פעמיים מזכיר ירמיהו את ה'כוונים' העשויים לע"ז, ובשני המקומות מפרש יונתן שהם 'כרדוטין'.
ירמיהו פרק ז פסוק יח
הַבָּנִים מְלַקְּטִים עֵצִים וְהָאָבוֹת מְבַעֲרִים אֶת הָאֵשׁ וְהַנָּשִׁים לָשׁוֹת בָּצֵק לַעֲשׂוֹת כַּוָּנִים לִמְלֶכֶת הַשָּׁמַיִם וְהַסֵּךְ נְסָכִים לֵאלֹהִים אֲחֵרִים לְמַעַן הַכְעִסֵנִי:
תרגום יונתן נביאים ירמיהו פרק ז פסוק יח
(יח) בְּנַיָא מְלַקְטִין אָעָא וְאַכְהָתָא מַדְלְקִין יַת נוּרָא וּנְשַׁיָא לִישָׁן לִישָׁא לְמֶעְבַּד כַּרְדוֹטִין לְכוֹכְבַת שְׁמַיָא וּלְנַסְכָא נַסְכִין לְפַלְחֵי כּוֹכְבַיָא בְּדִיל לְאַרְגַזָא קֳדָמַי:
ירמיהו פרק מד פסוק יט
וְכִי אֲנַחְנוּ מְקַטְּרִים לִמְלֶכֶת הַשָּׁמַיִם וּלְהַסֵּךְ לָהּ נְסָכִים הֲמִבַּלְעֲדֵי אֲנָשֵׁינוּ עָשִׂינוּ לָהּ כַּוָּנִים לְהַעֲצִבָה וְהַסֵּךְ לָהּ נְסָכִים:
תרגום יונתן נביאים ירמיהו פרק מד פסוק יט
(יט) וַאֲרֵי אֲנַחְנָא מַסְקָן בּוּסְמִין לְכוֹכְבַת שְׁמַיָא וּמְנַסְכִן לָהּ נִסְכִּין הֲבַר מִגַבְרָא עֲבַדְנָא לָהּ כַּרְדוּטִין לְטַעֲוָתָא וּמְנַסְכָן לָהּ נִסְכִּין:
כרדוטין הם מעילים -
שמואל ב פרק יג פסוק יח
וְעָלֶיהָ כְּתֹנֶת פַּסִּים כִּי כֵן תִּלְבַּשְׁןָ בְנוֹת הַמֶּלֶךְ הַבְּתוּלֹת מְעִילִים וַיֹּצֵא אוֹתָהּ מְשָׁרְתוֹ הַחוּץ וְנָעַל הַדֶּלֶת אַחֲרֶיהָ:
תרגום יונתן נביאים שמואל ב פרק יג פסוק יח
(יח) וַעֲלָהּ כִּתּוּנָא דְפַסֵי אֲרֵי כֵן לָבְשָׁן בְּנַת מַלְכָּא בְּתוּלָתָא כַּרְדוּטִין וְאַפֵּיק יָתָה מְשׁוּמְשָׁנֵיהּ לְבָרָא וְאַגִיף דָשָׁא בַּתְרָהָא:
וכן הביא רש"י שמות כח ד.
ולא ברור מה עניין מעילים אצל אותה ע"ז, ועוד, וכי מעילים מכינים מבצק, כפי שכתוב בפסוק הראשון דלעיל?