בפרשת ויגש תחלת הפרשה מדבר יהודה ליוסף ומתחיל בכבוד ופונה אליו בלשון נסתר 'בי אדני ידבר נא עבדך דבר באזני אדני' וכן 'אדני שאל' וגו' ונאמר 'אל אדני' וגו' ואח"כ משנה בדיבורו ללשון נוכח (מד, כא) ותאמר אל עבדיך הורדיהו אלי וגו' וחוזר (כב) ואומר 'ונאמר אל אדני' ושוב (כג) ותאמר אל עבדיך וגו' וחוזר (כד) ונגד לו את דברי אדני וגו'
מאי האי שמשנה מלשון נסתר בכבוד ללשון נוכח, וחוזר חלילה?