ראיתי שיש שתי מערכות של טעמים על "וילך ראובן" עד "וישמע ישראל" האחת שבוישמע ישראל יש סוף פסוק והאחת ששם יש אתנחתא.
היה בזכרוני שאחת בציבור ואחת ביחיד אך לא זכרתי איזו מערכת ביחיד ואיזו בצבור
בשבת ראיתי בשם הרב מאזוז שליט"א לקרוא פעמיים.
האם אי מי יודע מה המנהג המקובל (אצל האשכנזים לא שמעתי מעולם שקוראים פעמיים).
"וילך ראובן, - טעמים
Re: "וילך ראובן, - טעמים
שמתי לב השבוע לראשונה שבחמשי 'בלום' למטה בהערה שיש לציבור ויש ליחיד, אלא שמעולם לא שמעתי כן, ונהוגים שמטעימים אותו כפסוק אחד כפי שהוא באמת.
Re: "וילך ראובן, - טעמים
מה לציבור ומה ליחד? אם לציבור זה פסוק אחד הרי שלא קשה מדוע לא שמע מר את הקריאה ליחיד כשני פסוקים.
את הטעמים השונים לדעתי הדפיסו בכל המהדורות וזו לא המצאה של בלום
את הטעמים השונים לדעתי הדפיסו בכל המהדורות וזו לא המצאה של בלום
Re: "וילך ראובן, - טעמים"
בחומשים בפסוק 'וילך ראובן', הדפיסו את שתי מערכות הטעמים יחד, ורק בהערה ציינו (בחלק מהחומשים) את החלוקה של שתי מערכות הטעמים.
וכיוצא בזה היה בעבר גם בעשרת הדברות, שבכתבי היד ובדפוסים הקדומים מופיעים שתי המערכות יחד, ובעל 'אור תורה' הוא זה שלראשונה הדפיס את הדברות פעמיים, בשתי מערכות טעמים, ובעקבותיו הלכו כן הדפוסים, שהדפיסו בתוך החומש את הטעם התחתון, ובסוף החומש את הטעם העליון (ראה 'תורת הקורא - מאמר עשרת הדברות').
אבל במעשה ראובן, עד היום בדפוסים לא הופרדו הטעמים בתוך החומש, וכך מודפס:
אמנם למרות שהדפיסו את שתי מערכות הטעמים יחד, אך משום מה סימון הנקודותיים המסמן סוף פסוק הושמט אחרי המילה 'ישראל', למרות שיש שם סימון סוף פסוק של מתג, המסמן סוף פסוק לפי הטעם התחתון.
וכנראה לא סומנו נקודותיים, כיון שייראה מוזר שיש נקודותיים ואין אחריו סימון של מספור הפסוק (מספור הפסוקים הוא לפי הטעם העליון).
וכיוצא בזה היה בעבר גם בעשרת הדברות, שבכתבי היד ובדפוסים הקדומים מופיעים שתי המערכות יחד, ובעל 'אור תורה' הוא זה שלראשונה הדפיס את הדברות פעמיים, בשתי מערכות טעמים, ובעקבותיו הלכו כן הדפוסים, שהדפיסו בתוך החומש את הטעם התחתון, ובסוף החומש את הטעם העליון (ראה 'תורת הקורא - מאמר עשרת הדברות').
אבל במעשה ראובן, עד היום בדפוסים לא הופרדו הטעמים בתוך החומש, וכך מודפס:
- וילך ראובן - טעמי המקרא.PNG (18.6 KiB) נצפה 2828 פעמים
אמנם למרות שהדפיסו את שתי מערכות הטעמים יחד, אך משום מה סימון הנקודותיים המסמן סוף פסוק הושמט אחרי המילה 'ישראל', למרות שיש שם סימון סוף פסוק של מתג, המסמן סוף פסוק לפי הטעם התחתון.
וכנראה לא סומנו נקודותיים, כיון שייראה מוזר שיש נקודותיים ואין אחריו סימון של מספור הפסוק (מספור הפסוקים הוא לפי הטעם העליון).
Re: "וילך ראובן, - טעמים"
מעט דבש כתב:אך משום מה סימון הנקודותיים המסמן סוף פסוק הושמט אחרי המילה 'ישראל', למרות שיש שם סימון סוף פסוק של מתג, המסמן סוף פסוק לפי הטעם התחתון.
וכנראה לא סומנו נקודותיים, כיון שייראה מוזר שיש נקודותיים ואין אחריו סימון של מספור הפסוק (מספור הפסוקים הוא לפי הטעם העליון).
הנקודתיים : אינם טעם סוף פסוק, אלא הוספת המדפיסים.
Re: "וילך ראובן, - טעמים
אגב, לפי הטעמים שמחברים לפסוק אחד יש כאן פיסקא באמצע פסוק ובקצת קהילות מנגנים אותו בניגון מיוחד.
Re: "וילך ראובן, - טעמים
בחומשים רבים נשמט הרביע שבתיבת "ראובן", ורבים טועים ומטעימים בה זקף (גם כשקורין בטעם העליון).
Re:
בראנסוויל כתב:הנקודתיים : אינם טעם סוף פסוק, אלא הוספת המדפיסים.
עיין http://www.hagigim.com/hebnuker/modules ... ic&t=18043
מי מחובר
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 67 אורחים