מדוע רצתה רחל את הדודאים?
כאן viewtopic.php?t=37606 הביא הרב אריה הכהן סקירה מקיפה בעניין הדודאים, ובהמשך ישנו קישור מהרב פלגינן לתוספת עניין ועיון.
אני מבקש להעיר כאן על שיטת הרמב"ן:
רמב"ן בראשית פרק ל פסוק יד
והנכון כי רצתה בהן להשתעשע ולהתענג בריחן,
צ"ע, וכי עבור שעשוע גרידא ויתרה רחל על יעקב באותו לילה?
וי"ל שאמנם רחל לא הייתה מעלה בדעתה לעשות עסקה כזו. שעשוע במקום יעקב אבינו.
אבל לאחר שרחל, שעשתה הרבה כדי שלאה תחשוב שהיא היא בחירת לבו של יעקב, כפי שכותב רבינו בחיי (בראשית כט) ע"פ חז"ל: רחל תפשה פלך שתיקה, שהיה יעקב משלח לה סבלונות ולבן נוטלן ממנה ונותנן ללאה ורחל שותקת, רואה שלאה מטיחה בה הַמְעַט קַחְתֵּךְ אֶת אִישִׁי וְלָקַחַת גַּם אֶת דּוּדָאֵי בְּנִי, היא מבינה שלאה כבר כמה שנים נושאת את הכאב הזה*, של תחושת האשה השנואה, כאשר יעקב נמצא כמעט תמיד רק עם רחל, ולכן, כדי לפייס את לאה, אמרה רחל לָכֵן יִשְׁכַּב עִמָּךְ הַלַּיְלָה תַּחַת דּוּדָאֵי בְנֵךְ.
* מתוך כך אעיר שהשאלה המפורסמת, שנידונה כו"כ פעמים בפורום, כיצד אומרת כך לאה לרחל, הרי כל עצמה של לאה אינה אשתו של יעקב אלא בזכות רחל שמסרה לה את הסימנים, לא נראית לי כ"כ קשה.
כאבה של לאה הוא יום יומי, והיא מנציחה אותו בשמות שלשת ילדיה הראשונים. מה בכך אם הוא מתפרץ בהערה אחת קטנה?