וכן מדרשי אגדה לרבותינו ז"ל בפשטיות, כי הם משמחי לב מאירי עינים יזכנו בוראנו להיות חלקנו בהם וגורלנו עמהם, כי הם מעמידי העולם, והאריכות בענין לא יספיק הכתיבה. והחלוקה הזאת כינה הרשב"י עליו השלום בשם גופא. ואל זה כוונו מארי מתניתין באמרם קינין ופתחי נדה הן הן גופי הלכות.

החלוקה השלישית היא אותם העוסקים בקבלה הנעימה כמו הסודות הנדרשים בזוהר שיכנס בהם האדם ועל ידו יוסיף עוד כהם וכהם כי מקום הניחו לנו. ובתנאי שיתמיד המעיין העסק בדרושי הספר הזה כי ילך לבטח דרכו והם נשמה ופנימיות ודאי לכל התורה. כי כל המדרשים והמשניות וכל הדינין וכל מעשה המצות יש להם פנימיות וסוד נעים.

החלוקה הרביעית היא רוחניות האותיות ומציאותם וחיבורם אלו באלו והתייחסם כי מי שירד לעומק הענין הזה יוכל לברוא עולמות, וזה נקרא נשמה לנשמה שהוא תלוי בבינה שהיא נקרא העולם הבא וזו היא השמחה שנקווה אחר התחייה.

ותחת כל חלוקה מד' חלוקות האלה יש כמה וכמה בחי' שאדם יכול לשפוט מעצמו.


חזור אל “מקרא ותרגום”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 37 אורחים