איש נבון וחכם - למה?

[תוכן]

אחרי שיוסף הצדיק נתן את עצתו לפרעה, למה צריך יותר איש נבון וחכם. הרי העצה לפנינו, ומה שדרוש עכשיו זה איש ישר ונאמן עם יכולת ניהול שיבצע את העצה החכמה והנבונה.

[בקרו טלה]

-

[שייף נפיק]

שמעתי שבוע שעבר מת"ח אחד איני זוכר שמו כעת, ששאל כן, ותירץ, שלחיות בזמן שובע גדול כל כך ולחסוך כראוי צריך חכמה ותבונה מיוחדים, לראות ולחיות את הנולד - דבר הבא מתוך דבר כראוי. ופשוט.

[הכתב והמכתב]

בכל מקרה, לנהל מערכת יחסים עם אנשים צריך איש חכם ונבון. גם אם הניהול עצמו אינו מצריך כן

[בברכה המשולשת]

יעויין בשיחתו של הגרח"י קפלן שליט"א בירחון האוצר הנוכחי
viewtopic.php?f=7&t=31425&p=506053&hilit=%D7%99%D7%A8%D7%97%D7%95%D7%9F#p505951

[תוכן]

שמעתי שבוע שעבר מת"ח אחד איני זוכר שמו כעת, ששאל כן, ותירץ, שלחיות בזמן שובע גדול כל כך ולחסוך כראוי צריך חכמה ותבונה מיוחדים, לראות ולחיות את הנולד - דבר הבא מתוך דבר כראוי. ופשוט.

יש עוד הרבה תכונות כדי לוודא שהפרויקט הזה יסתיים בהצלחה, עינים לראות, לשון לדבר ועוד. אבל גם אחרי מה שהת"ח ההוא אמר, עדיין התכונה העיקרית הוא לא נבון וחכם, אלא ישר ונאמן, וא"כ היה לו ליוסף להזכיר תכונות אלו.

[שייף נפיק]

הוא אמר שצריך הרבה חכמה - ראיית הנולד, לאסוף הרבה הרבה במושגים של רעב - למרות שעכשיו שנות שובע.
ובינה - להבין דבר מתוך דבר - להבין מתוך המצב שיהיה איך להתכלכל נכון עכשיו בשנות השובע כדי לחיות נורמלי בשנות הרעב.
לבצע יכולים אנשים רבים, חכמה ותבונה מיוחדים נדרשים למצב אבסורדי שכזה, שבע שמעולם לא היה כמותו - שאחריו רעב עצום.
ישרות למה? הרי מדובר על תפקיד בשנות השובע לא בשנות הרעב?!
בברכה מרובה

[דרומי]

אגב, מעניין שרש"י לא טרח לפרש מהו 'נבון' ומהו 'חכם', כשם שפירש בפ' תשא לא, ב-ג ובפ' דברים א, יג. וגם הראב"ע שתק מלפרש, ופירש לראשונה רק בפ' תשא.