אוהב עמו כתב:בקרו טלה כתב:אוהב עמו כתב:זכורני שהחתם סופר אומר שקיים אאע"ה את כל התורה ואפילו ע"ת היינו עירוב תחומין
בשם הגר"א
חתם סופר [תקצ"א]
עקב אשר שמע אברהם בקולי. שמעתי בשם הגאון מהו' אלי' ווילנא משחז"ל [יומא כ"ח ע"ב] קיים אאע"ה אפי' עירובי תבשילין צ"ל עירובי תחומין וילפי מלשון עקב שאדם דש בעקב בהלוך תחומין ודפח"ח.
יישר כח
בין גברא לגברא נתחלף לי.
וכמדומה שסיבת הטעות היא שהחת"ס מסביר מדוע יעקב אבינו חידש תחומין בבואו לשכם, יעו"ש ותמצאו נחת.
אמנם המשך חכמה חידש כאן חידוש גדול שדווקא יעקב חידש תחומין, אבל אברהם אדרבה להיפך לא קיים תחומין כדי שיוכל לקרב , וז"ל:
(שם, שם) ויחן את פני העיר. פסקתא (כג), בראשית (רבה) פרשה יא: אברהם שלא כתוב בו שמירת שבת וכו', אבל יעקב שכתוב בו שמירת שבת, שנאמר "ויחן את פני העיר" - נכנס עם דמדומי חמה וקבע תחומים וכו'. וכו'. והציור בזה. דבאמת כמו שלהחי די במזון מהצומח, והמדבר ניזון מהחי, כן נפש המשכלת מבני נכר די לו בשבע מצוות. אולם נפש הישראלי, מקורו ממקום גבוה - חלק ה' ממעל - אם אין לו כל התורה בכללה ובפרטה, אז אינו בחיותו. כי עם ישראל המה מעון ומכון לאלקות בעולם השפל, 'ואין השכינה שורה אלא באלפי רבבות ישראל'. וזה סוד מה שאמרו: ש"ס רבוא המה כללות הפרצופים. ולכן אברהם חפש להפיץ שיטתו ודיעותיו באלקות לכל באי עולם, באשר חשב כי הוא יחידי. ואחר כך ראה כי ישמעאל יצא ממנו, ולכן נטע אשל להכניס כל באי עולם לברית (סוטה י, ב). ואמרו בריש עבודה זרה (ט, א): שני אלפים תורה מ"והנפש אשר עשו בחרן" - דשעבידו לאורייתא. וגם היה זה בכוונה שהלך למצרים - מקום החכמה והחרטומים - לפלפל ולקרבם לשיטותיו באחדות ובתורה.
לא כן יעקב, ראה שמיטתו שלמה, ובזרעו די שיהיו מעון ומרכבה לשכינה, וכמו שהבטיחו, וראה שה' ניצב עליו, ראה להיפוך כי בניו יהיו נפרדים מעמים אחרים, מוגבלים בתחום. ואף ללבן חותנו הניחו בטעותו, וכעס על רחל שגנבה התרפים להבדילו מעבודה זרה. כן במצרים היו יושבים בארץ גושן נפרדים מהעמים. וכן לדורות באומה, אין מקבלים גרים בימי דוד ושלמה, שזה כהכרח או למקנא לגדולתם. וזה מליצתם שאברהם 'קיים עירובי תבשילין' - להכניס אורחים ולקבל גרים תחת כנפי השכינה, אבל לא 'קבע תחומים', שמא ימנע אחד מלבוא לשמוע דיעותיו. לא כן יעקב, 'קבע תחומים' להגביל ולתחום בין עם ישראל לעמים. ולכן במרה עדיין לא איפקוד אתחומים, משום שהיו נוסעים במחלוקת, ולא היו ראויים להיות משכן לאלקות, עד כי הארה האלקית תהא די להאיר לעולם השפל, ולכן לא ניתן מצות תחומים. אבל בסיני איפקוד על תחומים, ש"ויחן (שם) ישראל" (שמות יט, ב), והיו ראויים לקבל תורה, ואז ניתן תחומים, כמו ליעקב. שלכן אמר (דברים לג, כח) "וישכון ישראל בטח בדד עין יעקב". וזה שאמר הנביא (ישעיה נח, יג) "אם תשיב משבת רגליך" - זה על תחומים, כמו שאמרו ז"ל סוף מי שהוציאוהו (עירובין נב, ב), "והאכלתיך נחלת יעקב אביך" - זה יעקב שקבע תחומים. וזכה למידה בלא גבול - "ופרצת ימה וקדמה" (בראשית כח, יד) - בשכר שהוא קבע גבול ותחומים זכה לנחלת בלא גבול, ודו"ק היטב.