מנה אחת אפים - מה פירוש אפים

[תוכן]

'וּלְחַנָּ֕ה יִתֵּ֛ן מָנָ֥ה אַחַ֖ת אַפָּ֑יִם (שמואל א' א' ה')', המפרשים נתקשו מאד בפירוש תיבת 'אפים', וכבר בפסיקתא מצאנו כמה פירושים לתיבה זו עיין פסיקתא רבתי (מהדורת איש שלום פיסקא מ"ג, כי פקד ה' את חנה): 'ולחנה יתן מנה אחת אפים, בסבר פנים יפות. דבר אחר מהו אפים, כנגד כל הפנים (ובפיסקא מ"ו מפרש: 'מובחר ושוה לכל פנים' עיי"ש). ד"א, היפה שבהם. ד"א אפים, נתן לה כפלים'. והרד"ק הביא את רוב הדעות וז"ל: 'מנה אחת אפים. מנה אחת נכבדת להשיב אפה וכעסה, וכן ארך אפים ארך כעס. ויונתן תרגם חולק חד בחיר, ר"ל מנה הראויה להתקבל בסבר פנים יפות. ובדרש מהו אפים, בנפילת אפים בסבר פנים יפות, אפים כנגד פנינה וילדיה. ואדוני אבי ז"ל פי' אפים כעס, כלומר בכעס היה נותן לה מנה אחת לבד, לפי שהש"י סגר את רחמה ולא היו לה בנים שיתן לה מנות כמו לבני פנינה. היה לו כעס ועצב בזה לפי שהיה אוהב חנה והיה מתאוה להיות לו ממנה בנים'. ולפי כל הפירושים, לשון 'אפים', היינו מלשון פנים וכיוצא.

וכל רואה יראה שאין אף פירוש אחד המתיישב על הלב בקלות. ועלה בדעתי לפרש על פי מה שכתב הרד"ק בשרשיו ערך פה: 'ונשתמשו בו עוד על שיעור הדברים, לחם לפי הטף (בראשית מ"ז י"ב), איש לפי אכלו (שמות י"ב ד') כשיעור הטף כמו שיאכלו כו' ויהי נא פי שנים ברוחך אלי (מלכים ב' ב' ט'), שיעור שני חלקי רוחך, לתת לו פי שנים (דברים כ"א י"ז), שיעור שני חלקים'. ולפי זה יש לפרש אפים מלשון פי בלשון רבים, ופירושו שיעורים, והא' נוספת. ופירוש הדבר שנתן לחנה שני שיעורים או שני חלקים, וכפירוש האחרון שבפסיקתא.

ודומה לזה מצאנו בכד הקמח ערך סוכה וז"ל: 'וכן אמר שלמה ע"ה (משלי כ"ה י"א) תפוחי זהב במשכיות כסף דבר דבור על אפניו וגו', הודיענו שהתורה דבר דבור, כלומר ענין כפול יש בו פנימי וחיצון, והמשיל הפנימי לזהב והחיצון המשילו לכסף זהו שאמר תפוחי זהב במשכיות כסף כו'. ולשון אפניו האל"ף נוספת כאל"ף אקדח אזרוע ופי' על פניו, כלו' על שני פנים'.

האם פירוש זה מתקבל על הלב, ואם כן, האם כבר קדמני אדם?

[סעדיה]

האין זה הפי' האחרון שבפסי"ר?

עדיף לפרש לשון זוגי של 'פי' מל"ר.

[אוצר החכמה]

מתקבל על הלב לענ"ד בהחלט.
וכך הוא בלשון הדיבור היום על בסיס הפסוק הזה. וכן אפשר למצוא במילונים ברשת.

וכמו שציין הרב סעדיה הבאת את זה מהפסיקתא וכן איתא בילקוט
ויהי היום ר' יהושע בן לוי אומר: (ג) זה יומו של עצרת.
ולחנה יתן מנה אחת אפים בכפלים אפים בסבר פנים יפות, כנגד פנינה וילדיה כנגד כל הבנים.

אבל אתה הוספת ביאור דקדוקי יפה איך המילה מתבארת כך.

[תוכן]

האין זה הפי' האחרון שבפסי"ר?

אכן. ותיקנתי למעלה.

[משה111]

בענין הפסיקתא רבתי פרשה מז, (או פרשה מו לפי הסדר של פרידמן איש שלום), יש לציין כי על אף שנדפס בפסיקתא, מכל מקום לכאורה אינו מהפסיקתא המקורית אלא הוספה, ראה רד"ל ויד אליקים, וכן בכת"י פורמא אינו.

[חלמישצור]

רבי יוסף קרא:

אך אפים משמע: פי שניים, שבמקום שמשמש 'פי שנים' ישמש 'אפים': פי שניים כחלק של אחד מהם; ולבד מן האל"ף משמש 'פיים' - פי שניים, אבל האל"ף תיקון מילה הוא, ש'פי' לבדו משמע: חלק אחד הוא, שכשיאמר 'פי שניים' משמע: שני חלקים; כמו כן כשיאמר 'אפיים' פתרונו כפליים, כמו מנה כפולה: למה? כי את חנה אהב.

[רון]

רבי יוסף קרא:

אך אפים משמע: פי שניים, שבמקום שמשמש 'פי שנים' ישמש 'אפים': פי שניים כחלק של אחד מהם; ולבד מן האל"ף משמש 'פיים' - פי שניים, אבל האל"ף תיקון מילה הוא, ש'פי' לבדו משמע: חלק אחד הוא, שכשיאמר 'פי שניים' משמע: שני חלקים; כמו כן כשיאמר 'אפיים' פתרונו כפליים, כמו מנה כפולה: למה? כי את חנה אהב.

אגב דאתינן לקרא דחנה אמינא,
דהנה חנה ובעלה היו עולים מדי שנה לרגל, ומה קרה באותה שנה שזכתה להפקד?
ונראה,
דחנה הצדקת באותה שנה נשברה לחלוטין יותר מכל שנה.
והטעם,
שכאשר אלקנה אמר לה באותו פעם "הלא אנוכי טוב לך מעשרה בנים",
רואה חנה שאלקנה בעלה כלל לא תופס את עצמת הטרגדיה שלה,
וכי איך יכול בעל למלא חסר כזה?
וזה שבר אותה לחלוטין,
ואין דבר שלם יותר מלב שבור, ולב נשבר ונדכה וגו'
ואז זכתה שתפילתה עשתה פרי

[ממזרח שמש]

גם ייתכן 'אף' מוסיף. 'יים' הוא הריבוי.