בתורה נכתב 'חותמך ופתילך ומטך אשר בידך.
מלבד המטה לא פורשו בתורה מה הם החותם והפתיל.
אונקלוס תירגם 'עזקתך ושושיפך'. עזקתך פירושו טבעת אולם בביאור תיבת 'שושיפך' נחלקו רש"י והרמב"ן בדעתו דלרש"י היינו שמלתו שהיה מתכסה בה. ואילו לרמב"ן היינו סודר קטן שעוטפים בו הראש והנכבדים פורשים אותו על המגבעות והפארים שעל ראשם כמנהג ארצות המזרח בזמנו, או פתילים שבהם כצורה ההיא לצייר בה.
יונתן תרגם: סיטומתך וחוטייך.
רשב"ם פירש דפתילך היינו אזור.
חזקוני פירש פתילים לקשור הצמר.
בעל הטורים פירש דפתילך היינו תפילין.
לעומת זה בספר היובלים מובא שנתן לה נזמים שבאוזנו טבעת ומטה. ומשמע שמפרש 'פתילך' עגילים שבאזניך.
האם יש לפירוש זה מקבילה בדברי חז"ל?.