מה הפירוש של המילה "הנה"?

[תם מה הוא אומר]

האם ידוע לאי מי מחו"ר הפורום שליט"א מה הכוונה של המילה "הנה"?
תודה מראש.

[קו ירוק]

הֵנָה או הִנֵה

[תם מה הוא אומר]

גם וגם.

[לענין]

היה על זה מאמר של הרב ישעיהו לוי 'וגם דמו הנה נדרש' שהתפרסם בחצי גבורים [חלק ח', כפי זכרוני הדל].

[תם מה הוא אומר]

מצו"ב מדברי הגרי"ח סופר שליט"א במאמרו הנדפס בסוף קונטרס מגיד דבריו ליעקב פרשת ויחי - ניתן להורידו כאן: viewtopic.php?f=46&t=42663&p=510690#p510690

ובהיות שדבר בעתו מה טוב, אמרתי להעלות חלק מדבריו (וקיצרתי במה שלא שייך, כל השמטה סימנתי ב---) כאן.

א. בענין ויוגד ליעקב ויאמר הנה בנך יוסף בא אליך

בראשית (מ"ח א'): "ויהי אחרי הדברים האלה, ויאמר ליוסף הנה אביך חולה, ויקח את שני בניו עמו את מנשה ואת אפרים, ויוגד ליעקב ויאמר הנה בנך יוסף בא אליך, ויתחזק ישראל וישב על המטה". ---

ונתעוררתי בס"ד לדקדק מהו זה שכתוב הנה בנך יוסף בא אליך, דמהו דנקט קרא הנה, שהרי לימדנו הרשב"ם ז"ל בראשית (כ"ה כ"ד): "והנה תומים בבטנה, בכל דבר חדוש רגיל לומר כן [לשון הנה], וכן ויהי בבקר והנה היא לאה, כי עד עתה היה סבור שהיא רחל, וכן ויקץ פרעה והנה חלום, כי לא היה סבור שהיה חלום עד שניער משנתו".

וחזר וכתב זאת הרשב"ם ז"ל שם בראשית (כ"ט כ"ה): "והנה היא לאה, בדבר שלא נודע תחילה אומר והנה. וכן והנה חלום", ועוד לו שם (מ"א ו'): "והנה חלום, כמו והנה היא לאה, אבל עד עתה היה סבור שראה ממש ולא חלום", ועיין לו שם (פסוק ד') ודוק. ועיין דבר נכון בספר כתר כהונה בפירושו לספרי פרשת בהעלותך (פסקא ק"ה אות ר"נ) ע"ש, ועיין בעל הטורים ז"ל ויקרא (י"ג ה') ודוק.

וראיתי שהגאון מלבי"ם ז"ל מדעתו הרחבה זכה לכוין לדברי הרשב"ם ז"ל, שתיבת הנה הכתובה במקרא מורה על דבר חדש, וכמו שכתב בביאורו לתורה ויקרא (י"ג ה' אות ס"א): "וזה כלל בלשון שמלת "והנה", מורה תמיד על התחדשות דבר חדש, כמו וירא והנה חרבו פני האדמה (בראשית ח') ועתה הנה אשתך (שם י"ב), ויהי בבקר והנה היא לאה מכלל דעד השתא לאו היא לאה כדרשתם במגילה (יג ב'), והאריך עוד בזה ע"ש, וכן כתב הגאון מלבי"ם ויקרא שם (י"ג י' אות ע"א), ובביאורו לתורה בראשית (כ"ד ט"ו) ורות (ב' ד', וד' א') ובקונטרס אילת השחר (אות תקס"ה) ע"ש, וכן הוא בספר תורה תמימה בראשית (י"ב אות ט"ו) ושם (כ"ט אות ד', ומ"ח אות א'), ודברים (כ"ו אות ט"ו), ודבריו מדברי הגאון מלבי"ם לוקחו כמנהגו, ועיין בספר הדרש והעיון בראשית (מאמר ר"ח), ובספר פרדס דוד פרויינד (מערכת ה' ערך הנה דמ"א ע"א ודמ"ב ע"ב) ונתבאר במקומו בס"ד.

ובס"ד יש לי לומר ולפרש הפסוק "ויוגד ליעקב ויאמר הנה בנך יוסף בא אליך", על פי מאמרם ז"ל במדרש בראשית רבתי ויחי (שם דף רכ"ה) שהביא שם דברי פסיקתא רבתי (פסקא ג'): "והרי כל שבחו של יוסף שהיה מפליג על כבוד אביו, ולא נכנס אצלו בכל שעה, שאילולי שבאו אחרים ואמרו לו אביו חולה לא היה יודע, אלא להודיעך צדקו שלא רצה להתייחד עם אביו, שלא יאמר לו היאך עשו בך אחיך ומקללם, אמר יוסף אני יודע צדקו של אבא כל דבריו גזירות הן, אמר ללבן עם אשר תמצא את אלהיך לא יחיה ומתה אמי, ואני בא לומר שיקללם, יקללם ונמצאתי מחריב את כל העולם, שלא נברא העולם אלא בשביל השבטים, לפיכך לא היה הולך [יוסף] אצל אביו בכל שעה" ע"ש.

ומבואר שכל אותם שבע עשרה שנה משירד יעקב למצרים לא היה יוסף מתייחד לבדו עם אביו, ולכך אמר קרא הנה בנך יוסף בא, דהיינו זה החידוש שהוא בא אליך, מה שלא היה מזמן ביאת יעקב אבינו למצרים.
---

הוספה
ראה עוד יתד המאיר תמוז תש"פ סי' לד אות ב

[זאב ערבות]

האם ידוע לאי מי מחו"ר הפורום שליט"א מה הכוונה של המילה "הנה"?
תודה מראש.

לשונות רש"י למלה הנה:
הִנֵּה (א)
א. הנה באתי (תהלים מ ח) - עכשו באתי [גיטין ס.].
ב. הנני - כך היא ענייתם של חסידים. לשון ענוה הוא ולשון זימון [ברא' כב א]. לשון ענוה וזריזות [ברא' לז יג].
ג. הנה נתתי לך - בשמחה, לשון שמחה הוא זה, כמו (שמות ד יד) הנה הוא יוצא לקראתך וראך ושמח בלבו. משל למלך... [במד' יח ח].


הנה, הִנָּה (ב)
הנאך - ישר הדבר בעיניך [ע"ז יז.]. יהנה - יראה [ב"ב קמט.].

[ביקורת תהיה]

הנה, הִנָּה (ב)
הנאך - ישר הדבר בעיניך [ע"ז יז.]. יהנה - יראה [ב"ב קמט.].

א. 'הנאך' דפ"ק דע"ז הוא משורש 'נאה', כדלקמן:
אָמַר לוֹ רַבִּי עֲקִיבָא, רַבִּי, שֶׁמָּא מִינוּת בָּא לְיָדְךָ וְהִנְאֲךָ? פירש רש"י: 'וְהִנְאֲךָ' - יָשַׁר בְּעֵינֶיךָ. פירוש לפירושו: 'והנאך' – מלשון נאה, היה נאה לך.
ובמטבע לשון זה משתמש רש"י בפרשת בראשית:
'וַתֵּרֶא הָאִשָּׁה כִּי טוֹב הָעֵץ לְמַאֲכָל' – רָאֲתָה דְבָרָיו שֶׁל נָחָשׁ וְהִנְאוּ (היו נאים) לָהּ, וְהֶאֱמִינַתּוּ.
ב. הציטוט 'יֵהָנֶה – יֵרָאֶה' מפרק מי שמת:
1. הציטוט הוא מפירוש הרשב"ם ולא מרש"י.
2. הנוסח שלפנינו - שיבוש בולט לעין הוא, דהכי איתא התם:
אִיבַּעְיָא לְהוּ, יֵהָנֶה בָּהֶן מַהוּ... יֵרָאֶה בָּהֶן מַהוּ, יַעֲמֹד בָּהֶן מַהוּ, יִשָּׁעֵן בָּהֶן מַהוּ. תֵּיקוּ.

[זאב ערבות]

תודה על הערותיך. בזכותך עשיתי עריכה קלה לכמה ערכים ובפרט את מ"מ למצוות לאו ליהנות נתנו העברתי לערך מצוה.
אתה צריך להבין את דרך עבודתי. ראשית כתבתי הוספות בגליון ספר היכל רש"י (מלון הפירושים, ראה בצילום), אח"כ הקלדתי את כל ספרו עם ההוספות ואח"כ במשך כמה שנים אני עורך ומגיהה ומוסיף עוד כהנה וכהנה. לאבינרי יש דרך מיוחדת ולאחר יעוץ עם מומחים ובקיאים בלשון סטיתי ממנה, בעיקר כותרות הערכים הם לפי הקונקורדנציה של אבן שושן ועקב זאת הרבה כותרות ערכים שונות מאבינרי. גם סיווג המקורות שונה בהרבה, ובפרט במלים ארמיות שהוא לא מרבה להביא. בקיצור ספרי הוא פנים חדשות שלא לדבר על ריבוי הכמות שהוא יותר מפי שלש.
כעת להערותיך, הערך הנה בו מופיע הציטוט מע"ז מופיע אצל אבינרי, וזו אינה מלה מקראית במשמעות זו, וגם מופיע אצל אבן שושן במילונו בצורה זו. גם נאה אינה מלה מקראית אלא נאוה. מה הסיבה שמחלקים בין הנה לנאה איני יודע כיוון שידיעותי בלשון ודקדוק דלות, כך שבד"כ אני מסווג לפי הקונקורדנציה או המילונים השונים (כגון סוקולוב) וכך יצאתי מדי ספק. כאשר יש בעיה מסויימת יש לי כאמור כמה יועצים בקיאים בלשון ודקדוק ועל פיהם ישק דבר.
מענין שאבן שושן מביא במילונו את הדוגמא שאתה מביא מבראשית ג"כ בערך הנה!
אם לאחר הסבר זה אתה עדיין סובר שהנה דע"ז שייך יותר לערך הנה, אשאל את יועצי ונעשה כדעת הרוב. מכל מלמדי השכלתי.
בקשר לציטוט מהרשב"ם. ראשית, אחת ההחלטות היתה להביא כל מה שמופיע בגמרא ובתנ"ך במקום בו מופיע רש"י, כולל רשב"ם והריב"ן ודברי הימים וכו' בלי לציין בכל פעם את הדבר אלא הרשימה מופיעה בהקדמה.
הערתך צודקת ומחקתי את המובאה לאחר שראיתי בעוז והדר שמעירים שהרשב"ם בא ללמד את צורת הניקוד של יהנה ולא לפרש את המלה. לצערי בשעת הכנת הספר עדיין לא היה עוז והדר וכל הגמרות המבוארות (פרט לשטיינזלץ שלא השתמשתי בו כלל וכלל) כך שמן הסתם יש עוד מהסוג הזה אך לאחר הגהת בני שעובד על זה כבר כמה שנים אני סבור שהכמות היא אפסית יחסית לכמות הכללית של מ"מ שבספר.

[ביקורת תהיה]

אם לאחר הסבר זה אתה עדיין סובר שהנה דע"ז שייך יותר לערך נאה, אשאל את יועצי ונעשה כדעת הרוב.

עדיין נצרך שקול דעת בענין. מכל מקום מעניין לשמוע את חוות דעתם של המלומדים שאתה נועץ בהם. ומכל מלמדי השכלתי.

[זאב ערבות]

אם לאחר הסבר זה אתה עדיין סובר שהנה דע"ז שייך יותר לערך נאה, אשאל את יועצי ונעשה כדעת הרוב.

עדיין נצרך שקול דעת בענין. מכל מקום מעניין לשמוע את חוות דעתם של המלומדים שאתה נועץ בהם. ומכל מלמדי השכלתי.

לאחר העיון חוות דעת הת"ח הבקיאים בדקדוק ולשון היא שאכן ערך הנה הוא המקום הראוי למובאה מע"ז והמובאה בענין מצוות לאו ליהנות נתנו - שאין קיום מצוות "הנאת הגוף" ראיה לכך שמשמע לשון הנאה ולא לשון נאה! וכן הפנו אותי לעיין בערוך השלם ערך הני - הנה.