והנה רבקה יצאת כו'

[שמואל דוד]

וַיְהִי הוּא טֶרֶם כִּלָּה לְדַבֵּר וְהִנֵּה רִבְקָה יֹצֵאת אֲשֶׁר יֻלְּדָה לִבְתוּאֵל בֶּן מִלְכָּה אֵשֶׁת נָחוֹר אֲחִי אַבְרָהָם וְכַדָּהּ עַל שִׁכְמָהּ

לכאורה הלשון אינו מדוקדק, והכי הול"ל והנה רבקה אשר ילדה לבתואל כו' יצאת. וצ"ע.

[שמואל דוד]

עיין מלבי״ם. ולפי דבריו מיושב שפיר. אולם אין זה פשוטו של מקרא.

[יאיר]

נ"ל שכיון שהתיאור המשפחתי ארוך, רצה להסמיך הפעולה לבעל הפעולה.

[חלמישצור]

אפשר לומר שהכוונה ב"והנה רבקה יוצאת" להדגיש את ההלימה לתיאורו של אליעזר "ובנות אנשי העיר יוצאות לשאוב מים". עצם זה שיש כאן נערה שיצאה לשאוב מים כשלעצמו מספיק כדי לקיים את שבועת אברהם בעזרת ניסוי "הגמיאיני נא". אבל, מדגישה התורה, כעת יש לנו עניין נוסף, מעל ומעבר למה שהשביע אברהם והתפלל בינו לבין עצמו העבד, רבקה היא "אשר יולדה לבתואל" וכו', כלומר שהנערה שיצאה יש בה יתרון עצום נוסף על עצם היציאה לשאוב מים. זו אולי סיבת ההפרדה הלשונית בין עצם היציאה ובין הייחוס של רבקה.

[שמואל דוד]

תודה רבה